טל חוטינר עם שני הלבנים החדשים של 'סגל', ועל התחנות בהיסטוריה האלכוהולית שלו. של טל, כן...

העבודה הראשונה שלי בענף האלכוהול באמצע שנות ה-90, לאחר שעזבתי את תחום הברים, היתה במשרד שיש לו מחסן ברחוב גדרה בכרם התימנים. אלו היו המחסנים והמשרדים של יקב משפחתי שנקרא בשם המשפחה שניהלה אותו - משפחת 'סגל'. בתקופה ההיא היינו כמה ליצנים שהסתובבו כל לילה בסצנת המסעדות והפאבים המתפתחת של תל-אביב וניסינו לשכנע אנשים לקנות, או לשתות, 'מרטיני ביאנקו', 'בטידה דה קוקו', 'וודקה דנסקה' וגם איזה וויסקי אירי עלום שם שאף אחד לא ממש רצה לקנות, ג'יימסון.

את המפעל הראשון בארץ לייצור אלכוהול הקימה משפחת 'סגל' ב'שרונה', איפשהו בין 'קלארו' ל'ז'אז'ו'.... (צילומים: יח"צ)את המפעל הראשון בארץ לייצור אלכוהול הקימה משפחת 'סגל' ב'שרונה', איפשהו בין 'קלארו' ל'ז'אז'ו'.... (צילומים: יח"צ)
את המפעל הראשון בארץ לייצור אלכוהול הקימו ב'שרונה', איפשהו בין 'קלארו' ל'ז'אז'ו'.... (צילומים: יח"צ)

 בין לבין מכרנו למסעדות יינות של היקב המשפחתי ששכן אז ברמלה, מסדרות כמו 'רגיל של סגל', 'הסדרה הים-תיכונית' של סגל ובן עמי - כל אלו לצד הגראפה הזכורה ו'ברנדי גרנד 41'. המחלקה המקצועית נוהלה על-ידי לא אחר מאשר אבי פלדשטיין, והעסק כולו נוהל על-ידי אשל ואריק סגל. מדי פעם עוד יכולנו לפגוש את הדור הקודם, בנימין סגל, וכמובן, צבי סגל - הרוח החיה ואיש הברזל של היקב.

הסיפור התחיל, כמובן, הרבה מאוד שנים לפני כן, כאשר בשנת 1787 החל יענקל'ה צבי הירש סגל, תושב בוברויסק אשר בבלארוס, לייצר משקאות אלכוהוליים. הידע שהשתכלל בינתיים הועבר במשפחה מדור לדור עד אשר עלתה המשפחה לארץ בשנת 1925 והתיישבה בשכונת כרם התימנים בתל-אביב. את המפעל הראשון לייצור אלכוהול (הראשון בארץ) הקימה משפחה במושבה הגרמנית 'שרונה', או בקיצור, איפשהו בין 'קלארו' ל'ז'אז'ו'. האחים סגל התפרסמו ביכולת הזיקוק שלהם ואף הוזמנו על-ידי שלטונות צרפת להגיע לביירות ודמשק בכדי להקים שם מזקקות. המשפחה עסקה בעיקר בזיקוק, אך עם העלייה לארץ החליטו בני המשפחה להרחיב את הפעילות גם לגידול גפנים וייצור יין. היינות הראשונים שיוצרו נקראו 'יינות אשקלון'. כשהיקב ב'שרונה' התחיל להיות צפוף, העתיק היקב את משכנו לאזור רמלה ונקרא 'כרמי צבי', על שם המייסד ואבי המשפחה, צבי הירש סגל.

במרוצת השנים שונה שם המותג ל'יין של סגל', והיקב היה אחראי על לא מעט מהפכות בענף היין הישראלי. ה'אדום הרגיל של סגל' היה אולי היין השולחני הראשון שאנשים הסכימו לפתוח על בסיס יומיומי בארוחת הערב, בלי שום צורך בסיבה חגיגית מיוחדת. בסגל השכילו לייצר יינות שולחניים טובים ויבשים במחיר של..., ובכן, אם אני זוכר נכון, כ-10 ₪ לצרכן!

אם הזיכרון שלי אינו מטעה אותי, הם גם היו הראשונים לייצר יינות מאזור אחד ספציפי במרום הגליל (בשיתוף עם קיבוץ עמיעד), וללא ספק הראשונים שייצרו גראפה ישראלית אמיתית. עם השנים נרכש היקב מספר פעמים, ולא נמצא בבעלות המשפחה. כיום הוא בעצם עוד מותג של 'יקב ברקן', אך לפחות לפי מה שמספרים, מתנהג המותג באופן עצמאי עם כרמים וסגנון משלו. לאחר די הרבה זמן יצאו אל השוק, ממש בשבועות האחרונים, שני יינות חדשים 'של סגל', ואחרי די הרבה זמן סופסוף לא אדומים.

שרדונה רכסים כרם בן זמרה של סגל בציר 2015 - בקבוק.jpgשרדונה רכסים כרם בן זמרה של סגל בציר 2015 - בקבוק.jpg
רכסים, שרדונה של סגל, כרם בן זימרה 2015

שרדונה רענן ללא מגע עץ, או בשמו המקורי Unoaked, העשוי מ-100% ענבי שרדונה שהותססו בנירוסטה בלבד בטמפרטורה נמוכה - תהליך ששמר על האופי המינרלי של הפרי והרעננות שלו שמגיעה מהכרם עצמו. יש בו ניחוחות של פירות ירקרקים עם קצת אפרסק, ועשביות יחד עם מינרליות מעניינת, וגם חומציות מרעננת וטובה (13.4% אלכוהול).

מחיר: 79 ₪

יקב סגל יין רוזה מסדרת רכסים דישון בציר 2015 - בקבוק.jpgיקב סגל יין רוזה מסדרת רכסים דישון בציר 2015 - בקבוק.jpg
רכסים, רוזה של סגל, כרם דישון 2015

ה'רוזה של סגל' מיוצר מ-100% ענבי קברנה פרנק שהושרו על קליפותיהם רק כשעתיים, ואז הועברו לתסיסה עם שמרים ארומטיים. הענבים המגיעים מכרמי מושב דישון, מכרם הנטוע בגובה של 520 מטר, על אדמת טרה רוסה מעורבת בחצץ ובעלת ניקוז נהדר. ליין ניחוחות נעימים של פרי אדום, ואפילו קצת הדריות מעניינת, עם חומציות כיפית. מדובר ביין קליל ונגיש מאוד שיתאים לשתייה יומיומית מהנה על המרפסת (12.3% אלכוהול).

מחיר: 79 ₪