בתי בת ה־3 מסוגלת לאכול בבית רק כשהיא מול מסך. כשהיא נמצאת בגן ורואה את הילדים סביבה אוכלים, היא כן מצליחה לאכול. האם לדעתך עלינו להוציא את הטלוויזיה והמחשבים מהבית? 

“הצפייה במסכים תוך כדי אכילה היא הרגל שטבוע בה, אך הרגלים אפשר לשנות. בדיוק כמו שלעולם לא תשימי מכור לסמים בחדר מלא סמים ותגידי לו להתאפק, כך לא תשימי את הילדה שלך מול הטלוויזיה והמחשב ותגידי לה לאכול בלי להביט במסך. לדעתי, עליכם לסלק את המסכים - בוודאי שבזמן האוכל - ולזכור שהילדה יכולה לאכול גם ללא מסך; היא רק צריכה לשנות את ההתניה שנעשתה. אל תעשו זאת בשיטה של מלחמה - תנתקו את הראוטר בבית ותגידו לה יום אחד שאין אינטרנט. מצדי תורידי את החשמל בבית בלי שהיא תשים לב ותגידו לה שאין חשמל. אם היא רוצה לראות סרטונים בסלולר, תעבירו את הסלולרי למצב טיסה, והיא בסופו של דבר תתרגל למשהו אחר. כדאי שהטלוויזיה תוחלף בשיחה עם הילדה:.

"תשוחחו איתה עליכם ולא עליה, תגידו לה שיש לכם משהו לספר לה. גם השגרה היומיומית שלכם תהיה מעניינת עבורה. מעבר לזה, כדאי שתאכלו יחד איתה. ועוד נקודה: אנחנו היום בתחרות מאוד גדולה על תשומת הלב של הילדים, וכדי לתפוס אותם עלינו להשאיר את הסלולריים בתיק. כשהורים מספרים לי שהם לא מצליחים לשחרר את הסלולר שלהם כשהם מגיעים הביתה, אני אומרת להם שלא יחזרו הביתה, שיישארו בעבודה. הרי המהלך הזה פוגע בילדים וגורם להם לפתח הרגלים לא טובים. מבחינתם, יש להם הורים נוכחים, אבל נפקדים. אני כסבתא רכשתי לנכדים שלי פאזלים וצעצועים, אפילו קורקינטים, רק בשביל שהם יעזבו את המסכים ויצליחו ליהנות מאווירת הביחד ומזמן האיכות שלהם אצל סבתא". 


בני בן ה־3 מתייחס לעונשים שאני נותנת לו בקלות ראש. לדוגמה, הלכתי לטיול איתו ועם אחותו, והוא התנהג מאוד לא יפה. למחרת יצאתי שוב לטיול, רק שהפעם בחרתי לצאת, כעונש, בלעדיו. הוא בתגובה חייך, היה מבסוט ואמר: "בילוי נעים, תיהנו". מה עליי לעשות?

“ילד בן 3 הוא ילד שקובעים עליו. לוקחים אותו לכל מקום, מחליטים בשבילו, והוא מחפש את המקומות שבהם הוא יכול להוכיח את השליטה שלו. ברגע שאת אומרת לילד שלא תיקחי אותו לטיול והוא מגיב בצורה כזו, דעי שהוא מעמיד פנים. כל אקט חינוכי שאנחנו עושים, והוא בא מתוך מלחמה שלנו, יגרור תגובה כזו, וכדי לשנות את התגובה של הילד את חייבת לשנות את התגובה שלך. הכעס שלך מוכיח לו שאת לא יכולה עליו, והוא יעשה לך דווקא. במקום להגיד לו שאת נותנת לו עונש, תגידי לו שאת מצטערת, אבל לא תוכלי לקחת אותו לטיול כי את מפחדת שהוא ישתולל ויגרום לך להרגיש לא נעים". 


אנחנו הורים לזוג תאומים מקסימים בני שנתיים וחצי, ואף פעם לא השארנו אותם יותר מלילה אחד לבד. בעוד כשבועיים אנחנו טסים לראשונה לחופשה זוגית בת חמישה ימים בחו"ל. הסבתא הסכימה לשמור עליהם, אבל אנחנו חוששים לגרום לילדינו חרדת נטישה. מה דעתך? 

“זה נכון שתיאורטית, לאחר כמה ימים הילד עלול לפתח סוג של חרדת נטישה ולחשוש שמא לא תחזרו, אבל מנגד אתם לא משאירים את הילדים לבד. יש להם אחד את השני, והם נמצאים עם סבתא שלהם. מה גם שהיום נסיעות כאלה יכולות להיות הרבה יותר קלות: תוכלו לשוחח איתם בשיחת וידיאו או לשלוח להם תמונות. אם אתם רואים שהתקשורת הדיגיטלית גורמת להם לבכות, תוכלו לוותר על זה. כשתחזרו מהנסיעה, תוכלו להביא להם כמה מתנות ולהגיד להם שחשבתם עליהם. סעו ותיהנו".