יוסי בוזנח פוגש את שמן-הזית חדש של חוות רעים ומאמץ אותו בחום ללב וגם לעסק. על הדרך הוא נזכר בגעגוע בהדלקת הנרות המסורתית בבית סבתא

כשהייתי ילד, סבתא שלי הדליקה את החנוכייה עם שמן-זית ולא עם נרות. אני זוכר פתילות קטנות שתמיד צפו על פני השמן והבית הדיף ריח מבושם של שמן-זית שבער לו לאיטו. היה זה שמן-זית פשוט שבפשוטים, אם כי מאז עברו הרבה שנים, וכיום כמעט כבר לא מאכילים חנוכיות בשמן-זית. במרוצת השנים עלה שמן-הזית הישראלי באיכותו ברמה משמעותית מאד, ולהיצע בשוק נוספו זנים רבים ומעודנים, כאלה שמשלימים את הברנע, הנבאלי והסורי/צורי הדומיננטיים שלנו.

קטיפה נוזלית, רכה ומענגת (צילומים: יח"צ)
קטיפה נוזלית, רכה ומענגת (צילומים: יח"צ)
קטיפה נוזלית, רכה ומענגת (צילומים: יח"צ) לפני חודשיים התקשר אלי חבר ולקוח שלנו, אביב זגורי. "היי יוסי, לא יודע אם סיפרתי לך, אבל אני שותף בחוות רעים ואנחנו מייצרים שמן-זית מעולה מפיקואל וקורונייקי". תביא, אמרתי בשמחה. אביב הגיע עם שמן טרי וצעיר מזן הפיקואל. שמן ריחני, פירחוני, מעט עשבי, מרקם עדין ומרירות נעימה. קטיפה נוזלית, רכה ומענגת עד מאד. בסוף השבוע שעבר כתב לי אביב: "יש! זכינו במקום הראשון בטעימה של מועצת הזיתים, אישרו לנו לכתוב על התווית שמן-זית כתית מעולה, בעל חמיצות חופשית של 0.26". אנחנו אימצנו את השמן בהנאה רבה, גם לשישקו וגם לסרווסריה. בהצלחה רעי מחוות רעים. שמרו על איכות כזו בעתיד ואנחנו שלכם תמיד. חג שמייח.