עד לפני כמה שנים, אם הייתם אומרים שיגואר תוציא SUV, זאת אומרת רכב פנאי 4X4, זה בערך כמו להגיד שבר רפאלי תאכיל את התרנגולות בחצר במושב, או שהמלכה אליזבת תטאטא את הסלון של הגולדשטיינים. זה לא הלך יחד גם בעזרת דבק מגע.

אבל קבוצת טאטא ההודית, ששולטת היום באימפריית רכבי היוקרה הבריטית, הבינה שהיא לא יכולה להישאר מאחור עם כוס התה האנגלי של ארבע אחר הצהריים. מרצדס הולכת בכיוון, גם מזראטי ולקסוס. כל החברות בקאנטרי קלאב מציגות רכבי פרימיום עם קריצה לשטח וגודל של סלון, כי זו הדרישה. לכן יגואר צריכה להיות שם ומהר, גם אם באיחור אופנתי.

יגואר F-PACE. צילום: יח"ציגואר F-PACE. צילום: יח"צ

למפעל של יגואר בסוילהול, לא רחוק מברמינגהאם, מרכז אנגליה, גויסו 1,300 עובדים לטובת פס הייצור של הרכב החדש. הם נדרשים להוציא את הF–PACE, שאמורה לתת פייט ליריבותיה בעשירון העליון.

ביגואר לא ידעו תחילה כיצד הציבור יאכל את המוצר החדשני, שהוצג לראשונה בשנה שעברה בתערוכת הרכב בדטרויט, אבל אכלו, בטח שאכלו. רק כאן, בארץ, מדווחים על קצב של 70 רכבים בשנה. אומרים שאם היה אפשר להשיג עוד מכוניות מהחברה, גם הן היו עפות מהמדפים.


סמל סטטוס

אז למה? קודם כל, אם יש לכם סמל החתול, או היגואר אם נהיה הוגנים, על הישבן של הרכב, קיצרתם תורים, זכיתם לקריצה ידידותית. זהו רכב שפותח דלתות גם בקופת חולים. בערב שבו בילינו ביחד הייתי אמור להגיע לאירוע של מוזמנים בלבד. תפקיד שולי, כינור שלישי, אבל בחברת היגואר השומר בשער עמד דום והצדיע, פינו לי מקום חניה מול דלת הכניסה, ובמערכת הכריזה הודיעו למנצח “הוא פה, אפשר להתחיל".

זה רכב פנאי בעל נוכחות של כוכב. הגריל הקדמי השחור והעיצוב האלגנטי לא משאירים ראש לא מסובב. זה רכב ששווה מבט, ובשביל מה אנחנו קונים אם לא בשביל אותו מבט חולמני שגורר איתו קפיצת מעמד.

היגואר הגיע לארץ עם מנועי דיזל, בשני נפחים. 2,000 סמ"ק ו–3,000 סמ"ק. שתי רמות גימור, הפרסטיז' והפרסטיז' פלוס. אני לקחתי למבחן את הרכב הקטן והפחות מאובזר. 2,000 סמ"ק, רמת גימור פרסטיז'. לא עזרו הטענות שאני מסוגל להרבה יותר. לפני היציאה אמרו לי “עוד מילה אחת ואתה תבחן את הקורקינט של יגואר, הדגם הלא חשמלי".

אז קודם כל, אתם מקבלים ג'יפ של יגואר במחיר של 389 אלף שקל. כמו שאמרנו, רק השדרוג במעמד מצדיק את המחיר. אבל נניח לרגע בצד את הדאווין. נכנסתם פנימה וקיבלו אתכם שתי כורסאות עור מפנקות בעלות כיוונון חשמלי. גם מאחור יש שפע של מקום, ועוד לא דיברנו על הבגאז'. גודל פסיכי של 650 ליטר, חצי בית אפשר לדחוס פנימה. אז מה, בסוף בר רפאלי באמת מתכוונת להעביר תרנגולות למושב השכן? אל תגזימו.

אנחנו מדברים אומנם על רכב 4X4 מסוקס. בצג המולטימדיה אפילו מופיע תרשים המציין היכן נמצא כרגע כוח ההנעה, האם הוא אחורי בלבד או משולב. הרכב יודע לזהות בעצמו את הצורך, לפי תוואי השטח, עושה זאת במהירות מרשימה. אלא מה, ביגואר לא ממש רוצים שתרדו עם הבונבוניירה שלהם לסלעים במדבר יהודה ותכסו אותה באבק פודרה של טנקיסטים.

פה שטח מדבר הוא פוטפורי קטנים, לפני אולם החתונה של הדוכס. אני מדבר על דרך בוצית, חצצית, משערי הטירה ביורקשייר עד לחניה המסומנת ליד האורווה. אתם רוצים שטח אמיתי? תקנו לנד רובר ולא יגואר.

אז נכנסנו לרכב בלי לחיצה על שלט כמובן, כי שלט זה לפשוטי העם. הנענו בלחיצת כפתור, כי מפתחות זה לאנשים רגילים, והפלגנו צפונה, אני ומקורב לצלחת שבזמן האחרון עבר כמה חוויות קשות ואין כמו שעה קלה עם יגואר כדי להעלות את מפלס מצב הרוח.

חום היום הקיצי נעלם עם השקט שהיגואר מציעה ומשב הרוח של המזגן המקפיא. מדובר אומנם ברכב יוקרה, אבל המנוע קצת יותר צנוע ממה שאולי הייתם מקווים לפגוש, בטח אם אתם בעלי ממון שגודל המפעל תמיד קובע עבורכם. כאן מנוע הדיזל הוא בנפח 2,000 סמ"ק ומשגר רק 180 כוחות סוס. דגש חזק על “רק", אבל זו עדיין ההנעה האחורית המפורסמת של יגואר ששומרת על חוויית הנהיגה.

הרכב מאיץ יפה במיוחד אם מעבירים למצב נהיגה דינמי, אז אפשר להרגיש את הדחיפה שלו על הכביש המהיר. בעזרת שמונת ההילוכים הוא יעופף למאה קמ"ש תוך 8.7 שניות - המקסימום הוא מהירות של 208 קמ"ש בליווי ניידת משטרה.

זה אולי לא הרכב העוצמתי ביותר בשכונה, אבל אי אפשר שלא לחייך במהלך הנסיעה מהמהירות ומהיציבות. אולי זה בגלל העובדה ש–81% מהשלדה עשויים אלומיניום, מה שמפחית את המשקל ל–1,775 ק"ג, דיאטה שמשפרת את הביצועים. אולי אלה המתלים האחוריים, “אינטגרל לינק", שהוצגו לראשונה ב–XE של יגואר ונועדו לשמור על הנוחות גם במצב תזזיתי.

תוסיפו לחבילה המסייעת מערכת לבקרה ושמירה על אחיזת כביש, שאמורה להעניק לנהג ביטחון בכל דרך, אם הוא מתעקש לבדוק לאן היגואר הזה מסוגל להגיע.

אם עדיין אתם מרגישים שבמעמדכם הרכב הזה קטן עליכם, תמיד תוכלו לפנות לגרסת ה–3,000 סמ"ק המפלצתית, שכבר שולחת לאספלט הלוהט 300 כ"ס ויכולה להגיע ל–100 קמ"ש ב–6.2 שניות. רק שהיא כבר תגייס מהארנק שלכם משהו כמו 525 אלף שקל. עסק הרבה יותר יקר.

בין ירוק לאדום

לי בהחלט הספיקה הגרסה היותר רזה, אולי משום שאני צנוע וגם מכיר את המגבלות שקיימות כאן. אתה לא יכול לפרק כבישים במהירות, ואין הרבה מקומות לתנאי קיצון, אז מה שנשאר זה להתפנק. וביגואר יש גג פנורמי בהחלט מפנק ומערכת שמע מצוינת עם שמונה רמקולים. בפקקים של העיר לא הזיז לי לעמוד גם דקות ארוכות בלי שרמת העצבים חרגה מהמותר.

בעמידה הארוכה גם לא הפריע שיש מנוע דיזל בחברתנו. שוב, זה לא הסוג המטרטר אלא רעש נעים. בחנתי את צריכת הדלק: רכב גדול עם נפח מכובד. הוא שתה ליטר על כל 10.5 קילומטרים.

לגבי מדד הזיהום, ביגואר מספרים שהמנוע מסדרת אינג'ניום, המנועים החדשים של לנד רובר ויגואר, הוא בין החסכוניים וגם המזהמים פחות. כאן רמת הזיהום מדברת על דרגה 10, שזה לא קרוב לקטגוריית הירוק המבוקש, אבל זה גם לא אדום בוהק.

במדד הבטיחות יגואר מציגה מספר סייעות. בקרת יציבות דינמית, בקרת מניעת התהפכות ומערכת בלימה אוטומטית למניעת התנגשות עירונית. אומנם לא ניסיתי את הבקרה האחרונה (כן, לכו תדפקו יגואר), אבל אומרים שממהירות של 50 קמ"ש ומטה הרכב יבלום אם הוא יזהה רכב אחר או בן אדם באמצע הכביש. אל תנסו את זה בבית. בחברה מספרים שהניסוי עבר בהצלחה.

מה לא אהבתי? אולי את הגלגלת להעברת ההילוכים, שבאמת צריך להתרגל אליה. חוץ מזה אני די שבוי של הקונספט ושל השם. אני לא ממש יכול להגיד על האצילה דברים רעים, אולי שבדור הבא תשתדל לזהם קצת פחות. מאז שהייתי ילד יגואר בשבילי היא מדרגה אחת מעבר לטופ, והיא גם נשארת שם.