הייננית רוני ססלוב חמושה בג'יפ ובצלם רן בירן חורשת את הארץ כדי להביא לכם את הסיפורים שמאחורי היקבים, והפעם: כרם 'ברק'...

לא מעט תושבי ערים מחזיקים בפנטזיה לעבור לכפר, לגדל פירות וירקות, לאפות לחם, ליישן גבינות ולעשות יין. לחזור לאדמה. פנטזיה זו מומשה באופן מושלם על-ידי יוסי ויעל רוזנברג במושב בקוע בגבול הרי יהודה. רק חצי שעה מתל-אביב...

"אני בוחר מה לעשות עם הזמן שלי. יש לזה מחיר והיין שלי לא יהיה בכל מקום..." (צילום: freeimages.com)"אני בוחר מה לעשות עם הזמן שלי. יש לזה מחיר והיין שלי לא יהיה בכל מקום..." (צילום: freeimages.com)
"אני בוחר מה לעשות עם הזמן שלי. יש לזה מחיר והיין שלי לא יהיה בכל מקום..." (צילום: freeimages.com)  
פילם - ימיןפילם - ימין
פילם - שמאלפילם - שמאל
יקב ברק - אווירה 1 - צלם רן בירןיקב ברק - אווירה 1 - צלם רן בירן
1.
יוסי, רואה חשבון במקצועו, ויעל זוגתו לחיים, עורכת-דין במקצועה, מכירים היטב את תחושת המרדף של החיים. אלה המלאים במטלות הקשורות לעבודה, לביורוקרטיה, לכסף... ולא נשאר זמן לחיות. בשנת 2003 הלכו הזוג לסדנת "אישיות" – סופ"ש של העצמה אישית, בו הכירו צמד חברים שלמדו עשיית יין ב'שורק'. הרעיון נשמע להם מעניין. למרות שלא היתה להם היכרות מעמיקה עם יין, הם החליטו להירשם ללימודים. הרעיון פשוט הקסים אותם.    

יקב ברק - אווירה 2 - צלם רן בירןיקב ברק - אווירה 2 - צלם רן בירן
2. את הבציר הראשון הם עשו עם כל הילדים. הבן הקטן, שהיום הוא בן 13, היה עדיין במנשא. "זה היה קסום באופן מפתיע. קמנו בארבע בבוקר עם ילדים מקטרים וזה היה שובה לב", מחייכת יעל. תחילה רכשו ענבים מכפר שמאי ולאחר מכן גם שתלו בעצמם כרם בצמוד ליקב, והשנה בצרו לראשונה מכרם נחלתם.

     

יקב ברק - אווירה 3 - צלם רן בירןיקב ברק - אווירה 3 - צלם רן בירן
3. כשאני שומעת סיפורים כאלו, המחשבה הראשונה שעולה לי מיד היא שאני מקווה שהם לא שמו את כל החסכונות שלהם על משהו שאין להם שום ניסיון בו. חבל, הם אנשים טובים. ונראה שהם בהחלט אנשים טובים ונבונים. הזוג רוזנברג בנה מיזם תיירותי כפרי, עם צד רומנטי ובהחלט פרקטי, והתוצאה היא פרנסה טובה במינימום מאמץ לצד הנאה מרובה.

 

יקב ברק - אווירה 4 - צלם רן בירןיקב ברק - אווירה 4 - צלם רן בירן
4. "מה שהשתנה היה הרצון", מתארים יוסי ויעל, "ההבנה מה מניע אותנו וסדר העדיפויות. אני רוצה לעשות מה שעושה לי טוב ולא לשעבד את עצמי. התחלתי לחשוב מה אני צריך באמת? מה זה מספיק עבורי? מה אני רואה כשאני קם בבוקר? זו תפיסת מציאות אחרת. אני לא מחפש כל הזמן שיהיה לי יותר, ומה שיש לי הוא הרבה יותר ממה שהיה לי פעם".

   
יקב ברק - אווירה 5 - צלם רן בירןיקב ברק - אווירה 5 - צלם רן בירן
5.
בני הזוג המשיכו ללמוד על יין ועל גידול ענבים ובנוסף למד יוסי אפיית לחם וגיבון גבינות. "המזל הוא", מספרת יעל, "שיוסי מאוד מוכשר. הוא פשוט טוב בכל מה שהוא עושה". יוסי מסמיק ומנסה לעצור את רצף המחמאות, אך טעמם של היין, הגבינה והלחם משתיקים את כולם. הוא באמת מוכשר.      

יקב ברק - אווירה 6 - צלם רן בירןיקב ברק - אווירה 6 - צלם רן בירן
6. המקום הוקם כיקב, אך אז התווספה המגבנה, הצטרף המטבח והחל האירוח שחיבר את הכל יחד. יוסי מארח בכל יום שישי לארוחות בוקר מלאכת ידיו. בנוסף הוא עורך סדנאות אפיית לחם בשילוב עם ארוחה. האירוח מתרחש במבנה אשר עוצב על-ידי יעל ומרוהט ברהיטים שנבנו על-ידי יוסי. אפשר לומר שהם זוג משק אוטרקי.

     
יקב ברק - אווירה 7 - צלם רן בירןיקב ברק - אווירה 7 - צלם רן בירן
7.
"אני כמעט לא מנסה למכור את היין מחוץ ליקב. זה לא בשבילי לרוץ אחרי לקוח, לנסות לקבוע אתו בזמן שאתה לא בהכרח מעניין אותו והוא ממשיך לדחות אותך. שמעתי לא מעט 'דבר איתי בשבוע הבא...'. זה לא מעניין אותי". קשה מאוד למכור יין בארץ למסעדות וחנויות. ההיצע גדול מהביקוש והתחרות הולכת והופכת לקשה יותר.      

יקב ברק - אווירה 8 - צלם רן בירןיקב ברק - אווירה 8 - צלם רן בירן
8. "אני בוחר לי את זירת המשחק שלי, מסכם יוסי. "מאוד נחמד לי לבוא לפה בבוקר, לעשות את הקישים שלי, את הגבינות. עם כל מי שנכנס לפה אני יושב ומדבר. אני בוחר מה לעשות עם הזמן שלי. יש לזה מחיר והיין שלי לא יהיה בכל מקום. בשביל לשתות אותו צריך לבוא אלי". יוסי אופה את אחד הלחמים הטעימים ביותר שטעמתי עד כה. הגבינות שלו בשלות באופן מושלם והיינות של הזוג רוזנברג פשוט טובים.

פילם סוגר סופיפילם סוגר סופי