כשעמית ואמלי ארנון החליטו להתחתן, היה ברור להם שגם כלבתם האהובה, לקי, הולכת להשתתף בשמחתם. לקי אכן הגיעה לחתונה, ואפילו זכתה לכבוד מיוחד. היא הייתה השושבינה ואף הגישה לבני הזוג את טבעות הנישואים שלהם. "לקי היא ממש כמו הילדה שלנו", מחייך עמית. "במקרה לא היו במשפחה ילדות בגיל המתאים שיכלו להיות שושבינות, והחלטנו שלקי תהיה השושבינה שלנו. לקחנו שמלה לבנה של אמלי ועשינו ממנה שמלה חגיגית ללקי, קנינו שק קטן בצבע לבן, שמנו בו את הקופסה של הטבעת ותלינו אותו על הצוואר של לקי". 

איך הסברתם ל"שושבינה" את התפקיד שלה?
"לקחנו דוג-ווקרית שבהתחלה צעדה עם לקי אל החופה. אחרי שאנחנו כבר עלינו לחופה, לקי עלתה למעלה בלי שום בעיה, ואנחנו לקחנו ממנה את הטבעת. חשבתי שאולי לקי תהיה לחוצה מגודל המעמד, אבל היא דווקא הקרינה רוגע. במהלך החופה היא נשכבה על הפרחים והביטה אל הקהל". 


איך הגיב הרב למחזה הלא שכיח?
"היה לנו רב חמוד, ולא היה לו אכפת שלקי תהיה בתוך החופה. אגב, הרבה אנשים חוששים שיש איזושהי בעיה הלכתית להכניס בעל חיים לחתונה, אבל לנו לא הייתה עם זה בעיה. כמובן שהודענו על כך מראש לרב והוא שיתף פעולה. גם הקהל התלהב מלקי, וחלק מהאנשים אפילו ליטפו אותה בזמן שהיא הלכה בשביל אל החופה". 

אחרי החופה, כשעמית (30, מתכנת משחקי מחשב, מגבעתיים) ואמלי (29, סטודנטית לפסיכולוגיה) המשיכו לחגוג עם האורחים, לקי חזרה הביתה עם הדוג־ווקרית. "לא רצינו שהיא תישאר במסיבה עם כל הרעש", מסביר עמית. "כמו שאר האורחים בחתונה, גם לקי זכתה לכבוד הראוי והצטלמה עם החתן והכלה, עם המשפחה ועם המשתתפים האחרים בחגיגה. לא יכולנו לדמיין את החתונה בלעדיה, ומבחינתנו זה היה אדיר שהיא לקחה חלק בשמחה שלנו".

היית ממליץ זאת לכל בעלי הכלבים?
"הייתי ממליץ לאוהבי חיות לעשות דבר כזה. זה משהו שהם לא ישכחו, ואם עושים זאת נכון, זה לא מפריע לחתונה עצמה. מה שכן, חשוב שידאגו לכך שהכלב לא יהיה מסכן באירוע, כי בסופו של דבר גם הוא צריך ליהנות. שלא יתקעו את הכלב עם איזה חבר שינטוש אותו וילך לרקוד, אלא שיהיה מישהו אחראי צמוד אליו, מישהו שישגיח עליו ויחזיר אותו הביתה אחרי החופה".  
 
 

"חוזרים לאולמות ולגני אירועים" 

 

היום, ערב ל"ג בעומר, נפתחת רשמית עונת החתונות. זוגות רבים מצפים ליום המיוחל, מנסים לחשוב על כל מיני גימיקים שיפתיעו את האורחים, וכמובן משקיעים כסף רב באירוע. "חשוב מאוד שזוגות יהיו עם הרגליים על הקרקע ויבינו שמישהו גם צריך לשלם בסופו של דבר על כל החגיגה הזאת", אומר עמית בר ציון, מנכ"ל Easywed, חברה לארגון חתונות. לדבריו, העלות הממוצעת כיום לחתונה בהשתתפות של כ־350 אורחים היא 120־150 אלף שקל, כאשר "מבחינת הלוקיישן, הזוגות דווקא מחפשים כיום מקומות פחות משוגעים. לא יערות, לא שפת הים. הם הבינו שאולי זה מאוד מגניב, אבל אין צורך 'להעניש' את האורחים, ולכן הם חוזרים לאולמות ולגני האירועים".

קייטרינג "בזאר" של עומר מילר. צילום: גיל פורת
קייטרינג "בזאר" של עומר מילר. צילום: גיל פורת
בר ציון מוסיף שכיום גם מקומה של הקדמה הטכנולוגית לא נפקד מאולמות השמחה. "לאחרונה נכנסו אפליקציות חדשות שעוזרות משמעותית בווידוא הגעה, סידור והושבת האורחים באולם", הוא מספר. "כמו כן, יש אפליקציות שיוצרות אלבום משותף מהתמונות שצילמו כל האורחים בחתונה, והצילומים האלה יכולים גם להיות מוקרנים על המסכים בזמן החתונה וגם להופיע על מגנטים שלוקחים בסוף האירוע הביתה. גם נושא המתנות בכרטיסי אשראי צובר תאוצה על חשבון הצ'קים. התשלום בכרטיס אשראי בעצם מאפשר לך לפרוס את הסכום לתשלומים, אם למשל יש לך הרבה חתונות באותו חודש, אבל האורח מקבל את הכסף בתשלום אחד".

כמה מקובל לתת כיום לחתונה?
"הפרמטר הראשון הוא הקרבה לזוג. למשל, חבר לעבודה או בן משפחה רחוק יביא 350-300 שקל לאדם; חבר קרוב או בן משפחה קרוב כבר יכול להביא 
כ־1,000-500 שקל, ולפעמים יש גם דודים שיכולים להפתיע ב־5,000 אירו".
אז מהם הטרנדים העיקריים שמככבים כיום בעולם החתונות? חוץ מהתופעה הגוברת של השתתפות בעלי חיים באירוע, גם בסוגיית האוכל באירוע חלה תפנית. "הרבה מאוד זוגות מחפשים כיום שף סלב", מספר בר ציון. "הם רוצים שהשף שלהם יהיה מפורסם וידוע". 

כך למשל, הילה בירן (33, מטפלת רגשית, מתל אביב) ובעלה עמיר רוזנבלט (35, רופא מתמחה), שהתחתנו לפני כחודשיים באולם האירועים "שבע", בחרו להביא לאירוע את הקייטרינג Bazaar של השף עומר מילר. "ידעתי שאם השם של עומר חתום על האוכל, לא נתאכזב", היא מספרת. "כמו כן, מילר גם הגיע לחתונה כדי לראות איך הכל מתנהל, ושמחנו לראות אותו שם. מה שהיה חשוב לנו בעיקר זה שהאוכל יהיה איכותי ושהאורחים שלנו יקבלו אוכל ברמה גבוהה".

הילה בירן ועמיר רוזנבלט בחתונתם. צילום: גיל פורת
הילה בירן ועמיר רוזנבלט בחתונתם. צילום: גיל פורת

למה בחרתם דווקא בעומר מילר? 
"אנחנו אוהבים את האוכל שלו. יצא לנו לאכול במסעדות שלו, וגם קיבלנו המלצות מאוד טובות מהרבה אנשים שטעמו את האוכל של הקייטרינג שלו. בחירת השף עזרה לנו להחליט איפה נעשה את החתונה, ובסופו של דבר היה גם חיבור עם המקום עצמו". 

סביר להניח שגם במקומות אחרים יכולתם להשיג אוכל איכותי - ולשלם פחות.
"יכול להיות, אבל אני מאמינה שבשביל שם של שף ובשביל איכות - משלמים. לצערי, בגלל הלחץ בחתונה אפילו לא היה לנו זמן לאכול כמו שצריך". 
אחד הטרנדים הנוספים שתופסים תאוצה בחתונות הוא צילומי "טראש דה דרס" ("להרוס את השמלה", בתרגום חופשי), שמחליפים את צילומי החתונות הקלאסיים. במסגרת צילומי "טראש דה דרס" בוחרים זוגות לא מעטים לתעד את עצמם בתמונות מצחיקות ושוברות שגרה. 
אבל להבדיל ממי שנכנסים עם הבגדים לים או מלכלכים אותם עם אוכל, רות ודוד אוחיון מנתיבות החליטו על משהו קצת שונה. "אני מאוד אוהבת סדרות טלוויזיה, ולפני שהתחתנו ראינו את הסדרה 'דם אמיתי' שעוסקת בערפדים", מספרת רות (29, דוקטורנטית למדעים קוגניטיביים). "הזמנו שמלת כלה זולה מהאינטרנט, ניבים, דם מזויף של תיאטרון. דיברנו עם הצלם יניב סופר שזרם איתנו וחשב על תסריט. אני לבשתי את השמלה, בעלי לבש מכנסיים מחויטים וחולצה מכופתרת כמו חתן, ושנינו היינו מרוחים בדם. את התמונות צילמנו בלילה במחסן בחורשה כחודש וחצי לפני החתונה".

רות אוחיון בצילומים לפני החתונה. צילום: יניב סופר
רות אוחיון בצילומים לפני החתונה. צילום: יניב סופר
איך הגיבו לכך בסביבה הקרובה? 
"היו כאלה שזרמו ואמרו שזה מגניב, והיו כאלה שחשבו שהשתגענו. אבל כשראו את התוצאה הסופית, כולם הסכימו פה אחד שלא השתגענו. עד עכשיו אני מראה את התמונות האלה לאנשים ומתלהבת מזה". 

רות ודוד (29, לוחם אש) לא ויתרו גם על הצילומים הקונבנציונליים ביום החתונה שבהם היו מתוקתקים ומאופרים, אבל "אין ספק שאהבתי הרבה יותר את צילומי הטראש וגם יותר נהניתי מהם", מודה רות. "ביום של החתונה את לחוצה, כל הזמן חושבת על האולם, מי יבוא, דואגת שהשמלה לא תתלכלך, שהאיפור לא יימרח, ואילו בצילומי הטראש היינו רגועים ומאוד נהנינו".  

 

"מזכרת לילדים"

גימיק נוסף שמתחיל לתפוס תאוצה בקרב הזוגות המתחתנים הם פסלונים של הכלה והחתן הנוצרים בטכנולוגיית צילום חדשנית ומודפסים במדפסת תלת־ממד. ענת וזמיר חלף מירוחם, שהתחתנו לפני כמה חודשים, החליטו להשקיע כ־1,700 שקל בפסלון כזה שגודלו כ־24 ס"מ. "זה משהו די חדש שראיתי בכתבה באינטרנט והחלטנו שאנחנו רוצים כזאת מזכרת מהיום המיוחד שלנו", מספר זמיר (31, מנהל תיק לקוחות בתחום המכירות). "עשינו את כל המאמצים כדי להפיק את זה ביום העמוס של החתונה על מנת שתהיה לנו מזכרת לילדים. החתונה הייתה בבאר שבע, ואילו בבוקר החתונה נסענו לתל אביב לסטודיו People 3D Portraits כדי לעשות את הצילומים לפסלון".

איך התבצע תהליך יצירת הפסלון?
"התהליך הוא יחסית פשוט. נכנסים לחדר מלא מצלמות בכל הזוויות, עושים במשך חצי שעה-שעה כל מיני פוזות, לוקחים כמה טייקים עד שמוצאים את הטייק הטוב ביותר, ובעלי המקצוע כבר עושים את כל הפעולה של יצירת הפסלון".

הפסלון של ענת וזמיר חלף. צילום פרטי
הפסלון של ענת וזמיר חלף. צילום פרטי

אלבום תמונות מהחתונה זה לא מספיק?
"תמונות זה נחמד, אבל ברגע שאת רואה מזכרת ממש פיזית מהחתונה, שאפשר להסתכל עליה מכל הצדדים, זה אחרת. זה לא איזה אלבום שצריך להוציא מאיזשהו בוידעם ולהראות לחברים. מי שרואה את הפסלון במציאות מבין שזו עדות חיה לאיך שנראית ביום החתונה: תווי הפנים, הקפל במכנסיים, השמלה של הכלה, הפפיון של החתן. ממש אחד לאחד. הפסלון הזה מונח במקום מרכזי בבית שלנו, וכל מי שמגיע ורואה אותו - מתלהב ממנו. זה בהחלט היה שווה את ההשקעה והמאמץ".

ענת (32, בנקאית) וזמיר כל כך התלהבו מהפסלון שהחליטו שהוא לא יהיה היחיד בביתם. "המטרה היא להמשיך עם זה הלאה", מספר זמיר. "כשענת תהיה בהיריון, אז גם נפיק לה פסלון כזה, ואחר כך נעשה גם פסלון יחד עם הרך הנולד. ככל שהשנים יעברו, ניצור לעצמנו בבית סטנד עם כל מיני פסלונים מכל מיני שלבים ואירועים בחיים שלנו".