קוקטיילים הם בהחלט משקאות מחופשים. הם מסווים, משנים, מעצימים ומרככים את האלכוהול שחבוי בתוכם...

הציווי הפורימי לחגוג את הנס אומר: "חייב אדם לבסומי עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". אמנם לא לגמרי ברור מהיכן הגיע המנהג של להתחפש בפורים, אבל כשמדובר באלכוהול היהדות, שבדרך-כלל אין בה ריטואל של הוללות, מצווה ביום הזה לחרוג מהדרך השמרנית הרגילה ולאפשר לנו לאבד את הראש, ועוד בפקודה...

איזו פנטזיה היינו רוצים לממש כדי להיות לרגע  עצומים, נחשקים וסקסיים (צילומים: דניאל לילה, יח"צ)
איזו פנטזיה היינו רוצים לממש כדי להיות לרגע עצומים, נחשקים וסקסיים (צילומים: דניאל לילה, יח"צ)
איזו פנטזיה היינו רוצים לממש כדי להיות לרגע עצומים, נחשקים וסקסיים (צילומים: דניאל לילה, יח"צ) ביום שני השבוע, שלושה ימים לפני המועד הרשמי של החג, הרחובות כבר היו מלאים בהמוני ילדים מחופשים. כשהייתי ילד מבחר התחפושות היה די מוגבל: מרדכי היהודי, אסתר המלכה, שוטר, קאובוי, חרדי, ערבי ועוד. היום התחפושות יותר סוריאליסטיות ועוסקות יותר במה שהיינו רוצים להסתיר, במה שנמנע מאתנו ביום יום, כדי לקבל רגע הקלה מעצמנו. ואולי אף יותר מכך: איזו פנטזיה היינו רוצים לממש כדי להיות לרגע עצומים, נחשקים וסקסיים. הרבה יותר ממה שנדמה לנו שאנחנו.
רום אנגוסטורה
רום אנגוסטורה
אם כבר מדברים על שילוב מעניין של התבסמות והסוואה, הרי שקוקטיילים הם בהחלט סוג מסוים של תחפושת. הם מסווים, משנים, מעצימים ומרככים את האלכוהול הבסיסי שחבוי בתוכם. לפני שנים הזדמנתי לקוצ'ין שבהודו. הודו בהכללה היא תרבות שמקיימת יחסים מורכבים עם מנהגי שתייה, ובהרבה מקומות מחוץ לערים הגדולות קשה די להשיג אלכוהול. פעם אחת נעמדנו, זוגתי ואני, בפתח מקום שנראה מערבי יחסית, ושאלנו אם יש בירה. לשמחתנו נענינו בליווי קריצה רבת משמעות שדווקא יש. אל השולחן הגיעה הבירה בתוך קנקן תה עם צמד ספלי תה תואמים. "הנה התה הקר שהזמנתם", קרץ שוב המלצר. מסביב, כמעט בכל שאר השולחנות, היו ערכות תה דומות - כנראה ירושה מטקס שתיית התה המסורתי של פייב אוקלוק ששרדה מתקופת השלטון הבריטי. ואם כבר על תה דיברנו, אז לא נותר לי אלא להעלות באוב קוקטייל שהיה פופולארי ביותר כאן בסוף שנות השמונים, אבל משום מה לא שרד: "לונג-איילנד אייס טי". המתכון אמנם מופיע כמעט בכל ספר קוקטיילים, אבל משום מה דווקא מקורות רקיחתו לא ממש ידועים... הגרסה הרווחת היא שבתקופת היובש הידועה לשמצה בארצות-הברית היה נהוג ללגום אותו כשתוויות של תיונים משתלשלות מהכוס כדי שאנשי החוק יחשבו שמדובר בתה קר, כשבעצם מדובר בכמות עצומה של כהילים לבנים (וודקה, רום, ג'ין וטקילה) מוסווים בקולה, שהעניקה למשקה צבע של תה. הזלזול בקוקטייל הזה נובע אולי מכך שמדובר בפצצה של אלכוהול שמעורבבת בלא חן עם כל-כך הרבה מרכיבים ללא כל קשר ראוי או הגיוני ביניהם. היתרון שבלונג-איילנד אייס טי שמור למחפשי האפקט המהיר. כמשתמע, מדובר בקוקטייל רווי אלכוהול באופן מוגזם שמסתתר מאחורי מרכיבים מרככים שמסווים לגמרי את עוצמתו, משהו שקל לשתות וגם נראה לגמרי לא מזיק, אבל נותן יופי בראש. אבל עזבו אתכם מדיבורים, הנה זה בא: פרודוקטים 20 מ"ל וודקה 20 מ"ל טקילה 20 מ"ל ג'ין 20 מ"ל רום 20 מ"ל מיץ לימון 15 מ"ל מי סוכר 15 מ"ל טריפל סק וככה עושים מנערים היטב את כל המרכיבים בשייקר, מסננים לכוס גבוהה על קרח, סוגרים בקולה עד לשפת הכוס ויאללה בלגאן... פורים שמח אנשים!