בסוף השבוע פורסמה טיוטת חוק ההסדרים שתוגש מחרתיים לממשלה.
כדי להבטיח את אישור החוק, ישולב הליך החקיקה עם תקציב המדינה. חוק ההסדרים, על 19 סעיפיו, נועד לעקוף את אין־סוף המכשולים הפרלמנטריים ואת קבוצות הלחץ הצפויים בהליך חקיקה רגיל, כדי לעודד את צמיחת המשק.
יש לציין כי הטיוטה המקורית שונתה, ומחוק ההסדרים נגרעו נושאים שנויים במחלוקת. מדובר בחוק עידוד השקעות הון, בהלאמת כספי הטוטו, ברפורמות בענף הטלוויזיה והתקשורת ובשינוי מדיניות התגמול והכהונה בחברות ממשלתיות. השנה יהיה החוק משופע ביוזמות צרכניות, שתכליתן הורדת יוקר המחיה.

החוק מתכתב יפה עם האג'נדה של שר האוצר משה כחלון, שחרת על דגלו את הורדת יוקר המחיה. בחושיו הפוליטיים המחודדים הבין כחלון שבממשלה שתוחלת חייה לא ברורה, רק חוק ההסדרים יאפשר לקדם מיידית את האג'נדה - וכל המרבה הרי זה משובח.
אז מהן הצעות החוק השונות וכיצד יפחיתו את יוקר המחיה?
1. תחום המזון: מוצע לקדם את מה שזכה לכינוי "רפורמת הקורנפלקס", שנדונה לראשונה לפני כשנתיים. היתר הייבוא המקביל של מוצרי מזון יבשים, כמו פסטה וכמובן קורנפלקס, בהליך אישור כשרות מקל, יפחית את המחירים בישראל, הגבוהים בעשרות אחוזים לעומת אלו שנהוגים בחו״ל.
עוד מוצע להסיר חסמי כניסה לשוק חלב הצאן (לצורך ייצור גבינות), העופות (בשר וביצים) והדגים. גם כאן המחירים של מוצרים אלה בישראל יקרים בעשרות אחוזים בהשוואה לחו״ל, כולל של מוצרים ישראליים. לדוגמה: גבינת צאן של תנובה נמכרת בארה״ב במחצית המחיר מבישראל.
כמו כן מוצע לבטל את הקרטל בשוק העופות, בהנחה שכניסת מתחרים חדשים תוזיל מחירים. בתמורה לשינויים מוכנה המדינה, לראשונה, להכניס את היד לכיס ולסבסד את החקלאים בעשרות מיליוני שקלים לשנה.
עם זאת, שר החקלאות אורי אריאל טען בסוף השבוע שהסבסוד אינו מספיק והוא דורש הקלות נוספות, כמו ביטול מס המעסיקים לעובדים זרים בחקלאות. לסיכום: סביר מאוד שהחוקים להפחתת יוקר בתחום המזון יאושרו ויתרמו משהו להורדת המחירים.
2. תחום הפיננסים: יוזמות החקיקה נוגעות לתחומי הבנקאות, הביטוח והפנסיה. יוזמת הדגל של שר האוצר המופיעה בחוק ההסדרים (אבל תאושר בנפרד מחבילת החוקים האחרת) היא חוק נתוני אשראי, שנועד לשפר את יכולת המיקוח של הלקוח האיכותי בקרב על האוברדרפט.
עוד כולל החוק הצעה להתיר לגופים חוץ־בנקאיים לגייס הון בבורסה, בתקווה שעלות הגיוס המוזלת תגולגל לצרכן ותהיה נמוכה בהשוואה למערכת הבנקאית. בתחום הפנסיה מומלץ לאפשר חיסכון במסלול פנסיוני חדש בדמי ניהול מוזלים.
בתחום הביטוח יחויבו המעסיקים לאפשר לעובדים לבחור עצמאית את גוף הביטוח שבאמצעותו יחסכו לפנסיה. במטרה לצמצם את ניגודי האינטרסים, תוגבל אפשרות גביית העמלות של סוכני הביטוח, שיהיו רשאים לגבות את העמלה מהלקוח או מחברת הביטוח, אך לא משניהם.
3. נדל״ן: אפשר היה לפתוח את הטור במשבר הנדל״ן ובבועת מחירי הדיור, שללא ספק היא המחולל העיקרי של יוקר המחיה ושל התרחבות הפערים. הליכי החקיקה בנדל״ן נועדו בעיקר להגדיל במהירות את היצע הקרקעות.
את זה משיגים באמצעות המקל - תמריצי מס שליליים, כמו הטלת מס שבח עבור משפרי דיור שקנו דירה אך עדיין לא מכרו את המקורית, או למקבלי דירות בירושה; ובאמצעות הגזר - תמריצים לבעלי קרקעות שישחררו אותן לבנייה.
עוד מומלץ להגדיל את סמכויות הוועדות המקומיות לבנייה. כמו כן מומלץ ליישם את המלצות ״צוות 120 הימים״, שסיפק פתרונות לבנייה מואצת במגזר הערבי.
4. בריאות: חוק ההסדרים בעניין מתכתב יפה עם המלצות ועדת גרמן, שאמורות היו להופיע בחוק ההסדרים ב־2014, אבל התאיידו בגלל נפילת הממשלה.
במרכז החוק החדש ניצבת ההצעה לצמצם את אפשרות כפל הביטוחים (בין המשלימים של קופות החולים והפוליסות הפרטיות). כמו כן תימנע אפשרות הבחירה החופשית של הרופא המנתח. תגובש רשימת רופאים סגורה (כמקובל במוסכי ההסדר בתחום ביטוחי הרכב), שרק מתוכה אפשר יהיה לבחור את הרופא.
רשימת הרופאים החדשה, שתגובש במו״מ עם הגופים המבטחים, תצמצם את עלויות הניתוח ותפחית את התמריץ לרכישת ביטוחים חופפים.
שינויים מבניים מינוריים
החוקים הנוגעים לרפורמות ולשינויים מבניים היו אמורים להוות את מרבית החוק. בפועל, השינויים המתוכננים בחוק ההסדרים הנוכחי הם מינוריים. אלה כוללים הקמת רשות החשמל מאוחדת, תוכנית להאצת חיבור התעשייה לגז טבעי ואת מס ששינסקי 2 (מיסוי משאבי טבע).
האם יש הצדקה להכללת חוקים אלה בחוק ההסדרים? לטעמי, הכנסת מיסוי משאבי הטבע לחוק זה מיותרת ופוגעת ללא צדק בחברות הכרייה. אז נכון שהמיסוי יעלה מ־30% כיום ל־46%־55% בעתיד (תלוי ברווחי החברות), אבל למהלך עלולות להיות השלכות קטלניות לגבי ההשקעות בנגב.
בהתאם לתגובה שנמסרה בסוף השבוע מטעם כימיקלים לישראל, עלול אישור החוק לגרום לדחיית השקעות של 5 מיליארד שקל בנגב ולהעמיד בסכנה את המשך קיומו של מפעל המגנזיום.
בחוק ההסדרים מ־2014 (שבסופו של דבר לא אושר), הנחתה הממשלה את משרד האוצר לתקן עיוותים ולדאוג לכך שמפעל המגנזיום לא ייסגר, שההשקעות בישראל לא ייפסקו ושהתעסוקה בנגב לא תיפגע.
בחוק הנוכחי זה לא קיים. אסור להגניב מהלך חשוב כזה לחקיקה חפוזה, אלא לקיים דיון פרלמנטרי רציני. אז נכון שיופעלו לחצים גם מצד העובדים, אבל זו טיבה של דמוקרטיה.
שני מהלכים נוספים: שינוי מבנה רשות החשמל והאצת חיבור התעשייה לגז מתכתבים יפה עם מתווה הגז. טוב שהם כלולים בחוק ההסדרים. חיבור מואץ של התעשייה לגז, שיזם משרד הכלכלה, הוא מהלו קריטי זק בשבילו מומלץ בחום לאשר את חוק ההסדרים.