רגע לפני הבציר התכנסה מועצת סנהדרינק למפגש עם היינן יוסי יודפת וטעמה את יינות יקב 'עבייה'. היה מרתק. גם האיש וגם היין...

יקב 'עבייה' של יוסי יודפת, שחוגג בימים אלו את הבציר העשירי, הוא מסוג היקבים (או הייננים – אי-אפשר באמת לייצר הפרדה בין האיש והיקב) שגם אלף מילה אודותיהם לא יצליחו להעביר באמת את החוויה. צריך לפגוש את הבנאדם, צריך לטעום את היין. הוא לא יהיה טעים לכולם (היין, כן? לגבי יוסי אני לא יודע..), וכמה טוב שהוא לא יהיה טעים לכולם...

יוסי יודפת מעדיף לעשות יינות שמקשיבים לטבע, הולכים אתו ומכבדים אותו. ככה זה נראה כשהטבע מוביל את היין... (צילומים: גדי שחורי, נועם דהאן, יפעת אופיר, איל קרן)יוסי יודפת מעדיף לעשות יינות שמקשיבים לטבע, הולכים אתו ומכבדים אותו. ככה זה נראה כשהטבע מוביל את היין... (צילומים: גדי שחורי, נועם דהאן, יפעת אופיר, איל קרן)
יינות שמקשיבים לטבע, הולכים אתו ומכבדים אותו... (צילומים: גדי שחורי, נועם דהאן, יפעת אופיר, איל קרן)

בעידן השעתוק והחקיינות שלא פוסח על תעשיית היין, אין שום סיבה שיקב המייצר 6,000 בקבוקים בשנה לא ישמיע קול ברור, צלול וייחודי. והקול של יוסי יודפת מאוד ייחודי, ומבציר לבציר הופך יותר ויותר צלול. זה לא תמיד פוגע בול, אבל אני מעדיף ניסיונות כנים כאלו על פני עוד יין טכני שכמוהו טעמתי מאות.

ובכל זאת, אנקדוטה קטנה שיוסי חלק אתנו בטעימת יינותיו, שתעזור מעט להבין את האיש. בדרך-כלל אנחנו שומעים ייננים מספרים על טיולים וטעימותיהם במיטב היקבים של בורגון, בורדו, פיימונטה ושאר אצולות יין אירופאיות. אבל יוסי, בעודו מוזג לנו את הרוזה המופרע שלו, מספר על ביקור שערך לא מזמן "אצל חברים אנרכיסטים שלי מפרובאנס, פאנקיסטים שגרים בסקווט ועושים יין, זה נתן לי השראה ליין הזה".

יוסי עובד בעיקר בכרם (מלבד עבייה הוא אחראי על הדברת מזיקים בכרם מטעם משרד החקלאות, מה שאומר, אגב, שהוא מסתובב הרבה בכרמים בכל רחבי הארץ), והעבודה ביקב 'אולד סקול' למדי. כבר כמה שנים שהתסיסות מתבצעות ללא הוספת שמרים, ואין עבודה עם מכלי קירור, אלא קירור של כל החלל.

עבייה לבן 2015 - בקבוקעבייה לבן 2015 - בקבוק
עבייה לבן 2015

ויונייה שתסס על השמרים בחביות חמישה חודשים. ויונייה ב-11.5% אלכוהול בלבד אינו עניין שבשגרה, ואולי בגלל זה אני כל-כך מחבב את היין הזה. הפה דק ורזה עם פרי במרכזו ומסגרת עץ דקה. מהלבנים המקוריים והטעימים שמסתובבים בארץ.

מחיר: 85 ₪

עבייה רוזה 2015 - בקבוקעבייה רוזה 2015 - בקבוק
עבייה רוזה 2015

קריניאן שמגיע מכרם-בעל בשוני אותו יוסי מנסה לשקם כבר כמה שנים. חצי במכוון יצא יין שקצת תוסס - Fizzy - על הלשון. קשה להתייחס לזה בתור רוזה כמו שאנחנו מכירים, הוא מגניב ושונה, פאנקי ומשוגע על כל הראש. הכמויות הקטנות שנותרו מהיין נמכרות רק ביקב, ולא מן הנמנע שיהיו מי שיחשבו שהיין הזה הוא על גבול התקול. אז מה. אני - וממש לא הייתי היחיד בטעימה - מת על זה.

מחיר: 95 ₪

עבייה אדום 2013 - בקבוקעבייה אדום 2013 - בקבוק
עבייה אדום 2013

רובו קריניאן מאותו הכרם, עם מעט סירה מהגליל העליון. בשרני ומתובל עם פרי בשל, קומוניקטיבי למדי ביחס לשאר היינות. ים-תיכוני כיפי. בבציר 2014 שייצא לשוק בחודשים הקרובים כבר רואים קפיצה וניכר שכרם הקריניאן (ממנו גם טעמנו טעימת חבית מבטיחה של בציר 2015) מתחיל להשתקם ולהשתבח. לכלוך כפרי שובה לב, בשרניות ואופי ייחודי. יין מרתק.

מחיר: 85 ₪

עבייה מון איי 2011 - בקבוקעבייה מון איי 2011 - בקבוק
עבייה, Moon-A 2012

זהו הבציר הנוכחי, ובציר 2014 שייצא בעתיד יהיה ה'מון-איי' האחרון של היקב, שכן יוסי החליט לוותר על קברנה סוביניון: "לא היה נראה לי הגיוני לשמור על השם של התווית אם אני מוותר על הקברנה". לצד הקברנה יש פטיט סירה וסירה. יין מהודק יותר, אפילו אלגנטי, מורכב ועדיין סגור. יהיה מעניין לעקוב אחרי ההתפתחות שלו בשנים הקרובות.

מחיר: 110 ₪

עבייה סירה 2013 - בקבוקעבייה סירה 2013 - בקבוק
עבייה סירה 2013

שוב יין שעדיין לא בשוק. סירה מהודק, מאוד נאמן לזן: סרחוניות נעימה ובשרנית, פרי שזיפי, תיבול ים-תיכוני והכל עטוף באלגנטיות. יין שצריך עוד זמן להתפתח. "לקח לי זמן להוציא את המספר הזה מהפה שלי", העיד יוסי על תג המחיר של היין, שלצערי ממש לא חריג בנוף המקומי, אבל כאן לפחות אפשר לומר שיש לו הצדקה ברורה.

מחיר: 130 ₪