התקפלות הצינית של גולן טלקום משוק התקשורת גררה תחושת עלבון ואכזבה במערכת הרגולטורית. שר האוצר כחלון לקח את הסיפור אישית ולא יכול היה להבליג על היריקה בפרצוף. אותו שחקן תקשורת שיצר וטיפח כחלון במו ידיו, שלו העניק תדרים והטבות אחרות כדי שיכניס לשוק הסלולר תחרות ויוריד מחירים - אכזב בענק. במשרד התקשורת הבליגו במשך תקופה ארוכה על הפרות הרישיון, רק שחלילה גולן לא יכעס ויקום מהשולחן.
 
אלא שגולן חשב אחרת לגמרי. מבחינתו, כאיש עסקים הוא עשה את המוטל עליו, הכניס תחרות יוצאת דופן לשוק וכעת הגיע זמן האקזיט. גולן הוא איש עסקים ציני שהגיע מצרפת. ספק אם האינטרס של הצרכן הסופי מעניין אותו באמת. ולגבי תסכול הרגולטורים ממנו? מבחינתו, הכושי עשה את שלו והכושי יכול ללכת.
 
סיפור גולן מטיל ספק ביעילותם של תמריצים שלטוניים להכנסת תחרות. צעד מלאכותי מסוג זה אינו אפקטיבי בטווח הארוך. שיטת פיזור נכסי המדינה לכל דורש בשם אידיאל התחרות אינה עובדת. זה אולי יכול להועיל לתחרות לטווח הקצר, אבל לגווע בטווח הארוך כי אז יעבדו רק שיקולים עסקיים. תעריפי הסלולר אכן צנחו בטווח הקצר בעשרות אחוזים, וזה היה מצוין. אלא שבהדרגה התברר שרמת התעריפים הפכה לחסרת היגיון עסקי. חברות הסלולר הוותיקות עצרו את ההשקעות בתשתית ובטכנולוגיה לאחר שהבינו שברמת הרווחיות הירודה לא משתלם להשקיע בטכנולוגיות שהתועלת העסקית בגינן מוטלת בספק. ויש לך מספר דוגמאות. כשמשרד הכלכלה מעוניין לעודד יבואני מזון להתחרות ולהוריד מחירים באמצעות הקלות במכס, זה מצוין. אלא שהמציאות בשטח מוכיחה שהיבואנים אינם ששים תמיד להתחלק עם הצרכן, ומרבית הרווח נשאר בדרך כלל בכיסם.
 

האוצר יוזם בשבועות האחרונים מהלכים לעידוד תחרות בבנקים באמצעות הכנסת מתחרים לשוק האשראי החוץ־בנקאי, נגישות גדולה יותר לתשתיות המחשוב והמידע שלהם והפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים. יזמים פרטיים שירצו להתחרות בבנקים יחשבו תמיד על שורת הרווח וההפסד. עם כל הכבוד לרגולטור, הצרכן עבורו אינו יותר מאמצעי בטווח הארוך. הם בדרך כלל יכינו לו בטווח הקצר מלכודת דבש באמצעות הורדת מחירים, אבל לאחר שנלכד - ישובו להקפיץ אותם.
 
הגדלת התחרות אפקטיבית באמת רק באמצעות יוזמות פרטיות, ולא פיזור הטבות רגולטוריות מלאכותיות. מי לא זוכר את העוף בשקל של רמי לוי. מי אינו מודע לתחרות בביטוח שהכניסו החברות לביטוח ישיר. וקשה כמובן להתעלם מתופעת קופיקס האקטואלית. היזם אבי כץ הפיח רוח תחרות מול בתי הקפה היקרים וטבע את ססמת “מוצר בחמישה שקלים”. מאוחר יותר הקים את סופר קופיקס. את כל זה עשה ללא טובות רגולטוריות כמו הקלות בארנונה, הטבות מסים או ביטול המע”מ על מוצרי מזון בסיסיים.
 
אם נחזור לאיש הסלולר גולן, אסור ללכת לקראת איש עסקים יוצא דופן זה ולהיכנע לתכתיביו. אסור להקל את התחייבויות ההשקעה שלו או להסכים לשיתוף הפעולה עם סלקום. כניעה לסחטנות תעודד יזמים נוספים להשתמש בהטבות הרגולציה ולאחר מכן להתעלם מהתחייבויות.