ראש הממשלה בנימין נתניהו בוחן מחדש את התנגדותו לחוק למניעת עבירות באינטרנט, המכונה גם “חוק הפייסבוק", כך נודע ל"מעריב". בין השאר החוק מאפשר הוראה לביטול סטטוסים או ציוצים שעלולים לפגוע בביטחון המדינה. חוק הפייסבוק אמור היה להיות מאושר בכנסת לפני שבועיים, אלא ששעתיים לפני ההצבעה הגורלית, באופן מפתיע לחלוטין, הורה נתניהו להורידו מסדר היום של הכנסת. מהלך עוקף כנסת שכזה נחשב כיוצא דופן ומתעלם מההליכים הדמוקרטיים התקינים.

בעקבות כך, ביקשו יוזמי החוק פגישה עם נתניהו כדי לנסות לשכנע אותו לשנות את עמדתו. בפגישה שהתקיימה שלשום, השתתפו בין השאר שרת המשפטים איילת שקד, השר לביטחון הפנים גלעד ארדן, יו”ר ועדת החוקה בכנסת ח”כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. לצד נתניהו ישבו מנהלי לשכתו, צחי ברוורמן ויואב הורוביץ.

ראש הממשלה העלה במהלך הפגישה את חששותיו מהחוק. “תוקפים אותי ללא הרף ברשתות, פוגעים בי ואף מעליבים אותי. אבל מדובר בדו־שיח דמוקרטי, וחשוב שיקרה. הגבלת השיח ברשת עלולה לפגוע בדמוקרטיה ובחופש הביטוי. אני רוצה דו־שיח פתוח ברשת”, הוא אמר וביקש לקבל דוגמאות האם מגבלות כאלה מוטלות במדינות נוספות. ח״כ ניסן סלומינסקי, יו”ר ועדת חוקה, חוק ומשפט ציין כי מגבלות כאלה קיימות בשתי מדינות באירופה ואחת מהן היא גרמניה.

שרת המשפטים והשר לביטחון הפנים הדגישו כי השימוש בחוק לא נועד לסתום פיות, אלא ייעשה אך ורק במקרים קיצוניים שנועדו להגן על ביטחון המדינה או על תשתיות חיוניות והדבר ייעשה רק לאחר אישור בית המשפט.

המשתתפים בישיבה קיבלו את הרושם שנתניהו התחרט ברגע האחרון והוריד את החוק מסדר היום לאחר שלא הבין אותו לעומקו. “נראה שמישהו, ולא ברור עדיין במי מדובר, לחש באוזנו ושכנע אותו ברגע האחרון להוריד את החוק מסדר היום בטענה שהוא מסוכן לדמוקרטיה ולשיח הפתוח”, אמר אחד ממשתתפי הישיבה.

בסיכום הישיבה הוחלט לקיים ישיבה נוספת בתקווה שנתניהו ישנה את דעתו. חוק הפייסבוק נדון בוועדת החוקה במשך כשנה. במהלך הדיונים, השתתפה בישיבה גם ג’ורדניה קלטר, מנהלת קשרי הממשלה בפייסבוק. היא שימשה עד לפני שנתיים כיועצת בכירה של נתניהו וכראש לשכתו של רון דרמר, שגריר ישראל בארה”ב.

ח”כ סלומינסקי מסר בתגובה לפניית "מעריב־השבוע": “מדובר בחוק בעל חשיבות גדולה לביטחון המדינה. הוועדה בראשותי עבדה בתיאום מלא עם כלל גורמי הביטחון ומשרדי הממשלה, וקבעה שכדי להסיר תוכן נדרש אישור בכתב של היועץ המשפטי לממשלה, תובע מטעם פרקליט המדינה והחלטה של שופט מחוזי. אישור זה נועד לקבוע שאכן המדובר בתוכן פוגע בביטחון המדינה. לאחר תקופת דיונים ארוכה, הוועדה מצאה את האיזון המתאים בין צורכי הביטחון ובין שמירה על חופש הביטוי. לצערי, קיימים כאן כוחות גדולים בעלי אינטרסים שפעלו לכך שהחוק לא יעבור”.