אני בן 30, נשוי ואב לתאומים בני 3.5. אשתי ואני מתלבטים אם להביא לעולם ילד נוסף. אני קצת חושש ולא יודע אם זו ההחלטה האישית הנכונה עבורי, משום שלאחר לידת התאומים חוויתי משבר קשה ונדמה לי שלא אצליח להתמודד עם האחריות הרבה. אשתי, לעומת זאת, מרגישה שחשוב לה לנסות, ואנחנו מתווכחים המון על הנושא. כיצד לדעתך נוכל להגיע להחלטה הנכונה עבור המשפחה שלנו?



"אין כל ספק שגידול תאומים הוא מטלה מסובכת לאנשים מסוגך, שהם מעט יותר רגישים, דאגנים וכאלה שחשוב להם שהכל יהיה מסודר כמו שהם מכירים. גידול התאומים לקח ממך לא מעט ועכשיו, כשאתה מרים את הראש למעלה ומצליח לראות את האור בקצה המנהרה, אתה מתלבט אם להכניס לחיים שלך עוד ילד, וזאת מתוך הבנת המשמעות האנרגטית של ההורות. אני ארשה לעצמי לתת לך עכשיו הצצה לעתיד שלך, ממש כמו העתידות שכתובות על עטיפות המסטיקים: כנראה בעוד כמה חודשים אתה תישבר ואשתך תיכנס להריון, כמו שהיא רוצה. הפסדת במלחמה הזו מראש. יכול להיות שאפילו תאבד את האישה שאתה אוהב בגלל זה. הרי בינינו, אתה לא רוצה שבמהלך החיים המשותפים שלכם היא תאשים אותך ותטען שבגללך היא לא מיצתה את הרצונות ההוריים שלה. כדי שלא תגיע לעתיד הזה ותוכל לייצר לעצמך סיפור אחר, אני ממליץ לך לבחון את נושא ההורות מזווית אחרת הפעם: אל תפחד לתכנן מראש איזו עזרה אתם יכולים לקבל ואיך אתם יכולים להקל על החיים שלכם. אל תפחד לתכנן תוכניות כדי שתוכל להרגיש יותר בנוח בהורות שלכם. חשוב שתדע שהחוויה שעברתם עם התאומים תהיה שונה לחלוטין מהבאת ילד שלישי לעולם, ובאופן כללי גידולו יהיה אחר לחלוטין ממה שאתם מכירים".



"הרי אתם כבר תהיו יותר מנוסים, יותר רגועים, הרבה פחות מודאגים ופחות תשקיעו מאמצים מיותרים. יש שאומרים שילד שלישי מגדל את עצמו, זה משפט לא לגמרי מדויק, וזאת משום שלילד שלישי יש מרכיבים אחרים באישיות מילד ראשון או שני, וממש אפשר לשים לב לזה בהתנהגות שלו ובהתנהגות שלכם אליו כהורים. אם לא תגיע להחלטה להביא ילד נוסף מתוך תהליך אישי והחלטות ברורות שלך, אתה תפגום במערכת היחסים שלך עם אשתך, במערכת היחסים שלך עם ילדיך וכמובן שבמערכת היחסים שלך עם הרך הנולד. חשוב שתלמד לא לוותר מראש ולהיות בנוכחות מלאה". 




לפני שנה ניסיתי להתקבל ללימודי רפואה, וכשלא הצלחתי נרשמתי לתואר במדעי הרוח. מאז, לצערי, איבדתי את כל החשק ללמוד. אני מותש ולא מצליח לסיים את המחויבויות שלי בלימודים כמו שצריך. מה דעתך?


"לפי מיטב הבנתי, אין לך מוטיבציה פנימית ללמוד, ודי ברור למה. הבחירה בתואר הזה הייתה ברירת מחדל עבורך. חשבת שתצליח להתמודד איתה, להיכנס למסגרת כמו שאתה רוצה, אבל בפועל כשהתחלת את הלימודים הבנת שזה לא מה שאתה רוצה. בחרת בתואר שלא באמת מעניין אותך, ומה מרגש בלהתאמץ עבור ברירת מחדל? אתה מייצר עבורך ארון קבורה נפשי ולא מבין ששיח פנימי שמורכב ממשפטים כמו 'לפעמים אנחנו צריכים לעשות גם דברים שלא אוהבים', הוא כל כך כללי וגנרי ואולי יש לך רושם שהוא מתאים להכל, אבל בפועל הוא לא מתאים לכלום. אתה רוצה להיות מיושר עם עצמך ועם החיים שלך, אבל בו ־בזמן משקיע את המשאבים שלך במקצוע שלא באמת מתאים לך וגורם לך להרגיש לא לגיטימי".

"אתה מרגיש שאתה לא מספיק טוב ומשהו דפוק בך. אתה עולה על הר שאתה לא באמת רוצה להגיע לפסגה שלו, מכריח את עצמך ללמוד משהו שאתה לא באמת רוצה, אז מאיפה תמצא את הכוחות להתמודד עם החיים שלך? כדי לייצר שינוי בחיים שלך, אתה חייב להיות כן עם עצמך ולברר לעומק איפה התשוקות שלך בחיים, מה מרתק אותך, מה גורם לך להיות עצוב, מה גורם לך להיות שמח. תחליט שאתה משנה את השיח הפנימי שלך ומתחיל אותו מחדש, כי אחרת תמשיך להישאר בלופ שלך ולא תייצר התקדמות. כל יום שאתה לא נמצא בייעוד שלך, אתה מאבד עוד קצת מאנרגיית החיים הכיפית הזו שלשמה אנחנו חיים בכדור הארץ. בכל בוקר כשאתה קם, תשאל את עצמך איפה אתה מרגיש שבא לך להיות. זה לא אומר שלא יהיו לך ימים קשים, הרי גם כשאתה חי לטובת המטרות העליונות והכי חשובות שלך קורה שיש ימים קשים, אבל לפחות תלך בדרך שלך. שים את הלימודים האלה מאחורייך ותלך לכיוון שאתה באמת רוצה".