צ'ק פוינט, פאנדטק, Waze ושלל תעשיות טכנולוגיית העילית הישראלית, מובילות בתחומן את השוק הגלובאלי העולמי ותורמות למעמדה של ישראל כמדינת סטארט-אפ.

אך בו בזמן שתעשייה זו דוהרת קדימה, התעשייה המסורתית דורכת במקום והפערים בין חברות ההיי-טק לחברות הטכנולוגיה המסורתית, הולכים וגדלים. 
חברות ברזל, עץ, פלסטיק ומתכת מוצאות את עצמן מפסידות אל מול תעשיות במדינות המתאפיינות בעבודה זולה. מדובר בתעשיות בעלות רמה טכנולוגית נמוכה אך עם מחזור עסקים של מיליארדי שקלים ועם עשרות אלפי מועסקים. עד כה היה ניתן לומר שבניגוד לסיוע ולתשומת הלב שלהן זוכות חברות ההיי-טק, התעשייה המסורתית לא זכתה לתמיכה רבה. עם זאת, ניתן לזהות כעת מגמות של שינוי.

מישל היברט, מנכ"ל מתימו''פ. צילום: יח"צ
 

בשיחה עם מעריב אונליין, מסביר מישל היברט, מנכ"ל מתימו''פ, מרכז התעשיה הישראלית למחקר ופיתוח, על התמורות בתחום. "אני לא רוצה להתייחס לסוגיה אם התעשייה המסורתית קיבלה או לא קיבלה מספיק סיוע. חשוב להתמקד בעכשיו ובחוליה החלשה של התעשייה המסורתית כפי שרואים את זה במשרד הכלכלה ועל ידי המדען הראשי. משרד המדען הראשי הוקם בזמנו כדי לסייע לתעשיות מדע ולהיי-טק, אך עכשיו הוא גם מסייע לתעשיות המסורתיות לשלב טכנולוגיות חדשות בתהליכי הייצור שלהן כדי לסייע להן להתמודד עם התחרות הגלובלית".
האם מדובר בתכנית שקיימת זמן רב או בתכנית חדשה?
"זאת לא תכנית פורמלית אלא יוזמה של המדען הראשי שלפני כעשר שנים החליט להקצות חלק מתקציבו למען קידום את התעשייה המסורתית. האלמנט החדש הוא ההחלטה להאיץ את התהליך לנוכח הגידול בתחרות בשוק היצוא הגלובאלי. הגידול מחריף את הצורך לשפר את כושר התחרות של התעשייה באמצעות הכנסת ציוד ייצור מתקדם שחוסך בכוח אדם ומשפר את איכות המוצר. כך תוכל החברה לגבות מחירים גבוהים יותר עבור המוצרים איכותיים יותר ולהגדיל את הרווחיות. העלייה ברווחים תאפשר להגדיל את שכרם של עובדי אותו מפעל. בזכות ציוד מתוחכם אותה חברה מסורתית מצליחה לייצר מוצר טוב יותר ואיכותי יותר במחיר תחרותי, וכך ניתן לנטרל את סוגיית העבודה הזולה במדינות העולם השלישי".
כמה מפעלים זכו לסיוע מסוג זה?
"עד כה בוצעו אלף תכניות בידול טכנולוגי כדי לייצר יתרון תחרותי בשוק המקומי והעולמי. בנוסף, מתימו"פ מפעיל בשם המדען הראשי תכנית חדשה שמטרתה לעזור לחברות התעשייה המסורתית בהאצה לחדשנות, שתוביל להתפתחות של חברות אלה. מתימו"פ מקיים מכינה למחקר ופיתוח, שמטרתה להעביר חברות ממצב שלא מבצעים מחקר ופיתוח כלל למצב בו הן מצטרפות למועדון של המדען הראשי ומתקרבות להייטק. כ-50 אחוזים מהחברות הבוגרות של המכינה מצליחות לחצות את תקרת הזכוכית למועדון החברות המשלבות חדשנות מוצרית. הצלחת המכינה הביאה גם לפתיחת מסלול מיוחד עבור חברות מהמגזרים הערבי והחרדי כאשר בשנה האחרונה ניתן לציין שמספר חברות כבר משתתפות באופן פעיל כמו: מגנית – פתרונות הגנה לבניה, קטוף תכשיטים, קייטרינג ארמונות הנגב מרהט ועוד".
היברט מציג לדוגמא את חברת "מלח הארץ", כמודל להצלחה: "החברה שאחראית למליחות האוכל של כולנו, פיתחה מלח צבעוני, דל בנתרן, שמועשר בתמציות ירקות ופירות וזכתה במספר פרסי חדשנות מוצרית בתערוכה בפריז".