אתה אף פעם לא באמת מוכן לזה. אתה יודע שזה אמור לקרות. יש סימנים מקדימים, מדברים על זה. אבל אתה שוכח. מדחיק. מתעלם. ואז זה מכה בך. אולימפיאדה...
מה? איך עברו כבר ארבע שנים? מתי זה קרה? ואז אתה מנסה להגיד לעצמך שזה לא נורא. שום דבר לא יקרה. הרי אתה ממילא לא תצפה בזה. מקסימום תירדם מול טקס הפתיחה. אולי אפילו זה לא. מספרים לך שזה מתחיל בתשע. אתה הרי נרדם בשמונה וחצי. אבל אז אתה מגלה שבעצם זה מתחיל בשתיים בלילה. נו, מה לעשות. האולימפיאדה בברזיל הפעם. ואז אתה מתחיל לדאוג. בשתיים בלילה אתה הרי מתעורר. בפעם השנייה כבר.
אבל איכשהו אתה מצליח לישון בלילה הזה ובשבת כבר שוכח שוב. ויש לך יום ארוך מחוץ לבית ונדמה לך שיש סיכוי שניצלת. ואז מגיע יום ראשון ואתה בטעות פותח טלוויזיה, ובטעות מזפזפ, ובטעות מגיע עד ערוץ 55. והופ. הנה זה בא. ולא סתם בא. בא בגדול. שחייה. הנה זה מתחיל. כל הגברים המגולחים האלה, הנשים השריריות האלה, שחותכים את המים במהירות שאתה אפילו לא רץ בה. שקורעים את הבריכה בזמן שאתה בקושי שורד את המדרגות בדרך למזגן. ומילא הם, הנה שוב משה גרטל, השדר הנצחי, ודוקטור ברוך "בוקי" צ'יש, הפרשן.
איזה הוד, איזה הדר, איזה עוז, איזה עזוז. תסתכל על עצמך. סרוח על הספה כמו לוויתן בלי ים. מה נשאר לך אם כן לעשות מלבד לפתוח בקבוק יין. אתה בוחר את היין הכי דליל, צלול, קליל, אפילו מימי. לפחות במשהו נזדהה עם השחיינים. אליגוטה לבן של ז'אדו מבורגון. יין קליל וצלול כמו מים. אתה שותה כוס. ועוד אחת. אבל זה לא עוזר. איזה דיכאון. מזל שעוד מעט יש התעמלות. ועם קצת מזל ייתנו אחר כך גם ג'ודו. עוד שלושה שבועות למאנייק. איך אני אשרוד את זה?
בורגון אליגוטה 2014, לואי ז'אדו. יבואן: אחים שקד. מחיר: 95 ₪