חיליק גורפינקל מרחיב את גבולות הגזרה ומנסה לשדך בין וויסקי למתוקים, והפעם: היילנד פארק 18 שנים ועוגת בראוניז של מאפיית 'לחמים'…

יש דברים שיש להם דימוי מאוד יוקרתי. אני יודע את זה כי אני, למשל, בנאדם מאד לא יוקרתי. ובתור שכזה, קל לי לזהות דברים יוקרתיים, בין שהם כאלה באמת, ובין שאינם ורק עושים דאווין של כאלה. לסינגל מאלט של מזקקת היילנד פארק (Highland Park) יש דימוי כזה. ובצדק. הוא לא רק יקר מאוד, הוא גם מיוחס מאוד. אבל, וזה אבל גדול, הוא מיוחס בצדק. זה לא רק המחיר, והוותק. ביני לביניכם, כל המזקקות הרציניות הן ותיקות והוויסקי של כולן יקר. עוד לא נתקלתם בסינגל מאלט במאה שקלים, נכון? וגם לא תתקלו. ואם כן, אל תקנו. זה כנראה לא אמיתי.

היילנד פארק הוא משהו שלמרות שהוא בהחלט בולט ונוכח, הרי שהוא עשוי בטעם ובשכל רב. הכל כאן מאוד מאוזן, גם אם חזק למדי... (צילומים: יח"צ, חיליק גורפינקל) היילנד פארק הוא משהו שלמרות שהוא בהחלט בולט ונוכח, הרי שהוא עשוי בטעם ובשכל רב. הכל כאן מאוד מאוזן, גם אם חזק למדי... (צילומים: יח"צ, חיליק גורפינקל)
מדובר במשהו שעשוי בטעם ובשכל רב. הכל כאן מאוד מאוזן, גם אם חזק למדי (צילום: יח"צ, חיליק גורפינקל)

מזקקת היילנד פארק נוסדה באיי אורקני (Orkney) בשנת, תחזיקו חזק, 1798. וזה כבר באמת ותיק, גם במונחים סקוטיים. היא אחת משתי המזקקות היחידות (השנייה היא מזקקת 'סקאפה' שאינה מוכרת ומוערכת מספיק במקומותינו, וחבל. עוד נתקן את זה בעתיד, אני מקווה), בקבוצת האיים הקטנה הזו השוכנת לא מאוד רחוק ממחוז היילנד עצמו, מחוז החפץ של כל חובב וויסקי באשר הוא.

אמנם המזקקה ממוקמת קצת צפונה מההיילנד ומליבו המהולל, הלא הוא ה'ספייסייד', ובעצם מדובר בקצה הצפוני של סקוטלנד, אבל סגנונית לפחות יש כאן דמיון רב. אנשי היילנד טוענים, אגב, שמדובר במזקקה הצפונית ביותר בעולם. כבוד.

סגנונו של ה'היילנד פארק', במיוחד בבגרותו, אבל לא רק, הוא מעין 'סיכום', אם תרצו, של כל המאפיינים הקלאסיים של וויסקי סינגל מאלט מההיילנד. עשיר, עמוק, מתוק, דבשי וגם, וזה כבר דווקא מאפיין קלאסי של וויסקי מהאיים, מעושן למדי.

מרשים ובעיקר מענג

אבל בעוד שבמזקקות אחרות באיים, בעיקר אלו מהאי איילה, בקצה השני של סקוטלנד, הופך העישון הזה, כמו גם ניחוח הכבול החזק, לכמעט בלתי נסבל, לפחות בעיני (יש רבים וטובים שפשוט מתים על זה), כאן מדובר במשהו שלמרות שהוא בהחלט בולט ונוכח, הרי שהוא עשוי בטעם ובשכל רב. הכל כאן מאוד מאוזן, גם אם חזק למדי.

מייקל ג'קסון, לא הזמר השחור-לבן המנוח, אלא מבקר הוויסקי האגדי, מנוח גם הוא, הגדיר פעם את היילנד פארק כ-All Rounder הגדול של עולם המאלט הסקוטי. כלומר, כזה שיודע לעשות הכל. הוא התכוון לזה כמחמאה, והוא צדק.

וויסקי עגול, מלא, חלק ומעושן, כתב ג'קסון. ומצטיין בכל אלו. סיומת ארוכה ואדירה. בקיצור, וויסקי מאד מרשים. ושוב, בתור מי שאינו מחבב במיוחד וויסקי שרוצה להרשים אותו, אני חייב להודות שלפחות במקרה הזה, גם אני מתרצה ומתרשם. כי זה אכן מרשים. ובעיקר מענג, מאד.

היילנד פארקהיילנד פארק
שידוך נהדר לקינוח

ג'קסון טוען בתוקף שההיילנד פארק 18 שנה הוא לא רק כל אלו, אלא גם קצת... מלוח. בקטנה, כמובן. הוא מרגיש בוויסקי ניחוחות של אברש ודבש, אלון טרי, כבול ועוד. בטעם הוא מתאר צנוברים, דבש, קינמון וג'ינג'ר יבש. שיהיה. זה טעים לאללה גם אם לא מזהים את כל זה. ואתם ואני לא נזהה. אז מה?

לסינגל המאלט האגדי הזה צירפתי הפעם משהו שאפילו ג'קסון, שתיאר את בן ה-18 של היילנד פארק כשידוך נהדר לקינוח (או ל... סיגר. אבל זה כבר לא בשבילי, לצערי), ובכן, צירפתי לו את עוגת הבראוניז של מאפיית 'לחמים' האהובה.

גם העוגה הנהדרת הזו יודעת לעשות דברים דומים. עוגת שוקולד סופר-עשירה, מפנקת ומנחמת (אלוהים ישמור) שאכן משתדכת באופן מופלא לסינגל מאלט המיוחס שבחרתי עבורה. זהו להפעם חברים. תחזיקו מעמד. עוד מעט זה נגמר. או מתחיל. תלוי למי אתם מאמינים.