את הקפרינייה מיצינו, עם הקשאסה גמרנו - עכשיו הגיע תור היין הברזילאי - מופתעים? גם אנחנו, אבל מסתבר שיש דבר כזה ושהוא בכלל לא רע

אז למרות שהכבד שלי היה עם צרפת, גרמניה עלתה. האמת? בצדק. המשחק מול ברזיל יהיה הרבה יותר מעניין מההיבט הכדורגלני מאשר מההיבט האלכוהולי. מה לעשות, עם כל הכבוד לקשאסה ולזכרונות האקזוטיים שיש לכולנו מהטיולים של אחרי הצבא (ובוא נודה, זה לא שרק קפירנייה הייתה מעורבת שם), אין לברזיל יותר מדי מה להציע נוכח ההיסטוריה והאיכות של הגרמנים בשדות כה רבים של אלכוהול.

המסעדנים מחפשים בידול סגנוני וייחוד זני (צילום: שאטרסטוק)
המסעדנים מחפשים בידול סגנוני וייחוד זני (צילום: שאטרסטוק)
לא מה שהייתם מצפים מברזיל (צילום: שאטרסטוק) אנצל את הבמה ואספר קצת על כמה דברים מעניינים שקורים בברזיל ואולי לא ידעתם. לאט לאט תעשיית היין בברזיל מתפתחת, היא ממוקמת בערך במקום ה-15 בעולם, מה שאומר שמייצרים שם יין יותר מאשר באוסטריה, ניו-זילנד, או שוויץ, למשל. אמנם מדובר במדינה הגדולה באמריקה הלטינית, אבל התנאים ברוב ברזיל לא מתאימים לגידול ענבי יין (ענייני קו המשווה וכאלה), כך שעיקר ייצור היין מתרכז בדרום, היכן שאפשר למצוא קצת גובה ואקלים קר יותר. רוב הכרמים בברזיל מוקדשים בכלל לענבי מאכל, ונכון שעוד מוקדם לדבר על ברזיל כמעצמת יינות, אבל הם עושים שם לא מעט מאמצים לקדם את היין הברזילאי בעולם, כל מיני דברים שאצלנו אפשר רק לחלום עליהם: אתר רשמי, אזורי יין ורגולציה, תקציבי שיווק. ה(ממש) מעט שיצא לי לטעום, פה ושם, היה סביר למדי; לא מרשים במיוחד, אבל בהחלט ראוי. מבחינת זנים, אין לברזיל איזשהו זן המזוהה עימה במיוחד, אפשר למצוא בעיקר את כל החשודים הבינלאומיים המתבקשים, פש ושם נתקלתי ביינות טאנאט, אם להתעקש על משהו קצת יותר מיוחד. עד לפני כמה עשרות שנים היה אפשר למצוא בברזיל בעיקר גפנים אמריקניות וזנים אמריקנים/היברידים (איזבלה, קונקורד ועוד), וגם היום רק מעט מהכרמים נטועים ב-vitis vinifera (הגפנים האיכותיות המקובלות בכל העולם), זאת כיוון שהגפנים האמריקניות מתאקלמות הרבה יותר טוב לתנאים הקיצוניים של ברזיל. הרבה יין מבעבע (מעל 20%) מייצרים בברזיל, ברמות איכות משתנות, ואפילו למואט&שנדו יש שם יקב המייצר יינות מבעבעים תחת המותג "דומיין שנדו" מאז שנות השבעים. תאגידי אלכוהול גדולים נוספים (סיגרם, בקרדי, מרטיני&רוסי) גם הם השקיעו בברזיל ופתחו שם יקבים, ו"יננים מעופפים" דוגמת מישל רולאן הם כבר עניין שבשגרה שם. כל זה מראה שיש עתיד מעניין לתעשיית היין הברזילאית, ומאוד יכול להיות שמונדיאלכוהול הבא שלנו הם יפתיעו ובגדול, אבל בינתיים גרמניה לא צריכה יותר מבקבוק ריזלינג אחד טוב כדי לעבור בקלות את הברזיל ולהתייצב בגמר.