אבירם כץ ממשיך לעבוד קשה. והפעם: הוא משתכשך יומיים שלמים בוודקה בטירה של 'גריי גוס' בקוניאק. אבירם לא נח...

הכי כיף להיות סומלייה יחיד בנסיעה עמוסה ברמנים (אפשר כבר להפסיק עם ה'מיקסולוגים', נכון?) לטירה של גריי גוס. יומיים שלמים שסובבים וודקה, מה כבר יכול להיות רע? שום תפריט יין להתעמק בו, שום שאלות שאני צריך לתת עליהן את הדעת. בר חופשי מאובזר בכל טוב שרק צריך זוג ידיים כישרוניות שתערבבנה משהו. ואללי, כמה ידיים כישרוניות היו שם. ואני, בעצם כל מה שהייתי צריך לעשות זה להצית סיגר על שפת הבריכה ולבקש ממישהו שימזוג לי משהו, כי באמת, אי-אפשר לצפות מסומלייה שיכין קוקטיילים...
מה לוודקה, המיוצרת מחיטה, ולאזור קוניאק המשופע כרמים מהם מפיקים את הנוזל הענברי האלוהי? (צילומים: יח"צ)מה לוודקה, המיוצרת מחיטה, ולאזור קוניאק המשופע כרמים מהם מפיקים את הנוזל הענברי האלוהי? (צילומים: יח"צ)
מה לוודקה, המיוצרת מחיטה, ולאזור קוניאק המשופע כרמים מהם מפיקים את הנוזל הענברי האלוהי?! (צילומים: יח"צ) מטרת הנסיעה היתה, מממ, נראה לי, בעצם שלא היתה ממש מטרה. כלומר שמענו הסברים על ייצור הוודקה, ביקרנו במפעל, ערכנו טעימות, והחכמנו על אזור קוניאק, שם השתכנו, אבל המטרה העיקרית היתה כיף. בריכה, מנגל, והרבה הרבה גריי גוס. יומיים של מסיבה בטירה מהממת ביופייה בלב הכרמים של קוניאק, וחדרים עם אמבטיות גדולות ומפנקות שאני שם כסף שכל אחד מחברי המשלחת דפק שם סלפי מתוך הקצף. תכל'ס, אין דרך טובה יותר להעביר את רוח המותג. כי וודקה, עם כל הכבוד, היא כולה וודקה. כמה כבר אפשר לדבר על וודקה, משקה שחסר כמעט כל טעם וריח? בטעימות עיוורות של וודקה, והייתי בלא מעט כאלו, כמעט ואיש לא מבדיל בין המותגים (הטובים שבהם) השונים. וודקה זה מסיבות, זה שמחה, זה חיוכים, זו פשטות כובשת. זה לא מוזיל או מפחית מכבודו של שום מותג, זה פשוט מה שזה, והח"מ חובב וודקה מושבע. כשזה מגיע קפוא בכוס זכוכית קטנה ביום קיץ, זה מחייה נפשות. הסיפור של גריי גוס קצת משונה. מה לוודקה, המיוצרת מחיטה, ולאזור קוניאק המשופע כרמים מהם מפיקים את הנוזל הענברי האלוהי? את וודקה גריי גוס מייצרים בכלל מחיטה הגדלה באיזור פיקרדי, צפונית לפריז (אפילו אפינו לחם מאותה החיטה עם האופה של המזקקה...), ובסך-הכל מבקבקים בקוניאק. גבות רבות הורמו בקוניאק כשהוחלט להוציא משם דווקא וודקה, ופרנסואה טיבו, המאסטר דסטילר בעל חוש ההומור הבריא שמגיע מעולם הקוניאק, הפך להיות ה"איש הרע" של קוניאק, זה שלכאורה בוגד במסורת. סרטון המשעשע שהחבר'ה שם הפיקו מספר את הסיפור (https://www.youtube.com/watch?v=BfqS_WBwwD0) בכל אופן, טעמנו גם כמה גרסאות מעניינות של גריי גוס. מסתבר שהם מייצרים גם קוניאק החבר'ה, אבל זה ככה בקטנה, רק לצריכה עצמית... נחמד שאתה יכול להרשות לעצמך לייצר קוניאק, ככה בשביל הכיף, כדי שיהיה מה לשתות. והקוניאק של גריי גוס לא רע בכלל; מאוד ונילי, חנפן ודבשי.
גריי גוס VX - בקבוקגריי גוס VX - בקבוק
טעמנו את הוודקה בתהליך ההכנה, אחרי זיקוק אחד ולפני מיני התהליכים שהיא עוברת כדי שטעמה יהיה חלק יותר וניטרלי. דווקא בצורה הגולמית הזו מתגלה משקה עשיר ומלא אופי: אפשר לחוש את החיטה, ועוד ממד אדמתי, ואני מת על זה. כאמור, זה רק מוצר בתהליך, אבל היי, אם מישהו מקברניטי גריי גוס קורא את זה: באימאשלכם, תוציאו איזו מהדורה כזו לשוק! לאחרונה הושקו שתי מהדורות מיוחדות של הוודקה: האחת היא "גריי גוס דוכאס", שיתוף פעולה עם אלאן דוכאס, מבכירי השפים הצרפתיים, שנועד לייצר וודקה גסטרונומית, כזו שתוכל ללוות ארוחה. אגב, מדובר במוצר Travel retail, שאפשר להשיג רק בדיוטי פרי. המשקה השני שהושק הוא Gry Goose VX, אותה גריי גוס שמעורבבת בסוף עם בערך 5% קוניאק, מה שאומר שאסור לקרוא לזה "וודקה". הבקבוק מעוצב כמו קוניאק XO יוקרתי, ולא צריך להיות גאון בשיווק כדי להבין שקהל היעד העיקר הוא אמריקאים, שמחפשים בכח איך לבזבז כסף על משהו "שווה יותר". זה מעניין אמנם, אבל מתוק לי מדי. אני עדיין מעדיף את הגריי גוס שלי כמו שהיא מהמקפיא. טוב, כמו שאתם מבינים, לא פשוט בכלל לשתות יומיים וודקה בלי סוף. מזל שסידרתי לעצמי עוד חמישה ימים בבורדו ופריגור...