טליה לוין פגשה את לוטן ויסמן, מנהלת השיווק של היקבים 'טוליפ' ו'מאיה', ושמעה ממנה על הרגלי שתיית היין בקרב צעירים, ומה לדעתה צריך לשנות בתפישה של תעשיית היין כדי לקדם את תרבות השתייה...

אני מתעניינת מה צעירה בת שלושים, המנהלת כשלוש שנים את השיווק ביקבים 'טוליפ' ו'מאיה', עשתה לפני שהתגלגלה לתפקיד הנחשק הזה: "באתי מעולם הפרסום והשיווק אבל ממש לא התעסקתי ביין", מספרת לוטן ויסמן, "למדתי לאט, לאט, ואני עדיין לומדת. עולם היין הוא עולם ומלואו ותמיד אני מגלה דברים חדשים על העולם המרתק והמדהים הזה, על תרבות היין בעולם, אזורי יין וזנים שלא הכרתי".

לוטן ויסמן - יש אנשים שאוהבים את הבינלאומיות של טוליפ, ויש כאלה שיקב מאיה עושה להם את זה יותר... (צילום:  יח"צ)לוטן ויסמן - יש אנשים שאוהבים את הבינלאומיות של טוליפ, ויש כאלה שיקב מאיה עושה להם את זה יותר... (צילום:  יח"צ)
יש אנשים שאוהבים את הבינלאומיות של טוליפ, ויש כאלה שיקב מאיה עושה להם את זה יותר... (צילום:  יח"צ)

לוטן ויסמן מעידה בפני בחיוך שלפני שנכנסה לתפקיד מעולם לא היתה לה זיקה מיוחדת לעולם היין, למרות שהיא בהחלט מוכנה להודות שתמיד אהבה לשתות.

לא הרתיע אותך להיכנס לתחום שנחשב ככזה שמאכלס מומחים בלבד?

"לא, זה דווקא מאד אתגר אותי. אני יכולה לומר לך שהיום הטעם שלי מאד השתנה אחרי שלמדתי ונכנסתי לתחום, וכבר קשה לי לשבת במסעדה וסתם להתפשר על יין. זה יתרון וחסרון, קצת הורס שאת נהיית אנינת טעם".

זה טעם נרכש גם בעניין האהבה למקצוע?

"לא צריך לרכוש אהבה ליין, אצלי בכל אופן זה משהו שכנראה תמיד היה שם והתעורר, זה היה חיבור טבעי. ביקב טוליפ כל מי שמגיע נכנס ממש למשפחה וכבר על ההתחלה מרגישים את זה, אז מאד היה לי קל להתחבר. ומעבר לכך, העובדה שעובדים פה עם אנשים בעלי מוגבלויות יוצרת חיבור נדיר. חיבור מיוחד שלא הכרתי ולא נחשפתי אליו קודם לכן, אבל הוא פשוט קרה מעצמו. פתאום יש לך עוד משהו מעבר לעיסוק בשיווק יין באופן בלעדי, אלא גם לעסוק בדברים שיש להם ערך חברתי".

ממוקדת מטרה

לוטן ויסמן מספרת שבנוסף לשיווק היינות של היקבים טוליפ ומאיה המטרה שהיא רואה לנגד עיניה היא, בראש ובראשונה, "ליצור ביקושים מלמטה".

טוליפטוליפ
תסבירי...

"שוק היין בישראל רווי מתחרים וזה ידוע, כך שאי-אפשר לנוח על זרי הדפנה. אני כל הזמן צריכה להמציא את המערך מחדש כדי להצליח, וההצלחה שלנו בשטח בסופו של דבר היא באמת גדולה. בראש ובראשונה אנחנו מנסים לקדם את תרבות צריכת היין. אנחנו עושים הרבה מאד פעילויות, בעיקר ביקב עצמו, על-מנת לעניין את הקהל שלנו ביין ולהביא גם קהלים חדשים. במסגרת פעילות היקב שנעשתה תחת הקונספט 'קיץ ים-תיכוני', למשל, חשפנו את הקהל שלנו גם ליינות שהם לא רק של יקב טוליפ ומאיה, אלא גם ליינות מיקבים אחרים, ועשינו את זה באהבה גדולה ובפרגון רב".

בשלוש שנותיך בתעשייה את מרגישה בשינוי בתרבות צריכת היין? כי רוב מי שאני מראיינת אומר לי שיש שינוי ושותים יותר, אך מנגד המכירות נותרו דומות. הכיצד?

"אצלנו אני רואה שחסרים לנו בקבוקים. אנחנו מוכרים יפה מאד את כל התוצרת ואפילו נמצאים במצב של חוסר במלאי. תשמעי, כשאת בתוך העולם הזה את תמיד מרגישה שאנשים שותים יותר ויותר יין, אבל שוב, ייתכן שזה נובע מכך שאנחנו כל הזמן סובבים אנשים שעוסקים וטועמים יין. אני חושבת שישנה עלייה משמעותית בשתיית יין, לפחות מסביבי, אבל כפי שציינת, אם את בודקת את הנתונים היבשים כנראה שעדיין אין".

חופש הדיבור
טוליפטוליפ
לא אחת נטען שבהשוואה למשקאות אחרים בקטגוריית האלכוהול, צעירים בישראל לא שותים כמעט יין. את מסכימה עם האמירה הזאת?

"האמת היא שלא. אני חושבת שבשנים האחרונות צעירים מגיל 27 פלוס מגלים את היין וישנה עליה בצריכת היין בגילאים האלה, זאת בניגוד אולי למה שהיה בעבר. רואים את זה במסעדות, וגם מי שמגיע אלינו ליקב הם הרבה מאד צעירים שמתחילים להתעניין ביין.

אני מניחה שחלק משינוי המסרים בעולם היין זה מה שיקרב אליו את הצעירים. חשוב לנו לדבר בגובה העיניים וזה תמיד היה מוטו אצלנו: אנחנו לא רוצים שאנשים יפחדו לדבר על יין, או לשתות יין, רק כי הם 'לא מבינים' ביין, לכאורה.

אנחנו מנסים להנגיש את כל עניין השתייה, בשפה ברורה ונגישה ומאד לא פלצנית. לכן לדעתי אנשים רבים אוהבים להגיע לפה, כי הם מרגישים שהם יכולים להתבטא באופן חופשי. ברגע שנצליח להנגיש את היין ונגרום להם להבין שיין זה לא דבר מפחיד, או מנוכר, ואתה יכול בהחלט לשתות ולשאול שאלות גם אם אתה לא יודע מה זה עפיצות, זה לגמרי בסדר. בסופו של דבר יין זה 'טעים לי או לא טעים לי'".

טוליפטוליפ
מה התכניות שלכם ביקבים לשנה הבאה?

"שנת 2018 הולכת להיות מבחינתנו מאד מעניינת. אנחנו הולכים לקראת שינוי משמעותי, ואולי החשוב ביותר, שעשינו במהלך 14 השנים האחרונות.

אני לא יכולה לפרט כרגע יותר מדי, רק אומר שיש שם יינות חדשים, זני ענבים מעניינים ובלנדים שעדיין לא נראו בארץ, כל שבהחלט יש למה לחכות. גם בהיבט השיווקי מתוכננות לא מעט פעילויות בשנה הקרובה. אנחנו מנסים ליצור כל הזמן עניין עבור הקהל, גם ביקב טוליפ וגם ביקב מאיה שהוא בייבי חדש שנפתח רק לפני שלוש שנים".

מקדמים תרבות
שיחקתם אותה עם 'מאיה', אם כי תקני אותי אם אני טועה, הקהל הישראלי קצת חשדן לגבי זנים שהוא לא מכיר?

יש את האנשים שמאד אוהבים את הבינלאומיות של טוליפ: זנים יותר מוכרים, משהו יותר מוכר ונח, ויש אנשים שדווקא יקב מאיה עושה להם את זה יותר: זנים חדשים שהם לא שמעו עדיין עליהם. מה שכן, כולם מביעים עניין, זה מסקרן, זה חדש ושונה".

מה לדעתך צריך לשנות בתפישה של תעשיית היין כדי שיהיה להם יותר קל לקדם את תרבות השתייה?

"תרבות השתייה היא משהו שצריך לצמוח מהיקבים עצמם. אנחנו רואים ביקבים שלנו מרכזים לקידום תרבות יין, ולא רק מרכזי מבקרים. אני מניחה שהסוד הוא לנסות ולחבר את הקהל ליין באופן כללי ולא רק ליקב מסוים, אלא לצריכת יין בכלל, ולכיף שהעולם הזה מביא אתו. ישראל כמדינת יין היא משהו שאנחנו כל הזמן מדברים עליו ומנסים להסביר אותו, ומבחינתנו הצלחה של כל יקב ישראלי בעולם טובה לכל תעשיית היין בארץ".

ואיזה יינות הם הפייבוריטים של לוטן ויסמן?

"שאלה קשה. ביקב מאיה זה ללא ספק ה'מארה נוסטרום', יין שהוא מאוד מיוחד ושונה מהרגיל. בטוליפ זה הסירה".