בשביל טליה לוין איטליה היא כמו אותו מאהב שיש לו את כל הסיכויים להרטיט לה את הלב אם היא רק תאפשר לו. אז היא החליטה לזרום...

ספרד מול איטליה, בחורה אחת בתוך ים של גברים, את הידיעה שקבוצת ה"על חלל" 'סקרמנטו רפבליק' מעוניינת בקשר של הפועל עכו הלא הוא ציון צמח - קיבלתי מחבר טוב, שבימים כתיקונם נואש גם הוא מאיכות משחקי היורו עד כה. "אבל תראי", הוא אמר, "כולם מקטרים על היורו, אבל כשכל זה ייגמר, נחזור לעסוק בידיעות על קבוצות מליגה ג' של האמריקאים ויהיה לנו משעמם עוד יותר". חצי נחמה? אולי...

יין ספרדי מול איטלקי זה כמעט כמו שתי קבוצות חזקות באירופה שנלחמות על העפלה לשלב רבע הגמר...יין ספרדי מול איטלקי זה כמעט כמו שתי קבוצות חזקות באירופה שנלחמות על העפלה לשלב רבע הגמר...
יין ספרדי מול יין איטלקי זה כמעט כמו שתי קבוצות חזקות באירופה שנלחמות על העפלה לשלב רבע הגמר...

אני מניחה שהידיעה הזו מנחמת בעיקר לאור נקודת השבר, אותה כמעט כיניתי כנקודת האל-חזור, שחלה במוצאי-שבת עת החלו משחקי שמינית הגמר. פורטוגל נצחה את קרואטיה במשחק משמים, לא בזכות ולא בחסד, אלא בשל כח עליון בלתי מוסבר שכנראה קרא את הטור הקודם שלי כאן בסנהדרינק, והבין שזו מדינה ששווה לתת לה לעלות לרבע הגמר, ולו רק בזכות השנ"צ הארוך בצהריים והיין.

מזה שבוע חבריי המשועממים רצח מהכדורגל המשמים בטורניר הזה וגם אני, תולים את כל תקוותינו במשחק הגורלי בין ספרד ואיטליה, שתי ענקיות כדורגל שזעקו לשמיים זעקות שבר כשגילו שהן מתחרות זו בזו על כרטיס עלייה לרבע הגמר. איך נפלו גיבורות... כמה פשלות לא נעימות היו לקבוצה הספרדית. השוער הסופר-חתיך של הנבחרת הספרדית דויד דה חאה (יש להם את זה שם), היה מעורב, לכאורה, בשערוריית מין עם שחקנית פורנו - אותה הוא מכחיש. כמו כן, הספרדים כועסים על ההפסד המטופש שלהם לנבחרת לקרואטיה (2:1) במשחק שנעל את הבית הרביעי ביורו, זה ששלח אותם למשחק מול איטליה, ושום סיאסטה לא תרכך את הזעם. מסתבר שבעיקר על דה חאה זועמים כולם ובעיקר על התעקשותו והישארותו בסגל (בצל השערורייה), וכמובן על החורים שלו בידיים שגרמו לכך שספרד עלולה לעוף מהטורניר מוקדם מהרגיל.

פאוסטינו ריוחה רזרבה - בקבוקפאוסטינו ריוחה רזרבה - בקבוק
אבל בואו נדבר על דברים שמחים יותר. לכבוד המאצ' החגיגי של ענקיות הכדורגל, ואולי בצל המשחק המותח ביותר בכל הטורניר המעפן הזה - החלטתי להקדיש את סוף השבוע לטורניר מסוג אחר. יינות ספרדיים מול יינות איטלקיים - נשמע לי כקרב הוגן ומותח, כמעט אפילו כמו שתי קבוצות חזקות באירופה שנלחמות על העפלה לשלב רבע הגמר. נתחיל בספרד, ארץ שאני מכירה די טוב, כמעט על כל שבילי היין שבה מצפון ועד דרום. שם, אגב, גיליתי לראשונה את ה"ספרייט" המקומי, הלא הוא הריוחה - יין פירותי, קליל וצעיר שמגיע מצפון המדינה. לכבוד הטורניר הביתי חלצתי את הריוחהV ריזרבה של יקב פאוסטינו, אחד היקבים הגדולים והמפורסמים של האזור, שאגב, שווה מאד לבקר בו גם מבחינה ארכיטקטונית.

הריזרבה שלהם הוא מצד אחד קליל, ומנגד - עשיר בריחות וטעמים. משיטוט מאסיבי בין שלל המסעדות בתל-אביב נדמה כי הוא היין המפורסם בעיר בשנה האחרונה. הישראלים אוהבים את הריוחה אולי כי הוא מסתדר קולינארית עם כל מאכל כמעט. והנה משהו שאולי לא ידעתם: ה-V ריזרבה נוצר רק מענבים שגדלו בכרמים של פאוסטינו ובכך ייחודו. אני באופן אישי אוהבת את מכת הריח שמקבלים באף ברגע כשפותחים את הבקבוק החביב והלא יקר הזה, ומכנה אותו ביני לבין עצמי "יין להסנפה", וסליחה מכל מבקרי היין שהרגתי להם את המונח המקצועי.

קיאנטי קלאסיקו רופינו רזרבה דוקלה - בקבוקקיאנטי קלאסיקו רופינו רזרבה דוקלה - בקבוק
בניגוד לספרד, בה יש לי שורשים משפחתיים וקילומטרז' טיולי מפואר, איטליה היא רומן חדש ומרגש עבורי. קצת כמו מאהב שאת עדיין מתביישת ממנו, אבל יודעת שיש לו את כל הסיכויים להרטיט לך את הלב אם רק תאפשרי זאת. אז אפשרתי. כשאומרים לי יין איטלקי אני מיד חושבת על קיאנטי, וכמובן שזה היה היין הראשון ששלפתי במקרה מהמדף בחנות – ה'רזרבה דוקלה'. הקיאנטי המסורתי והשווה של יקב רופינו ואחד מיינות הקיאנטי הוותיקים והקלאסיים בז'אנר. יין עם פאסון. בניגוד לריוחה הצעיר והבועט, בקיאנטי יש הילה נסיכותית. אלגנטיות. ארומה של פירות אדומים ורצון לצעוק בראביסימו אחרי כוסית או שתיים.

בטורניר היין שנמשך מיום חמישי ועד מוצאי-שבת, ניצח הקיאנטי בנוק-אאוט מטורף. כנראה שלב נרגש ממאהב חדש לפעמים מצליח לגבור על הישן, הטוב הבטוח והמוכר. אתמול בשעה 19:00 בערב נורתה יריית הפתיחה של משחק שמינית הגמר המותח ביותר מבחינתי. ספרד מול איטליה. דקה 88, שתי דקות לסיום המשחק המותח ביותר ביורו עד כה - בינתיים האיטלקים מובילים, לא רק ביין מסתבר, אלא גם בכדורגל. 4 החמצות של הספרדים שתיים מהן לקורה. בדקה ה-73 צעקתי אופסייד באירוע הגג המפואר בו הייתי. בחורה אחת בתוך ים של גברים. איש לא הבחין בי או הסתובב. החברה שהיתה איתי בעיקר דאגה לאוכל ולכוסית של רוזה: "חשבתי שזה מה שתרצי", היא אמרה. עוד נדבר על הסיפור הסטיגמטי של רוזה עם בחורות, אבל רגע! דקה תשעים וגול שני לאיטלקים. פלהההה!!! איטליה ניצחה, זכיתי במאה שקל וחזרתי הביתה לסיים את הקיאנטי שפתוח משבת.

כן, כן, אני יודעת, מומלץ לסיים יינות מיד. אבל עזבו שטויות, הניצחון הזה הוא מה שחשוב וזו לחלוטין הנקמה של האיטלקים על מה שנבחרת ספרד עוללה להם בגמר בשנת 2012. המשימה הושלמה אפשר לישון בשקט.