הייננית רוני ססלוב חמושה בג'יפ ובצלם רן בירן חורשת את הארץ כדי להביא לכם את הסיפורים שמאחורי היקבים, והפעם: יקב 'שושנה'…

תעשיית היין מלאה בדמויות מיוחדות וצבעוניות, אך ליקב 'שושנה' יש קסם מיוחד. שושנה היא אישה שקטה ושזופה, מלאה בעשייה אישית ומיוחדת. באחוזה מרשימה בעתלית, יושבת שושנה ומארחת את המבקרים שבאים לבקר ביקב בלחם שהיא אפתה באותו הבוקר, מגישה שמן-זית שהיא מוסקת מזיתים אותם גידלה בחצרה ומגישה יינות, פרי יצירתה...

שושנה ויזן: "אני אוהבת שהיין כל שנה אחר. אני לא מנסה להתחקות אחרי מה שהיה, העבר עבר"... (צילומים: רן בירן)שושנה ויזן: "אני אוהבת שהיין כל שנה אחר. אני לא מנסה להתחקות אחרי מה שהיה, העבר עבר"... (צילומים: רן בירן)
"אני אוהבת שכל שנה היין הוא אחר. אני לא מנסה להתחקות אחרי מה שהיה, העבר עבר..." (צילומים: רן בירן)

יקב שושנה - אווירה א - צלם רן בירן.jpgיקב שושנה - אווירה א - צלם רן בירן.jpg
שושנה לא הגיעה משושלת ייננית, בבית לא שתו יין והיא מעידה על עצמה שאפילו לא ממש אהבה יין באופן יוצא-דופן. בשנת 2006 עברה שושנה מסכת גירושין קשה בזמן מלחמת לבנון השנייה... תקופה מאתגרת. מתוך הקושי היא החליטה ליצור.

שושנה הכירה את ארקדי פפיקיאן, יועץ יין ויינן יקב 'אמפורה' והוא לימד אותה את רזי עשיית היין. הבציר הראשון היה בשנת 2006. את הענבים קלטה מכפר יובל אשר בגליל העליון. סיפור די מאתגר בזמן המלחמה, מה גם שקשה היה למצוא עובדים שהסכימו בכלל להתקרב לאזור. אך דרך חדשה נפתחה בחייה.

יקב שושנה - אווירה ב - צלם רן בירן.jpgיקב שושנה - אווירה ב - צלם רן בירן.jpg
שושנה מתייחסת לעשיית היין כאל יצירת אמנות. אין סדרות, אין עקביות, כל יין הוא יצירה חד-פעמית וכל יין עומד בפני עצמו. "זה אתגר כאישה, זאת עבודה פיזית קשה שמתלכלכים בה בכיף וזה מורכב.

היתרון הגדול שלי הוא שאני עושה רק מה שאני רוצה. לא קונבנציונאלי. זה סוג של דרך. זה בא מתוך הרצון לעשות משהו שיש בו ראקציה כימית וקורה בו משהו, וזה דורש סבלנות ואני לוקחת את זה לקצה". שושנה מיישנת את יינותיה תקופה ממושכת בחביות עץ אלון, לעתים מעל שלוש שנים: "אני אוהבת שהעץ עוטף את היין ולא חודר".

יקב שושנה - אווירה ג - צלם רן בירן.jpgיקב שושנה - אווירה ג - צלם רן בירן.jpg

אפילו הרוזה החדש של שושנה אינו קונבנציונלי. הוא רוזה מאוד כהה, כמעט שקשה לקרוא לו רוזה, הוא התיישן 18 חודשים בחבית והוא מוגש קר. אז הוא רוזה? הוא אדום? זה יין מאוד מיוחד שלא נכנס לשום קטגוריה קלה ונוחה.

יקב שושנה - אווירה ד - צלם רן בירן.jpgיקב שושנה - אווירה ד - צלם רן בירן.jpg
גם יין הקינוח המחוזק של שושנה הוא ייצור מיוחד. בכל פעם מוציאה שושנה 20 בקבוקים של חצי ליטר מהחבית. עם הזמן הוא כל-כך התאדה, שהוא נהיה מרוכז וסמיך. עיקר היין עשוי מסירה ואז נכנסו עוד מיני ענבים נוספים, איזבלה ומה שעוד גדל בגינה, שבחלקם כלל לא ידוע איזה זן זה. אולי זנים מקומיים שעוד לא שמענו עליהם.

יקב שושנה - אווירה ה - צלם רן בירן.jpgיקב שושנה - אווירה ה - צלם רן בירן.jpg
"אני אוהבת שהיין כל שנה אחר. אני לא מנסה להתחקות אחרי מה שהיה, העבר עבר". שושנה משקיעה בכל יין כמו שרק יקב שאינו מסחרי, אלא אומנותי במהותו, יכול ורוצה. יש לה כעשרים חביות אותן היא טועמת מדי חודש. היינות מתיישנים עד ששושנה מוכנה להוציא אותם, ולא רגע אחד לפני. "היין מחכה לי עד שאני מוכנה. אני עושה כל יין באופן מושקע ומקפידה על יישון בקבוקים".

אנחנו טועמות את ה-2006. הוא היה כל-כך עשיר ומרגש עם ארומות שמשתנות ולא מפסיקות. אפשר להריח אותו שעות. אני מעולם לא פגשתי יין ממגנט כמו זה של שושנה. זה אפילו לא עניין של טעם אישי.

יקב שושנה - אווירה ז - צלם רן בירן.jpgיקב שושנה - אווירה ז - צלם רן בירן.jpg
כמו בהרבה תחומים אחרים, גם כאן אפשר לאהוב או שלא לאהוב, אבל אחרי הכל אי-אפשר שלא להתרשם ולהבחין בקסם האישי שנכנס לכל בקבוק.

ביקב מתנוסס שלט שהיין נעשה בהשגחה של התנועה המסורתית. הוא אינו כשר כיוון שתעודת כשרות היא מותג מסחרי של הרבנות הראשית, אך למרות זאת היה חשוב לשושנה החיבור עם המסורת היהודית.

כמו שאתם יכולים לדמיין, אי-אפשר למצוא את יינותיה של שושנה ברשתות השיווק. השיווק נעשה באופן עצמאי למספר קטן של מקומות, ונמכר בעיקר ביקב וב'טייסטינג רום'.

שושנה היא One woman show. היא עושה הכל בעצמה. לאור הביקוש, ייתכן ובעתיד תעשה שושנה גם יין לבן. מה שבטוח הוא שהוא יהיה הרבה זמן בחבית.  אולי סוביניון בלאן, וסביר להניח שיהיה שונה ומעניין.