זה לא מכבר, בעיצומו של האביב, הודיעה חברת איזיג’ט על פתיחת המכירה של כרטיסי הטיסה לעונת החורף, ולהודעתה צורפה הבטחה, שאין ספק כי תקוים, ולפיה ככל שמקדימים להזמין - המחיר יהיה זול יותר. אולם במקביל, לא אחת קורה שמודעות מפתות של חברות נסיעות ותעופה, המכריזות על מכירת אביב/ סופשבוע בחצי המחיר/ שני יעדים בכרטיס אחד – הן על גבול ההטעיה. לעתים מוצע צמד אחד בלבד של כרטיסים במחיר שננקב במודעה, פעמים אחרות מדובר בכרטיס לטיסות הנוחתות לאחר חצות בשדה מרוחק, וכמובן שתמיד לצד המחיר האטרקטיבי תהיה ההקדמה “החל מ...”. העיקר שתיכנסו לאתר או תתקשרו.



אני אוהב לטוס ואף עושה זאת לא מעט, אבל מעולם לא הצלחתי לממש כרטיס במחיר שננקב במודעה. אני משתדל לרכוש את כרטיסי הטיסה במחיר סביר, כי על המגרש הזה יש חוקים שכדאי להכירם. לניסיון המועט שרכשתי הוספתי פרטי מידע שליקטתי ברשת, והרי לפניכם המדריך (הלא מושלם) כיצד לטוס בזול.


העיקרון הוא פשוט וברור: חברות התעופה, באמצעות מחשביהן והתוכנות שהתקינו בהם, משתדלות לנצל את המועדים ואת המושבים שבהם יהיה אפשר לגבות מחיר גבוה מלקוחותיהן. במקביל, הן מנטרות באורח מתמיד את קצב הזמנות הכרטיסים לכל טיסה וטיסה, ובהתאם לביקוש המחירים עולים ויורדים.


לטוס עם שחר



אין זה סוד שמחירי הכרטיסים לאותה טיסה אינם זהים למן הרגע הראשון שיצאו לאוויר העולם. כמובן שמחלקות העסקים והראשונה יקרות יותר, אך גם כאשר מדובר במושביה של מחלקת התיירים או בטיסת לואו־קוסט, ייתכן מצב ששכנים באותה שורת מושבים ישלמו מחיר שונה. לכן רצוי להבהיר כיצד פועלת השיטה. חברות התעופה מכנות אותה בשמות שונים, וכולם מתנקזים ל”ניהול תשואה”, ובמילים פשוטות: כיצד למקסם את הרווח. השיטה המקובלת לעשות זאת היא לגבות מחירים שונים מסוגי נוסעים שונים. ניקח לדוגמה טיסה בקו נתב”ג־לונדון במטוס שיש בו 200 מושבים במחלקת התיירים. נוסעיו יהיו אנשי עסקים וממשל, נוסעים שחייבים לטוס במועדים מסוימים (מקרי חירום, אנשים התלויים במועדי חופשה), וגם נוסעים שמועדי הטיסה שלהם גמישים. הקבוצה האחרונה תתחשב בוודאי במחירי הכרטיס בבואה לבחור את מועד הטיסה (קבוצת “המחיר הנכון”). לעומתה, שתי הקבוצות האחרות ייאלצו לשלם מחיר שיושת עליהן או שלא יהיה אכפת להן מהו המחיר (קבוצת “בכל מחיר”).



טיסות בשעות לא נוחות יהיו תמיד זולות יותר. נתב"ג. צילום: פלאש 90
טיסות בשעות לא נוחות יהיו תמיד זולות יותר. נתב"ג. צילום: פלאש 90



חברת התעופה צריכה להחליט כיצד היא מחלקת את 200 המושבים כדי להפיק את מקסימום התשואה. אם תגבה מחיר גבוה התואם את קבוצת “כל מחיר”, אין ספק שלמעט במועדים מסוימים (כמו בערב חג), רבים ממושבי המטוס יישארו ריקים. במקביל, אם החברה תגבה מחיר נמוך כדי לפתות את נוסעי “המחיר הנכון”, אלה הבודקים את המחירים אצל המתחרים, ייתכן שהחברה תפסיד הכנסה שהייתה זורמת לקופתה מנוסעי “בכל מחיר”. כאמור, הפתרון הוא להציע את המושבים במחירים שונים, כאשר הכרטיסים הזולים מוצעים בכמות מוגבלת, ולעתים עם מגבלות (אין אפשרות ביטול או שינוי). בדוגמה שלנו יוצעו 30 כרטיסים במחיר X המינימלי כדי להתניע את המכירות, עוד 40 במחיר X+Y ועוד 50 ב־X+Y+Z וכך הלאה. העיקרון ברור: ככל שיימכרו יותר כרטיסים, מחיר הטיסה יעלה. חברות התעופה אינן מסתפקות בכך, והמחשבים שלהן בודקים את קצב מכירת הכרטיסים באורח מתמיד. כאשר הביקוש עולה מעבר לצפוי, המחירים יעלו, וכשהמטולטלת תנוע בכיוון ההפוך, ולא יהיה ביקוש, המחירים עשויים לרדת. בשלוש מילים: המחירים הם דינמיים.



נתון זה מביא אותנו לאחת משאלות המפתח: מתי לרכוש את כרטיסי הטיסה? האם לחכות לרגע האחרון, בתקווה שחברת התעופה תנסה למכור במחיר מינימלי, או שמא כדאי לעשות זאת זמן רב לפני הטיסה, כאשר ההנחה היא שהחברה רוצה להתחיל מוקדם ככל האפשר למלא את המושבים? הניסיון והבדיקות שעשו אתרי אינטרנט צרכניים מלמדים שלא כדאי להזמין מוקדם מדי וגם לא כדאי להמתין לרגע האחרון. על הזמן הנכון אין תאריך מוסכם, אבל בהכללה ניתן לומר שמדובר על התקופה שבין שלושה־ארבעה חודשים לפני הטיסה לבין שישה שבועות לפני מועד ההמראה. אין בכך לבטל את האפשרות שב־24 השעות שלפני הטיסה יוצעו כרטיסים בודדים במחיר רצפה. הבעיה היא שרוב הנוסעים, שהם אנשי עמל ולימודים, אינם יכולים להרשות לעצמם לחכות לדקה ה־90, כי בסופו של דבר הם עלולים להישאר בבית.



כללי ברזל אחדים חלים על כל חברות התעופה: יש שדות תעופה יקרים יותר, והללו מן הסתם מבוקשים בזכות היותם מוקד לטיסות המשך או קרובים למרכזי עסקים. אנשי עסקים נוהגים לטוס בדרך כלל בתחילתו של שבוע העבודה ולשוב לנמל הבית לקראת סופו. עובדה זאת מביאה אותנו לכלל נוסף: יש ימים שבהם כדאי וזול יותר לטוס, ואלו הם ימי אמצע השבוע – שלישי או רביעי (כי אצל אומות רבות שבוע העבודה תחילתו ביום שני) - וגם בשבתות. על בסיס אותו עיקרון ניתן לומר שלטוס בעיצומם של ימי חג יהיה זול הרבה יותר מאשר בימים שבהם כל עם ישראל מתכנס באולם הנוסעים והיוצאים.



כלל שתקף מאוד באירופה וארצות הברית אומר שטיסות הממריאות עם שחר הנן זולות יותר. אלא שכלל זה לא תופס כשההמראה היא מנתב”ג, באשר חלק נכבד מן הטיסות היוצאות הן בשעות האלה. אל על רוצה להחזיר את מטוסיה לסיבוב נוסף, בעוד החברות הזרות בונות על טיסות המשך היוצאות בשעה סבירה מנמלי התעופה ששם בסיסן. ובכל זאת, טיסות בשעות לא נוחות יהיו תמיד זולות יותר, אך יש לכך מחיר – אם המראתם מוקדם, חדר המלון לא ימתין לכם ותוכלו להיכנס אליו רק אחרי הצהריים. אם המראתם בשעת ערב מאוחרת, ייתכן שהתחבורה הציבורית מן השדה אינה זמינה או שתחנת ההשכרה כבר סגורה. בנוסף, אם ברצונכם להניח את הראש על כרית בבית המלון, תשלמו על הלילה הקצר את המחיר שחסכתם כשקניתם כרטיס טיסה זול.



לוותר על המגשית


התחרות על רכישת הנוסעים החריפה עם הופעת חברות הלואו־קוסט. הללו הפשיטו את מחירי הטיסות מכל התוספות, בהציען מושב ותו לא. על כל תוספת – מושב, מזוודה, צ’ק־אין שלא באמצעות הרשת, מזון ומשקה - הן גובות מחיר, וכך יכולה עלות הכרטיס להכפיל את עצמה. החברות הסדירות אימצו חלקים מן השיטה. בטיסות פנים באירופה ובארצות הברית כבר לא מציעים ארוחות על מגשית, וכתחליף מציעים לטסים לקנות משקה, חטיף או כריך. יש כרטיסים מוזלים לנוסעים ללא מזוודות, ואפשר לזכות במושב נבחר תמורת תוספת תשלום. לפני הטיסה רצוי להתארגן בהתאם – אפשר להביא כריך או חטיף, וזה גם בריא יותר.



חסכוני יותר הוא עניין המזוודות. חשוב לארגן את המזוודות כך שיתאימו לדרישות חברת התעופה, ואת החיסכון הגדול יעשה הנוסע שייסע רק עם מזוודה שאותה מותר להעלות לתא הנוסעים. שליחתה של מזוודה בתא המטען יכולה לעלות עשרות דולרים, ולעתים זהו מרכיב משמעותי במחיר הכרטיס. אם יחסר משהו, תמיד אפשר לקנות בחו"ל. לצד המזוודה (הטרולי) שמותר להעלות לתא הנוסעים, אפשר לשאת גם תיק אישי למסמכים, לכלי איפור או למחשב נייד.


בחברות תעופה רבות ניתן לבחור מושב סטנדרטי באינטרנט בעוד המושבים המובחרים חסומים. אלא שלא כולם נרכשים, וכך אם תקדימו לבוא לשדה, ייתכן שתזכו במושב כזה ללא תשלום (לחברת התעופה אין אינטרס להשאירו ריק אם היא יכולה למכור אותו, ולו במחיר רגיל ללא תוספת). באתרי חברות התעופה אפשר ללמוד על פיזור המושבים במטוס. כדאי להציץ בהם לפני שמסמנים מושב. ראשית, יש לדעת באיזה מטוס תטוסו, אחר כך צריך להחליט אם רוצים לשבת ליד החלון או במעבר, אם עדיף לשבת בצד של השמש או להימנע מכך. כדאי גם לדעת שהמושבים ליד דלתות החירום אינם מאפשרים להתרווח לאחור (יש מטוסים שבהם כל המושבים מקובעים, כמו באוטובוס).



וטיפ לסיום: כאשר רוכשים כרטיסים אחדים בהזמנה אחת, שיטת תמחור המושבים הממוחשבת עלולה לייקר את העסקה. לכן מומלץ לרכוש את הכרטיסים ב”בודדת”. ההסבר הוא פשוט: אם מקבוצת הכרטיסים במחיר X נותר רק כרטיס אחד, אזי הזמנה לשני כרטיסים תשלח אתכם אוטומטית לקבוצת המחיר של X+Y עבור שני הכרטיסים. לכן עדיף לשים יד על יתרת הכרטיסים הזולים, ורק אחר כך לעלות למדרגת המחיר הבאה. בסופו של דבר תהיו על אותה טיסה ותשבו זה לצד זה.