לקראת חג האהבה חושפים חברי מועצת סנהדרינק את המשקה שמצליח לעורר בהם את הרגש ההוא. קבלו את טל חוטינר עם וודקה…

כשאתה בזוגיות כבר הרבה זמן, נשוי או לא, אפשר כבר לשבת בשקט ופשוט להיות ביחד. מי לא מכיר את המפגש בסלון בערב מאוחר של יום חול, אחרי שהילדים סוף-סוף הלכו לישון, צופים במשהו מזדמן בטלוויזיה בחצי עין, או מחרישים איזה משחק כדורגל ומדברים על היום שהיה, המצב בבנק, המורה של הילד, האידיוט מהעבודה וכדומה. לא סתם אמרו חכמים פעם כשדיברו על אהבה: "אתה יודע שזה אמיתי כשאפשר לשתוק ביחד"...

רוצה לשבת עם האחת על הספה, לשתות ולשתוק, ולהבין אחד את השנייה בלי מילים... (צילומים: יח"צ)
רוצה לשבת עם האחת על הספה, לשתות ולשתוק, ולהבין אחד את השנייה בלי מילים... (צילומים: יח"צ)
היום אני רוצה לשבת עם האחת על הספה, לשתות ולשתוק, ולהבין אחד את השנייה בלי מילים... (צילום: יח"צ) מה כבר צריך הבנאדם בסוף יום עבודה חוץ מלשבת ליד זוגתו ולשתוק ביחד? בלי לדבר על תחלואי העולם, בלי לראות חדשות, ובעיקר - בלי לענות על שאלות בנוגע לשגרת היום, או העתיד הקרוב. גם אם צריך להתפשר ולא לראות איזה משחק טוב, בדיוק באותו זמן אפשר פשוט להעביר ערב בשקט ביחד מול עוד שידור חוזר של 'שני גברים וחצי' או איזו סדרה מאוסה אחרת. זה לא שפעם כשהייתי יותר צעיר לא אהבתי יותר ריגושים ולדבר על הרגשות ועל התוכניות ועל תיקוני עולם - דווקא אהבתי מאוד, אבל התעייפתי קצת והיום אני מעדיף שאחרים יתקנו את העולם ואני פשוט אשאר עם זוגתי בשתיקה מול הטלוויזיה בבית.
וודקה-פינלנדיה-בקבוק-282x1024 - עותק
וודקה-פינלנדיה-בקבוק-282x1024 - עותק
ממש ככה גם בעניין ההוא של הרומנטיקה. פעם כל חיי התנהלו בתוך כוס וויסקי. טעמתי, שתיתי, הרחתי, ערבבתי, זיקקתי, גלגלתי חביות, הרצאתי, למדתי, מכרתי וקניתי. כל כוס וויסקי הפכה אצלי למחקר וניתוח ארגונולפטי של טעמים וניחוחות: איזה סוג חבית, באיזה מילוי, מי יצרן החבית, מאיפה השעורה ומהי זווית צוואר הברבור של המזקקה שיורד לאיזה סוג של קונדנסור. ככה הפסקתי ליהנות מוויסקי סתם כדרינק הטוב בעולם. לכל כוס אישיות משלה והתאהבתי בכל אחת מהן מחדש. אבל התחתנתי, הזדקנתי והפסקתי לרדוף אחריהן, כוסות הוויסקי. לא רוצה שידברו איתי יותר מדי, לא רוצה לחשוב על כל דבר יותר מדי. רוצה לשבת עם האחת על הספה, לשתות ולשתוק, ולהבין אחד את השנייה בלי מילים. לכן אני אוהב אותך וודקה. לא את אלה המצועצעות, לא את הסופר פרמיום עם הבקבוקים היפים, אלא את אלה שאני מכיר כבר מגיל צעיר, אז כשהעדפתי לדבר ולחשוב על וויסקי. תנו לי וודקה קרה, יבשה, פשוטה שלא אוכלת את הראש אלא עושה את העבודה בשתיקה מול הטלוויזיה. הוודקה שלי מכירה אותי שנים ויודעת שאני אוהב אותה ככה בשקט עם קרח או פשוט קרה. אנחנו אולי לא מרגשים כל-כך אחד את השנייה - בעיקר אני אותה - אבל חיים נהדר ביחד, בשקט ובהרמוניה ופשוט מאוד אוהבים...