אני אם לילדה בת 3.5 שסובלת מרגישות יתר ובוכה מכל דבר קטן, גם בבית וגם מול חבריה בגן. כל דבר קטן מעורר אצלה בכי. גם כשהיא מגיעה לגן והילדים שרים שיר על תינוקות בוכים, היא בטוחה שהם מתכוונים אליה. כיצד אני יכולה לחזק אותה?

“מדובר בילדה בעלת סף רגישות גבוה, ועל כן הטיפול חייב להיות מאוד קצר וענייני. אם היא בוכה בכניסה לגן וחושבת שהשיר שהילדים שרו קשור אליה, תחבקי אותה, תסבירי לה שזה לא נכון ותנגבי לה את הדמעות בלי לדבר על זה שוב. חשוב ליצור אצל הילדה סוג של קשיחות, כי ככל הנראה היום כל דבר קטן מפרק אותה לגורמים. מעבר לזה, חשוב ללמד את הילדה להרגיע את עצמה. אני מציעה שכאשר היא רגועה תדברי איתה באופן מכיל ונעים ותשאלי אותה מה יכול לעזור לה להירגע כאשר היא בוכה. אולי היא רוצה ‘בובת חיבוק’, שבכל פעם שהיא תהיה עצובה היא תוכל לחבק ולהירגע בעזרתה, או שאולי שנייה לפני שהיא מתחילה לבכות היא תיגש אלייך ותגיד לך ‘אמא, חיבוק’, וכך תביני שהיא צריכה לקבל עכשיו את המענה הרגשי הנחוץ לה כדי להירגע ולהימנע מהבכי. אם זו תהיה השיטה שנוחה לה, כדאי לשתף גם את הגננת ואז, כשהיא תראה שהילדה נמצאת ממש כמה שניות לפני בכי היא תוכל לקרוא לה להיות לידה עד שהיא תצליח להירגע ולחזור לשחק עם ילדי הגן. אם לאחר תקופה של כמה חודשים את רואה שאין שינוי, יכול מאוד להיות שטיפול רגשי יצליח לסייע לה להתמודד עם הרגישות ולהתחזק".

בתי בת ה־3 מאוד קשורה אלי. זה מתבטא בכך שהיא לא מוכנה להיות לבד עם אף קרוב משפחה חוץ ממני, אפילו לא עם אבא שלה. בקרוב אנחנו יוצאים לחופשה קצרה ואני חוששת להשאיר אותה עם סבתא שלה, כי אין לי מושג איך היא תתנהג איתה כשהיא בלעדינו . מה דעתך?


“התלות של בתך הקטנה בך לא מאפשרת לה לפתח מיומנויות חשובות ביותר – עצמאות וחברתיות. אני מציעה לך להתחיל דווקא מחופשה קצרה מיום שישי עד מוצאי שבת. ביום שישי בבוקר, כשאת לוקחת אותה לגן, תספרי לה שאת ואבא שלה נוסעים יחד לטיול. אין טעם לספר לה לכמה זמן, כי לילדים בגיל הזה אין עדיין תפיסת זמן. תספרי לה שסבתא שלה תיקח אותה מהגן ויהיה להן מאוד כיף ביחד. אם היא תבכה, תגידי לה שאת סומכת עליה, בטוחה שהיא תצליח ליהנות עם סבתה ושאתן תתראו במוצאי שבת. ילדים לא יודעים שיש להם מסוגלות להתמודד עם מצבים עד שההורים לא אומרים להם את זה, והדרך הכי טובה לגרום לילד להבין את היכולות שלו היא פשוט להראות לו אותן באמצעות מעשים. מעבר לכך, חשוב לי לציין שלא כדאי לך להתקשר ולדבר איתה כשתהיי בחופשה. יכול להיות שלילדה יהיה קשה, אבל לך יהיה קשה יותר. כל זמן שאת חוששת, רואים לך את הפחד בעיניים, הילדה מרגישה את זה ומגיבה בהתאם. יכול להיות שהחשש שאת חווה עלול לגרום לה ליצור מניפולציות רגשיות עלייך, וברגע שתתחזקי המצב ישתפר מעצמו".



אני סבתא לנכדה בת 7 שהתחילה השנה ללמוד בכיתה א’. בחודשים האחרונים היא אומרת כל הזמן שהיא שונאת ללכת לבית הספר ובאופן כללי משתמשת הרבה במילה שונאת, ואנחנו לא מצליחים להבין למה. האם כדאי לפנות למחנכת?

“בתור התחלה, אני ממליצה שתעזרו לה להרחיב את מנעד הרגשות שלה, ובמקום להגיד לה ‘אל תשתמשי במילה שונאת’ תלמדו אותה להשתמש בביטויים אחרים. אם היא תגיד שהיא שונאת ללכת לבית הספר, תשאלו אותה מי הרגיז אותה. אם היא תגיד שהיא שונאת את אחד הילדים בכיתה, תשאלו אותה אם הוא העליב אותה ואם היא אומרת שהיא שונאת לאכול פלפל, תגידו לה ש’שונאת’ זו מילה גדולה ושאולי פלפל פשוט לא טעים לה. ברגע שתלמדו אותה שיש אפשרות להשתמש ברגשות אחרים במקום שנאה, היא תוכל להגיד את הדברים בעצמה, ובהדרגה תוכלו להבחין בשינוי. מעבר לזה, לא הייתי פונה למורה עד שלא הייתי מקבלת את התמונה המלאה. כדאי לבדוק האם הילדה לא מסתדרת בכיתה מפני שהיא יהירה מדי או ביישנית, או שאולי היא מסתדרת נפלא בכיתה, אבל פחות בחצר בחברת הילדים. יכול להיות שכדאי שתשלחו לבית הספר מישהו שהיא לא מכירה ולא תצליח לזהות, שיראה מה האינטראקציה שלה עם החברים בהפסקה ואם היא משחקת בחצר עם הילדים או יושבת לבד. לאחר הבירור המעמיק, תוכלו לבדוק עם המורה מה אפשר לעשות כדי להקל על בתכם".