רשת דיזלגייט של פולקסווגן היא ככל הנראה בין הגורמים שאפשרו לטויוטה לשמור על מעמדה כיצרנית הרכב הגדולה בעולם גם בשנת 2015. מכאן ואילך נדמה שהיא לא תמהר לוותר על מעמדה.



בשבוע שעבר הכריזה טויוטה על כוונתה לרכוש את יתרת הבעלות בדייהטסו, יצרנית יפנית שעוסקת בעיקר בייצור מכוניות קטנות, ולהפוך אותה לחטיבה מתמחה בתוך הארגון, ממש כפי שלקסוס היא חטיבת היוקרה שלה. 
 
בעתיד תשלוט טויוטה טוב יותר ברזי הייצור של מכוניות קטנות, מה שיעשה חיים קשים ליונדאי־קיה וגם ליצרניות הרכב האירופיות. זה יאפשר לה דריסת רגל משמעותית יותר בשווקים מתפתחים. 
 
מול קהל מוזמנים: העולם נפרד מהרכב הוותיק ביותר בעולם


המקום הראשון בטבלת המכירות - סוג של מקדם מכירות בשוק הישראלי - מעולם לא היה יעד בפני עצמו עבור טויוטה בישראל. טויוטה אומנם משפרת אצלנו את מעמדה ואת מספר המכירות שלה בעקביות, אבל בסיכום 2015, למשל, דילגה מעליה קיה בקפיצה נחשונית בדרכה אל המקום הראשון. טויוטה זכתה במקום השלישי, אחרי יונדאי. העניין הוא שהמיקום בטבלה, ואפילו מספר המכירות כשלעצמו, לא מספרים את הסיפור כולו. 
 
קיה שמטה את הלסתות של כולנו עם התרגיל המבריק שעשתה בשנה שעברה עם ספורטאז'. בנוסף, פיקנטו הפצפונת מכרה 12,699 יחידות, מה שהפך אותה לדגם שמכר הכי הרבה יחידות בשנה אחת בישראל מאז ומעולם - כלומר ששני דגמים בלבד אחראים ליותר משני שלישים ממכירות קיה בישראל.
גם לטויוטה יש אס: קורולה היא הדגם השני הנמכר ביותר בשנת 2015 בישראל (12,129 מסירות), אבל נוסף לה מובילה כעת החברה מספר שיא של קטגוריות - בהן כמובן ההיברידיות, הסופר מיני (יאריס), קומפקטיות האצ'בק (אוריס), ג'יפים גדולים (לנד קרוזר) ועוד. 
 
קטגוריה אחת שבה אין לטויוטה יומרות גבוהות, פשוט מפני שאין לה מוצר מתאים לצורך זה, היא זו של מכוניות מיני עירוניות. פיקנטו של קיה היא לא הקושי היחיד שטויוטה תיתקל בו שם. 
 
i10 של יונדאי - המכונית האחות של פיקנטו - היא אחד המוצרים המוצלחים שמתמודדים על שוק המיני. פיאט 500 לקחה את הנישה היקרה יותר של מכוניות מיני מעוצבות, והשנה נוחתות בארץ סלריו חדשה של סוזוקי ושברולט ספארק חדשה - הפעם גם עם תיבת הילוכים אוטומטית. 
 
העיצוב הוא מרכז העניינים, טויוטה אייגו. צילום: יח"צהעיצוב הוא מרכז העניינים, טויוטה אייגו. צילום: יח"צ

 
בארסנל של טויוטה נמצאה לכאורה תשובה לכל אלה עוד הרבה לפני שהן נולדו: כבר משנת 2005 היא מובילה באירופה פרויקט משותף לה ולפיג'ו־סיטרואן, שבמסגרתו מייצרות השלוש מכונית מיני משותפת במפעל של שלושתן בצ'כיה.  טויוטה אחראית לניהול הייצור ולחלק מן התכנון הטכנולוגי של המכוניות. היא גם זו שסיפקה את מנוע ה־1.0 ליטר התלת־צילינדרי שלהן, וגם מכרה לא מעט מכוניות כאלו במערב אירופה, תחת שם הדגם אייגו. 
 
מה שטויוטה לא הצליחה לעשות בדור הראשון של אייגו הוא לספק לישראל מחיר תחרותי שאיתו אפשר להתמודד בנישה הזאת. גם לאחר השקת הדור השני של השלישייה - לפני מעט יותר משנה - היא התקשתה להתמודד עם התחרות ולכן התעכב עד עכשיו הייבוא שלה ארצה. 
 
שלוש הגרסאות של המכונית המשותפת היפנו־צרפתית עדיין בנויות על הפלטפורמה המקורית שלהן, אלא שהפעם הקפידו השותפות ליצור בידול עיצובי רב יותר ביניהן: היצירה של טויוטה שונה מהצרפתיות בכל חלקי המרכב, למעט השמשה הקדמית והדלתות. 
 
מעצבי טויוטה פנו הפעם אל תרבות הקיטש היפנית, המאנגה והקומיקס, ועיצבו מכונית עירונית שמבדלת את עצמה מכל הקופסאות האחרות, באמצעות פרצוף ייחודי שניכר בעיקר באיקס שמרוח עליו ומשדר מסר ספק זועף, ספק מחויך, ובכל מקרה מיוחד. 
 
עיצוב חיצוני הוא חסם או מוקד משיכה כמעט של כל דגם ושל כל מכונית, אבל במקרה של אייגו זהו מרכז העניינים, הדבר החשוב ביותר בה, וגם הערך העיקרי שיש לה למכור. 
 
מבחינה זאת, אם אייגו נראית מתוקה בעיניכם, אם העיצוב שלה מדליק אתכם, ואם אתם זקוקים בכלל למכונית עירונית - יש על מה להמשיך לדבר. אבל אם לא נשביתם בקסמה במבט ראשון, כנראה שהיא כבר לא תוכל להציע לכם שום דבר שאין לאחרות. 
 
מי שאוהב את המסר הייחודי של אייגו ישמח ודאי לשמוע שהיא מציעה לו משהו שאף מכונית אחרת בישראל לא מציעה: לא רק דרך לביטוי עצמי עם סט צבעים שתמיד יהיה מחזה נדיר במחוזותינו, אלא גם אפשרות להתחרט בכל רגע נתון בעתיד ולשנות חלק משילובי הצבעים. 
אייגו מוצעת עם סט שלם של פלסטיקים - בחזית, בצדדים ובירכתיים, וגם במספר מקומות בסביבת הנהג, שאותם אפשר להחליף בפלסטיקים בצבעים אחרים. 
 
סט כזה עולה 1,000 שקל בלבד. הבעיה היא שכדי להחליף אותו חייבים להיכנס אל מרכז שירות של טויוטה. בכל מקרה, איזו מכונית אחרת מאפשרת לך להלביש אותה לפי מצב הרוח שלך, לחדש ולרענן אותה בכל כמה חודשים? 

כאן חונים

מי שצריך טנדר, כדי לשאת מטענים, בוחר בטויוטה היילקס או באחד ממתחריו ומוותר על הנוחות של חניה קלה בעיר. מי שזקוק לכלי רכב שיתמודד עם נסיעת שטח קשוחה בוחר בלנד קרוזר או פאג'רו ומוותר על תכונות אחרות.  
 
הבחירה הטבעית של מי שחי בעיר, כמעט לא יוצא ממנה ומתמודד עם מצוקת חניה ותמרון בסמטאות צרות, היא מכונית מיני עירונית. ההבחנה הזאת חשובה מפני שאייגו, במידה רבה כמו סמארט או פיאט 500, לא מתמודדת על הנישה של "רציתי מכונית חדשה וחיפשתי את הכי זולה", אלא על לקוחות ממוקדים שזקוקים למכונית קטנה ככל האפשר כדי לנהוג ולחנות איתה בעיר צפופה. 
 
זה לא שאייגו לא תגיע מתל אביב לאילת או מחיפה לירושלים, היא תגיע בקלות ובחלק מן הדרך אפילו תהיה מהנה לנהיגה. אבל זאת לא המשימה העיקרית שלה בחיים. דגמים אחרים יעשו עבודה הרבה יותר טובה. 
 
אייגו מסוגלת להסיע ארבעה מבוגרים, אבל גם כאן זה לא הצד החזק שלה, מכיוון שהמושב האחורי לא מרווח במיוחד ותא המטען מצומצם. אבל מכיוון שהיא קצרה ב־14 ס"מ מפיקנטו והמרחב שהיא מציעה לשני מבוגרים במושבים הקדמיים דומה, אולי אף יותר טוב, הרי שהפתרון העירוני שהיא מציעה הוא עדיף. 
 
בכלל, אייגו מספקת תחושת נסיעה קופצנית וחביבה, קלילה וכיפית, וקלה לתמרון עירוני בזכות היגוי חד, קוטר סיבוב צנוע ושדה ראייה טוב לרוב הכיוונים. לכן זאת מכונית עירונית קלאסית שמתאימה לייעודה. 
 
אנשי טויוטה לא יצאו מגדרם כדי ליצור תחושת פרימיום בסביבת הנהג. מדובר במכונית בסיסית וזולה שלא מתיימרת להתחרות בסמארט, אבל היא בנויה היטב ולא משדרת תחושה שהיא זולה או מעליבה. רוב שטחי המתכת החשופה של הדור הקודם מדופנים כעת בפלסטיק נעים למגע. 
 
שטיחים עבים, מסך מגע גדול במרכז הדאשבורד (כולל מצלמת רוורס ודיבורית), ציפוי עור לגלגל ההגה שתחתיתו קטומה והפלסטיקה העליזה והצבעונית מול הנהג משדרים מסר צעיר. 
 
מצד שני, המושב לא הכי נוח בעולם, גלגל ההגה לא מתכוונן למרחק (אבל את מסעד המושב קל לכוון לזווית מדויקת), הדלתות (בעיקר האחוריות) נטרקות עם צליל חלול, והנוסעים מאחור לא יכולים לפתוח את החלונות שלהם. כל אלה מצטרפים לתחושה פחות מכובדת מאשר זו שמייצרת קיה פיקנטו למשל. 
חסרת מנוח 
 
נקודת התורפה המשמעותית ביותר של אייגו היא תיבת ההילוכים הרובוטית. אף על פי שאני אוהב תיבות כאלו, ברור לי שעמישראל מעדיף להימנע מהן. 
ברוב מצבי הנסיעה - ודאי במהירויות פרבריות ובין עירוניות - התיבה מספקת את הסחורה ותורמת גם לתצרוכת דלק נמוכה מאוד (וכן דרגת זיהום אוויר 2, מאוד מכובדת), אבל בתוך פקק תנועה באיילון, ובחלק ממצבי הזינוק מרמזורים עירוניים, זאת עלולה להיות חוויה פחות נעימה מאשר עם תיבה אוטומטית קונבנציונלית או תיבה רציפה. 
 
מצד שני, מנוע נעים וערני (עם צליל נוכח מדי בחלק ממצבי הנסיעה) ומשקל עצמי נמוך מספקים חוויית נהיגה זריזה וחביבה, כל עוד המכונית לא עמוסה יתר על המידה. 
 
יבואני טויוטה הציבו לעצמם יעד מכירות צנוע של כ־12 אלף מסירות פחות מקיה פיקנטו. הם לא מתכוונים להתחרות באף אחד על מחיר אלא מקווים להניח לסמל של טויוטה לעשות את העבודה. אייגו החדשה עומדת להיות דגם שלא יימכר על ידי תרבות העדר.  
 
אייגו תיובא בסדרות צביעה ייחודיות, עם שישה שילובי צבעים בשלב הראשון ועם שילובים חדשים ונוספים שיצטרפו ו/או יחליפו אותם בכל חצי שנה. הכל במטרה שמי שיתעניין ברכב הוא דווקא מי שמחפש ייחוד. 
 
עם מכירות של כמה מאות יחידות בשנה שמחולקות למספר גרסאות צביעה, ועם אפשרות להחלפת הפלסטיקה לטובת שילובי צבעים נוספים, הסיכוי שלך "לראות את עצמך" עומד לצדך ברמזור הינם נמוכים מאוד. האפשרות שלך "לבטא את עצמך" - כמאמר הססמה הפרסומית של אייגו - היא הערך העיקרי שהמכונית הזאת מציעה.