הדולר ממשיך לאבד גובה לעומת השקל. גם החלטת בנק ישראל מיום שני לא להוריד את שערי הריבית ולהשאיר אותו ברמה של 0.10% לשנה, והחלטת הפדרל ריזרב בנק, הבנק המרכזי של ארה"ב לא לעלות את הריבית לא מסייעים לשנות את המגמה.
משה שלום, ראש מחלקת המחקר ב- FXCM ישראל סיכם את שבוע המסחר במט"ח באומרו, "שבוע דרמטי למדי נרשם במסחר בדולר-שקל. לאחר שבועות של דשדוש חסר כיוון בין 3.90 ל-4.0, וללא טריגר מקומי או עולמי ראוי לשמו שיביא לשבירת הסטטוס קוו, השבוע נפרץ הסכר. הצמד שבר מטה מתחת לגבול התמיכה סביב 3.90 והחל לצלול בחדות, כאשר הוא נועל את השבוע מעט מעל רמת 3.85. כל זאת כאשר הוא נסחר ברמתו הנמוכה ביותר מאז השבוע האחרון של פברואר.
גם בעולם רשם הדולר ירידה חדה השבוע, כאשר הדולר-אינדקס מסתובב ברמתו הנמוכה ביותר מאז השבוע האחרון של פברואר, גם כן. מי שאחראים לכך היו הבנקים המרכזיים של ישראל, וארצות הברית. אלו ציננו מאוד את ציפיות הריבית של המשקיעים. אצלנו את הציפיות להורדת הריבית, ובארה"ב את הציפיות להעלאת הריבית.
זה החל בתחילת השבוע, בהחלטת בנק ישראל להותיר את הריבית ללא שינוי, ובהצהרת מדיניות שבה קשה היה ללמוד על כוונה ברורה של הבנק המרכזי שלנו לבצע בחודשים הקרובים צעדים דרמטיים, כגון הורדת ריבית אל מתחת לאפס, ו-או הרחבה כמותית. מאחר שהספקולציות סביב זה הניעו בחודשים האחרונים את הדולר-שקל מעלה, הספקולנטים העדיפו לסגת לאחור עד להתבהרות התמונה ולממש רווחים. גם הבנק הפדרלי האמריקאי, באמצע השבוע, איכזב את ציפיית המשקיעים, כאשר פרסם הצהרת מדיניות מהוססת למדי, וגרם למשקיעים להבין שהעלאת ריבית, אם תתבצע השנה, תתבצע ממש בשלהי השנה.
לסיכום, אם מה שהניע את הדולר-שקל מעלה בחודשים האחרונים היה הציפייה להתרחבות פערי התשואה בין הדולר לשקל כתוצאה המשך המדיניות המרחיבה של בנק ישראל, ומהקשחת המדיניות המוניטרית של הפד, הרי שכעת התמונה ברורה פחות, ועל כן אנו עדים לתיקון בפסיכולוגיה של הפעילים. לפי שעה, הצמד נעצר באזור התמיכה של 3.82-3.84. שבירה של אזור זה תסמן התרחבות נוספת בתיקון מטה, לכיוון 3.77".