סלריו, מכונית המיני החדשה של סוזוקי, מחליפה את אלטו ומאתגרת אותנו כטוענת לכתר “המכונית האוטומטית החדשה הכי פחות יקרה בישראל". עם מחיר של 66 אלף שקל, מנוע תלת־צילינדרי בנפח 1.0 ליטר ותיבת הילוכים אוטומטית־רובוטית, סלריו מוצעת במחיר מחירון נמוך בכ־4,000 שקל ממחירי גרסאות הבסיס של מתחרותיה האוטומטיות, ובכל זאת היא מחייבת אותנו להתייחס לשלוש נקודות קריטיות.

ראשית, מחיר המחירון הוא כיום נקודת יציאה למו"מ באולמות התצוגה. לכן הפער הרשמי בין מחיריה של סוזוקי, שמתמקדת בקהל פרטי, לבין מחירי יונדאי עשוי שלא לייצג את פערי המחיר באולמות. i10, שאותה אנחנו מעמתים כאן מול סלריו, הוצעה לחברי “חבר" תמורת 66 אלף שקל בתוספת חבילת הטבות ייחודיות.

שנית, למכונית קטנה יש יתרונות רבים עבור מי שחי בעיר, אבל אם הגודל לא מתאים למשימות התא המשפחתי, נדרש חישוב מסלול מחדש, כולל רכישת מכונית משומשת או גדולה ויקרה יותר.

שלישית, סלריו, כמו רוב דגמי המיני שנמכרים בארץ, לא מוצעת עם תיבת הילוכים אוטומטית קונבנציונלית אלא עם תיבה רובוטית. כלומר, עם תיבת הילוכים ידנית רגילה שמופעלת על ידי רובוט. לעומת זאת, רוב מכוניות המיני שעולות בפועל על הכבישים כאן מצוידות בתיבות אוטומטיות קונבנציונליות, מה שמעיד על ההעדפה של עם ישראל. לתיבות רובוטיות יש יתרונות רבים ביחס לתיבות אוטומטיות. העיקרי הוא תצרוכת דלק נמוכה יותר, אבל ניסיון העבר מוכיח שישראלים לא משתגעים על הקונספט הזה.

הגדרת המשימה שלנו, לכן, מתחילה בצמצום קהל המתעניינים אל מי שיכול להתאים למכוניות שבמבחן. חיתוך ראשון הוא המחיר: כאשר כסף לא מהווה בעיה, יבחרו רוב הלקוחות בגרסאות ה־1.2 או 1.4 ליטר האוטומטיות של מכוניות מיני. לדעתנו, עדיף במקרה כזה לבחור במכוניות סופר־מיני כמו סיאט איביזה או פיג'ו 208, השימושיות והבטוחות יותר.

במבחן זה התמקדנו במי שמתיימרות להציע “הכי הרבה מכונית אוטומטית חדשה תמורת הכי מעט כסף", אך גם להיות שימושיות כדי למלא את ייעודן. לכן הן נדרשות לעמוד בכבוד בנסיעות עירוניות, אבל גם להגיע אל הדודה והדוד שגרים במרחק 200 קילומטרים.

שני הקהלים היחידים שמותאמים למבחן זה הם משפחה עירונית צעירה, זוג הורים ועד שני ילדים קטנים, שהמיני היא המכונית השנייה במשק הבית שלהם, וצעיר או צעירה בני 30־17, שמאיישים את המושבים האחוריים בהזדמנויות נדירות. לכל מי שזקוק למכונית שתענה על דרישות נוספות אנחנו ממליצים בחום לבחור בסופר־מיני או מעבר לכך.

מסתפקים במועט

בשלב זה מוצעת סלריו בישראל רק ברמת אבזור אחת (עם אופציה לתיבה ידנית במחיר נמוך ב־7,000 שקל) שכוללת שש כריות אוויר, חיישני לחץ אוויר לגלגלים, מערכת מובילאיי בהתקנה מקומית, ארבעה מרימי חלונות, חיבור בלוטות', חישוקי סגסוגת וכיוון חשמלי למראות הצד. בתקופת ההשקה מוצעת גם אחת משתי החבילות: מערכת מולטימדיה או ערכת קוסמטיקה שכוללת ספוילר ודיפונים לקשתות הגלגלים.

בסיס הגלגלים של סלריו הוא הארוך בקטגוריה, 242.5 ס"מ, 4 ס"מ יותר מ־i10 ו־8.5 ס"מ מאוד משמעותיים יותר מאשר טויוטה אייגו, מה שמקנה לה מרחב פנימי עדיף על המתחרות.

מול סלריו יכולנו להציב את סיטרואן C1, שמחיר הגרסה הרובוטית שלה גבוה רק ב־2,000 שקל, אבל בחרנו להציב את אחותה, אייגו, שעולה 70 אלף שקל, כדי להדגיש את ההפרש הקטן במחיר של סלריו יחסית לקטגוריה, אבל גם מפני שאייגו מביאה לזירה ערכים מוספים כמו רמת אבזור גבוהה יותר ועיצוב ייחודי.

המתמודדת המובילה בקטגוריה היא קיה פיקנטו, הדגם הנמכר בישראל, שאת גרסת הבסיס האוטומטית שלה מניע מנוע דומה, אבל במקומה בחרנו להציב את יונדאי i10 מפני שמחיר המחירון שלה מעט יותר נמוך (70 אלף שקל) ומכיוון שהיא לא פחות מוצלחת ממנה.

i10 גם מדגישה את פער האבזור והמחיר בינה לבין אייגו (סלריו נמצאת אי שם באמצע), משום שכדי להגיע למחיר המופחת שלה קילפו ממנה כמעט כל פריט אבזור מקובל בימינו - כיוון חשמלי של מראות הצד ובלוטות'.

אייגו מוצעת עם מערכת מולטימדיה מקורית ואיכותית שכוללת מצלמת רוורס וחיבור BT. ערכה של זו לבד שקול להפרש במחיר המחירון בין המכוניות. מאפייני שלושת המנועים די דומים. זה של טויוטה הוא החזק ביותר, של סוזוקי הפחות חזק, אבל יחס הכוח/משקל/סוג תיבת הילוכים מציב אותו כעדיף על פני מערכת ההנעה של יונדאי.

שימושיות

בהתאם להגדרות הקודמות, שדורשות את היכולת להסיע שני ילדים לגן או לבית הספר ולהעמיס קניות מהסופר, לסלריו יש יתרון מוחלט בכל הקשור למרחב פנימי, והיא גם מעט יותר מרווחת מיונדאי i10.

אייגו הקטנה מציעה רק שני מקומות מאחור, ביונדאי יש מקום תיאורטי לשלושה, ובסלריו יכולים אותם שלושה לשבת קצת יותר בנוחות מאשר ביונדאי, אבל גם זה לא לאורך זמן.

תאי המטען של סוזוקי ויונדאי כמעט זהים, וגדולים משמעותית מזה של טויוטה. עם זאת, כאשר הקהל שלנו מוגבל לשני מבוגרים ושני ילדים, מתעלה יונדאי על פני סוזוקי בזכות מושבים פחות נוקשים ויותר מעוצבים אשר מספקים תמיכה טובה יותר.

לסלריו יש יתרון במרחב הפנימי, אבל פחות נעים להימצא בה. יונדאי, אפילו בגרסתה המקולפת ביותר, מציעה תחושה הרבה יותר איכותית ומודרנית בזכות פלסטיקה יותר איכותית.

סביבת הנהג של יונדאי שימושית יותר בזכות תאי אחסון רבים ויעילים, כולל אחד נסגר בקדמת הקונסולה. תנוחת הישיבה טובה יותר, ובאופן כללי מציעה i10 תחושה של “הרבה יותר מכונית" מאשר סלריו.

אייגו, לעומתן, מתאפיינת בסביבת נהג פשוטה אבל תכליתית. ובזכות פלסטיקה צבעונית ומבריקה היא משדרת תחושת איכות גבוהה מזו של סלריו, אם כי רמת השימושיות שלה נמוכה מזו של i10.

אייגו היא הפחות מרווחת מבין השלוש, דבר שמתבטא בפחות מקום ליד ההגה לנהגים גדולים ופחות מקום מאחור לנוסעים מבוגרים. מצד שני, מערכת המולטימדיה והפלסטיקה הצבעונית מסמנות אותה כמכונית צעירים מועדפת.

אף אחד לא יתעלף למראה הסלריו המשמימה, קל להבין את מי שיתלהב מעיצובה של אייגו, ואילו i10 משדרת מסר סולידי ומודרני. אנשי סוזוקי יודעים לייצר מכוניות יפות ומהנות לנהיגה ולכן מאכזב שאת סלריו הם בחרו לבנות כמו רכב שמשדר דלות, עם פלסטיקה דקה ורכה שמייצרת תחושה של חיסכון וקמצנות. גלגל ההגה נטול שליטה במערכת השמע, המושבים שטוחים ולוח המכשירים בסיסי, ומעל לכל הצליל החלול, ה"פחנועי", שהיא מייצרת.

התנהגות, נוחות, ביצועים

טויוטה אייגו מספקת את התנהגות הכביש ואת הביצועים הטובים ביותר מבין השלוש. ההיגוי חד ומהיר, למכונית יש נטייה לגלגול גוף ולקופצנות, אבל היא מספקת את רמת האחיזה הגבוהה ביותר.

יונדאי משדרת תחושה בטוחה וסולידית, היא מעט פחות נוחה בגלל מתלים נוקשים יותר ונטייה להתרסק לתוך מהמורות, אבל השליטה שלה בגלגול הגוף טובה יותר והיא מציעה חוויית נסיעה משפחתית יותר רגועה.

סלריו נותרת מאחור עם התנהגות פחות מהנה ובטוחה בכבישים מפותלים, מפני שספיגת המהמורות שלה פחות טובה, העברות המשקל פחות נשלטות, הבלימה לא ליניארית ורעשי המנוע והדרך מטרידים.

בנהיגה עירונית רגועה מצטמצמים ההפרשים בין המכוניות ואין משמעות להתנהגות הכביש, כך שמה שנותר הוא הנוחות. במצב כזה סלריו מתגלה כקלילה ונעימה, אבל גם היא מתרסקת לתוך מהמורות כמו יונדאי, ושחרור המצמד בעת זחילה בפקקים מלווה ברעידות.

i10 מרגישה יותר עייפה מפני שהיא כבדה ובעלת תיבת הילוכים פחות ישירה, אבל המנוע שלה הוא הנעים מבין השלוש ושיכוך הרעשים הוא הטוב ביותר.

השורה התחתונה

סלריו שלפה קלף בתחנת הדלק: גם תחת לחץ כבד היא לא צרכה יותר מ־13 ק"מ בנזין לליטר. בנסיעה שגרתית היא צרכה רק 21.27 קמ"ל (בשעון ראינו גם 24 קמ"ל בשיוט), וכל הסימנים מצביעים שהיא יכולה יותר.

גם אייגו חסכונית מאוד (16 קמ"ל בנסיעה רגילה) ואילו i10 ודאי תדרוש תקציב דלק גבוה משל סלריו, עם 12־13 קמ"ל. אבל למעט מרחב הפנים ותצרוכת הדלק, לסלריו אין אף יתרון על פני מתחרותיה ולכן היא יכולה להתאים רק למי שנוסע הרבה וגודש את מכוניתו באנשים או בחפצים. קהל צעיר יעדיף את אייגו, שהיא הרבה יותר מהנה לנהיגה ונראית יותר טוב.

המנצחת שלנו הייתה יכולה להיות יונדאי i10, המכונית האיכותית מבין השלוש והמתאימה ביותר לשימושים משפחתיים, לולא רמת האבזור העלובה. כל ניסיון להציל את המצב, למשל להוסיף דיבורית, חיישני רוורס ומובילאיי, יוציא את i10 ממשבצת החיסכון וידגיש שסיאט איביזה האוטומטית־רובוטית עשויה להיות בחירה יותר אטרקטיבית מבחינה כלכלית.