כבר שנים שמועצת סנהדרינק מפמפמת שכדי להגדיל את צריכת היין בארץ, צריך קודם להנגיש אותו. יקב הרי גליל הפנים את המסר ובחר לשנות את חוקי המשחק...

אנשי יין, בהכללה גסה שאני כלל לא מתכוון להתנצל עליה (ומכיר בעובדה שזה חל גם עלי), סובלים מאי-אלו קיבעונות. ויותר משהם (בסדר, אנחנו) אוהבים יין, הם אוהבים לקטר: "התעשייה מטומטמת", "אף אחד לא מבין", "צריך להתעורר", "הקץ קרוב" - הכל פלצנות - אין שיחה או כתבה על "תעשיית היין" שהאמירות הללו לא נזרקות בה לחלל האוויר. רוב הזמן בהחלט בצדק.

ובכן, חברים, ייתכן ובשעה טובה אנו סוף-סוף עומדים בפתחו של שינוי... (צילומים: עמוס בר זאב)ובכן, חברים, ייתכן ובשעה טובה אנו סוף-סוף עומדים בפתחו של שינוי... (צילומים: עמוס בר זאב)
ובכן, חברים, אני שמח לבשר כי ייתכן ובשעה טובה אנו סוף-סוף עומדים בפתחו של שינוי... (צילומים: עמוס בר זאב) תראו מה כתבנו כאן כולנו לפני כמה חודשים, בתחזיות הקודרות למדי בנוגע לתעשיית היין המקומית ב-2050. אבל לפעמים צריך להודות שיש גם רוחות שינוי חיוביות שנושבות כאן. ואנחנו, נדמה לי, לא תמיד אוהבים להסתכל בעיון ולהודות בדברים החיוביים שמתרחשים מתחת לאף המרחרח שלנו. כבר הרבה זמן שרבים מאתנו זועקים ומתחננים ליינות פשוטים, כאלו שיימזגו לקראף, היישר מחבית או קרטון, ואפשר יהיה לשתות יין. פשוט לשתות. יין פשוט. זול, קליל, בכוס פשוטה. במקום בירה - יין. כולנו יודעים שהיקבים הגדולים תקועים עם לא מעט סחורה במחסנים, ועדיין, בכולם מפעם החשש שמא יין זול בקרטון יוריד את הערך הנתפס של המותג. כאילו עדיף מותג יוקרתי שמרקיב במחסנים על-פני מותג צעיר וסקסי שאשכרה אנשים שותים. אבל מה אני מבין במותגים, אני מבין בדברים שמוזגים. ובכן, חברים, ייתכן ובשעה טובה אנו עומדים בפתחו של שינוי. הראשונים להרים את הכפפה, מבין היקבים הגדולים, היו יקבי תבור שסיפקו מערכת מזיגה של יין מתוך חבית (בפועל היין יושב בתוך שקית אלומיניום, אבל עטוף בחבית עם ברז), ועל כך שמור להם הכבוד. אבל כעת נכנס למשחק יקב הרי גליל. יקב גדול ומכובד, לכל הדעות, שמתחיל החודש פיילוט צנוע שעשוי, עם קצת מזל ונכונות, להוביל לשינוי של ממש בהרגלי הצריכה שלנו. מדובר ביין המבוקבק בחבית (כמו חבית של בירה, בנפח 10 ליטרים), ונמצא במכשיר השומר על טמפרטורה נכונה. אין לי עניין להיכנס ליתרונות הטכנולוגיים, וגם ליתרונות ה'ירוקים' - אחד מהנושאים החמים ביותר כיום בעולם היין ובעולם בכלל. את זה נשאיר לפעם אחרת, אבל למען הסר ספק - מדובר במוצר 'ירוק' וידידותי לסביבה. גם טיב וטעם היין פחות רלוונטיים כרגע, ונשאיר את זה לסוף. מה שהכי מעניין כאן הוא הרעיון והתעוזה: להגיש יין במזיגה ישירה מברז, מה שאמור לשדר קלילות יומיומית ובלתי מחייבת ולהפקיע את היין ממקומו קפוץ הישבן בתפריטים. יתרון נוסף הוא כמובן המחיר, שאמור להיות זול באופן משמעותי - אילו היה אותו היין מבוקבק בבקבוקים סטנדרטיים. פה כמובן נדרשת גם הירתמותם של בתי העסק שייקחו חלק בפרויקט הזה ויידעו לשמור על תמחור הוגן. מהמספרים שנזרקו לאוויר נראה כי אכן מדובר ביין המתומחר באופן הוגן, אבל עוד קווץ' קטן למטה, נדמה לי, היה מועיל כאן לטובת המהפכה. בשלב הראשון ייבחן הקונספט הזה כפיילוט במספר מסעדות ברחבי הארץ, ביניהן: "דיקסי" בתל-אביב, "כרמים" במושב סגולה, "דוריס קצבים" בזכרון יעקב, "לימוזין" ברמת-ישי ו"פוקאצ'ה" בגן הצפון. אנחנו טעמנו את היין במסעדת דיקסי, לצד האוכל הנהדר של המקום הוותיק והאהוב הזה, אבל אם אני עוצם עיניים וחולם - אזי אני רוצה לראות יינות כאלו גם בפיצריות זולות, ברשתות בתי-קפה, בפונדקי דרכים וגם בתחנות דלק - מקומות שאתה עוצר בהם בלי שום ציפייה ומקסימום מקווה לאיזו בירה צוננת.
יין מחבית הרי גליל - אווירהיין מחבית הרי גליל - אווירה
אם אפשר יהיה להגיע למצב שיגישו שם כוס יין שמתומחרת כמו דיאט קולה, פחות או יותר, יש אשכרה סיכוי להגדיל את צריכת היין, כפי שמקווים ומצהירים אנשי היקב. אם ברים יבחרו לתת אופציה כזו בתור תחליף לבירה - דיינו. את היינות הנמזגים מחבית או קרטון אני רוצה לראות היכן שאין היום "תרבות יין,. ברים, מזללות פאסט-פוד וכיו"ב. למה לא לשתות כוס צוננת ליד השווארמה, תגידו לי? היין שטעמנו מבוסס על קברנה סוביניון עם מרלו ומעט קברנה פרנק, בציר 2014, ללא כל מגע עם עץ, כמו שיין כזה צריך להיות. לא מדובר באחד היינות הקיימים של היקב, אלא במוצר חדש וייעודי להיות יין צעיר, רענן, זמין ומזמין. באופן אישי, הייתי שמח ליין קצת יותר דק ופחות בשל, אבל זה באמת בשוליים. כמובן שיהיה כיף לפגוש גם יין לבן ורוזה בפורמט הזה, ובסך הכל אני לא חושב שאפשר להתלונן בשום אופן על כוס יין כזו שמחזירה עודף מ-20 שקל. הרי גליל הם כרגע היקב הגדול הבודד במערכה הזו, ומגיע להם שאפו ענק על זה. אם להיות אופטימי לרגע, אז המהלך הזה הוא חלק מרחשים נוספים שאנחנו שומעים עליהם, ולפעמים גם רואים, בביצה המקומית. יקב בר-מאור הקטן והמקסים מבנימינה מתחיל גם עם פיילוט של Bag in a box, באריזה יפה של שלושה ליטר על מנת להוזיל את מחיר היין במזיגה. יקב קטן כשל רמי בר-מאור מן הסתם לא יוכל להגיע למחירים של יקב מסחרי גדול, אבל זו בדיוק התפיסה שהיתה כה חסרה לנו - יקב בוטיק בלי אצבע בתחת, תסלחו לי, שמנסה (ומצליח) לייצר יין נגיש וכייפי ומעדיף שאנשים ישתו אותו ולא רק ידברו עליו. יקב נעמן שיחרר יין צעיר ורענן מבציר 2014, "בייב מרלו", שהוא גם מחווה לבוב מארלי, משחק מילים אולי מטופש, ותווית ילדותית, אבל זה בדיוק מה שחסר לנו וזה בדיוק מה שמקסים - קצת הומור, קצת קלילות, מעט נונשלנט. ובואו לא נשכח את הכניסה של BiboVino, החנות באבן-גבירול המציעה שלל יינות Bag in a Box כאשר כאן הפילוסופיה היא לאו-דווקא לספק יינות זולים, אלא דווקא יינות שבכל מצב אחר היו עולים הרבה יותר, לכאורה. אנחנו עומדים עכשיו בפתחו של בציר ואם בסופו נפגוש עוד יינות כאלו, שהם קודם כל דרינק ורק אחר-כך יין, יינות שהם צעירים ורעננים, סקסיים ומחויכים, ולא לוקחים את עצמם ברצינות, אז אולי באמת תהיה כאן תרבות יין. תרבות שמתחילה מלמטה, מעלייה בצריכה, ולא מעוד מדבקת זכייה במדליה על התווית. ועד אז, תבטיחו לי שכל פעם שתראו איזה מקום שמוזג יין פשוט מחבית או קרטון תזמינו איזו כוס, בסדר?