למרות שגשוגה של תרבות הבילוי בקוקטייל ברים, הרבה מאוד גברים בישראל עדיין נמנעים משתיית קוקטיילים. אולי זה הדימוי הנשי של צורת השתייה הזו, הכוס הענוגה, הנוזל הססגוני המשתקף ממנה והעיטור המבצבץ משפתה - הם שיוצרים את הרתיעה, אבל מונעים את ההנאה גם מאלה שסגורים על עצמם. תשתחרר גבר-גבר...

בתרבות השתייה הקצרה שלנו יש עדיין הרבה גברים שנמנעים משתיית קוקטיילים. הדימוי הנשי (המוטעה כמובן) של צורת השתייה הזו, יוצר עדיין רתיעה בקרב אוכלוסיית הגברים, כאן במזרח-התיכון הקשוח והמחוספס.

קוסמופוליטן אולי יהיה בחירה בנאלית, אבל אהבה היא אהבה - גם כשהיא בנאלית (צילומים: אדם מילמן, יח"צ)
קוסמופוליטן אולי יהיה בחירה בנאלית, אבל אהבה היא אהבה - גם כשהיא בנאלית (צילומים: אדם מילמן, יח"צ)
קוסמופוליטן אולי יהיה בחירה בנאלית, אבל אהבה היא אהבה - גם כשהיא בנאלית (צילומים: אדם מילמן, יח"צ) העניין מחמיר, כמובן, כשמדובר בקוקטיילים המוגשים בכוס קוקטייל (מרטיני) או בכוס עדינה אחרת. נתקלתי כבר לא אחת במכרים שידעו להחזיק יפה כוס כזו בברים בניו יורק אבל כאן הם ממש לא יעזו. יש והם יאהבו קוקטייל מסוים - אבל יקפידו לבקש אותו מזוג בכוס "קשוחה" יותר ולא בכוס המקורית שנועדה לו. לקראת חג האהבה הבינלאומי החלטתי לפרגן לבנות המין היפה כדי להעצים קצת את הנשיות ולהטיף גם לגברברים שבכם ללגום ביום הזה קוסמופוליטן - אבל לא לפני שהזמנתם אחד כזה גם לבת-הזוג. אז "ולנטיינס דיי" על שום מה? ובכן, במסורת הנוצרית נקבע לכל יום בשנה קדוש. אני אישית מכיר רק שניים מהם - ואני מעריך שכך גם רוב העולם - אלא אם כן אתה משוגע לדבר או נוצרי אדוק. תאריך ה-14 בפברואר הוא יומו של ולנטינוס הקדוש. והיו שלושה כאלה. אחד מהם, כך מספרת ההיסטוריה, השיא בסתר באמצע המאה השלישית לספירה זוג אוהבים על-פי המסורת הנוצרית תחת שלטונו של הקיסר הרומי קלאודיוס השני גוטיקוס, שבתקופתו הנצרות היתה עדיין נרדפת, ועל כך הוא נידון למוות. האגדה מספרת שלפני מותו שלח ולנטינוס מכתב לבתו של הסוהר שמר עליו עמה התיידד וחתם אותו במילים "שלך ולנטיין", ומאז הפך להיות פטרונם של האוהבים. במשך השנים התחזק מעמדו של היום המוקדש לו והפך לחגם של האוהבים ברחבי העולם המערבי ואף כאן אצלנו, למרות שיש לנו חג אהבה מסורתי משלנו. יש מי שיחשוב שקוסמופוליטן יהיה בחירה בנאלית משהו כקוקטייל ראוי ליום הזה - אבל אהבה היא אהבה - גם כשהיא בנאלית. קוסמופוליטן הוא מאחרוני הקוקטיילים שנכנסו לקלאסיקה עולמית ושרדו עד היום, ולא בגלל הפופולאריות שלו בסדרה סקס והעיר הגדולה. המקור שלו לא ברור. אי-שם בשנות ה-60 נרקח מתכון ראשוני שהיה אהוד על הקהילה הגאה בפרובידנס מסצ'וסטס ואף שימש כפרזנטור פרסומי של חברת המיצים "אושן ספריי". מאוחר יותר בשנות ה-80 ברמנית בשם שריל קוק, שכונתה מלכת המרטיני של סאות'ביץ', היתה זן שניסתה להכין קוקטייל ממשפחת המרטיני עם טעמים שיהיו נוחים יותר למשתמש - בעיקר בקרב נשים. שריל שדרגה את הקוקטייל עם וודקה ציטרון - מוצר שהיה חדש אז, טריפלסק וסירופ ליים. אבל אין ספק שעל פרסומו ומיסודו הסופי של הקוסמופוליטן אחראי המיקסולוג האגדי  דייל דה גרוף שהכניס אותו לתפריט של ה"RAINBOW ROOM" המיתולוגי בניו יורק, תוך שהוא מחדד ומשפר את איכות החומרים כמו גם את טכניקת הביצוע (מיץ ליים טרי במקום הסירופ ושימוש בליקר קוואנטרו המשובח במקום טריפל סק פשוט, וקליפת תפוז בוערת כדי להעצים את הריח של השמנים האתריים). מיד לאחר מכן נראתה מדונה אוחזת במשקה בטקס הגראמי ובעקבותיה עוד מפורסמים. אז קדימה יקרות ובעיקר יקרים - לא להיבהל מהוורוד. הקוקטייל טעים, מרענן ויש בו גם מספיק אלכוהול כדי להרעיד את הטסטוסטרון שלכם ולהעצים אהבה.

קוסמופוליטן

פרודוקטים50 מ"ל וודקה גריי גוס ציטרון 15 מ"ל ליקר קוואנטרו 15 מ"ל מיץ ליים טרי 30 מ"ל מיץ חמוציותוככה עושיםמנערים את כל המרכיבים במרץ בשייקר, מסננים לכוס קוקטייל מקוררת ומקשטים בזסט של קליפת תפוז. הערה: הקוקטייל הוא ורסטילי ואפשר לנסות להכין אותו גם עם וודקה רגילה. אני דגמתי אותו אפילו על בסיס ג'ין והיה נפלא.