האם לדעתך אפשר לרדת במשקל בלי לבצע פעילות גופנית? ואם חייבים לרדת במשקל, מה יותר כדאי לבצע - דיאטה או ספורט? 
"ירידה במשקל מתרחשת כשאוכלים פחות קלוריות ממה ששורפים בפועל. לצורך העניין, אם עושים דיאטה המכילה כ־1,000 קלוריות ליום, ושורפים 1,700 קלוריות, זה אומרים שהגוף שלנו מפרק 700 קלוריות ממאגרי השומן שלו, כלומר 3 קילוגרם בחודש. מאוד קשה לשרוף 700 קלוריות ליום באמצעות פעילות גופנית בלבד. זה אומר שעלינו לבצע פעילות גופנית כמעט שעתיים ביום. מנגד, פעילות גופנית חשובה במיוחד לבריאות, ובהחלט מסייעת למטבוליזם ולשריפת הקלוריות".

"לאחרונה פורסם מחקר שהשווה בין אנשים ששינו את התפריט היומי שלהם לצורך ירידה במשקל: קבוצה אחת לא ביצעה פעילות כלל, הקבוצה השנייה עשתה צעידה כל יום, והקבוצה השלישית ביצעה בחדר כושר הרמת משקולות ואימון כוח. לפי התוצאות, בשתי הקבוצות שעשו פעילות ירדו במשקל יותר מאשר בקבוצה שעשתה דיאטה בלבד, אבל בקבוצה שעשו כוח ומשקולות בחדר כושר – בנו יותר שרירים, שרפו יותר קלוריות וירדו יותר במשקל מאשר אלו שעשו צעידה בלבד. אם שאלת את עצמך מה יותר כדאי - דעי שהתשובה היא אינדיווידואלית לחלוטין, בהתאם ליכולות שלך, סדר היום והשעות הפנויות".
אני סובלת מלחץ דם גבוה, ורופא המשפחה דרש ממני להפחית את כמות המלח בתפריט היומי שלי. כיצד ניתן לעשות זאת? 
"לצערי, רוב האנשים אוכלים הרבה יותר מלח ממה שצריך. ישנה הסתגלות של חוש הטעם למלח, וככל שעובר הזמן – אנו זקוקים ליותר ויותר מלח כדי להרגיש את המליחות. אנשים צעירים יכולים להתמודד עם כמות גבוהה של מלח במזון, אולם אצל מבוגרים זה עלול לגרום ללחץ דם גבוה, לפגיעה בראייה או בתפקוד הכליות, להתקפי לב, ואף לשבץ מוחי".

"אז כיצד מצמצמים בכמויות המלח? בניגוד למה שמקובל לחשוב, רק 10 אחוזים מהמלח שאנחנו צורכים במהלך היום מגיעים מהבישולים ומהמלחייה בזמן הארוחה. רוב המלח מגיע דווקא ממזונות מתועשים: חטיפים מלוחים למיניהם, נקניקים ונקניקיות, רטבים כמו סויה וקטשופ, ירקות חמוצים ואף גבינות מלוחות. בקובייה של גבינה בולגרית, למשל, יש יותר מחצי כפית מלח; בשלושה מלפפונים חמוצים יש כחצי כפית מלח; ובשקית אחת קטנה של חטיף צ'יפס יש רבע כפית מלח - שזה כבר חצי מכמות המלח היומית לילדים. אם את מתחילה להימנע מצריכת מלח, תשימי לב שיש גם מחסור במלח. הגוף שלנו זקוק למלח על בסיס יומיומי כדי לאזן את הנוזלים ולשמור על תפקוד העצבים והשרירים שלנו". 

לפני כמה חודשים התחלתי לעשות דיאטה לפי סוג הדם שלי, אבל לצערי מאוד קשה לי. האם עליי להמשיך? 
"כשעשיתי את הדוקטורט שלי, עבדתי במשך כ־6 שנים כדי להוכיח משפט אחד קטן: 'באנשים עם מחלות מעי דלקתיות, התזונה יכולה להשפיע על גן מסוים בכרומוזום 17 ולגרום לו להפוך לסרטני'. משפט קטן, שמתחבר להרבה משפטים קטנים ולמחקרים גדולים שיחדיו מצטברים למידע חשוב המקדם את הרפואה לטיפול במחלות. קראתי ספר שמדבר על דיאטה לפי סוג הדם והתאכזבתי מאוד כבר מהדף הראשון".

"בתחילת הספר הופיע המשפט: 'אבא שלי היה רופא ברוסיה ושם לב שיש הבדל בדרישות התזונתיות של אנשים לפי סוג הדם'. מחקר מדעי אינו יכול להתבסס על משפט בסגנון 'אבא שלי היה רופא ושם לב ש...'. זה לא מחקר. אם כותב הספר היה לוקח קבוצות של אנשים בעלי סוגי דם שונים ומעניק לכל אחד תזונה שונה, ולאחר תקופה מראה שיש שינויים בבדיקות דם, זה כבר היה הרבה יותר קרוב למחקר אמיתי. מעבר לזה, אין היום הוכחות מדעיות לתיאוריה זו, אפילו לא אחת, ולכ מבחינתי תזונה לפי סוג הדם נכונה בדיוק כמו תזונה לפי צבע השיער". 

 


מתוך תוכניתה של ד"ר מאיה רוזמן, בכל יום שישי ב־12:00 ב־103FM