ממצאי מחקר של מכון ור ליר בירושלים שפורסמו אתמול מצביעים על ירידת הפרוגרסיביות במסים בישראל בשנים 2001־2013. על פי נתוני החוקרים פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי וירדן קידר, חלקו של מס הכנסה (המס הישיר) על יחידים בסך התקבולים ירד מ־35% ל־27%. לעומת זאת, חלקו של המע"מ (המס העקיף) עלה מ־24% ל־32%.



על פי מדד סוטס, המודד את הפרוגרסיביות של מערכת המס (את מדיניות הגבייה בהתאם למעמדו של הנישום), המסים העקיפים בישראל הם רגרסיביים יותר ביחס לרוב מדינות הייחוס (בלגיה, הונגריה, בריטניה, יוון ואירלנד). הסיבה העיקרית לכך היא שהמע"מ, העומד כיום על 17%, נגבה באופן אחיד ולא בצורה דיפרנציאלית. מאידך, בהשוואה לארה"ב, המסים בישראל פחות פרוגרסיביים. בביטוח הלאומי אומנם המס פרוגרסיבי יותר, אך במס הכנסה על יחידים, במס חברות ובמס עיזבון (אשר בישראל לא מוטל) הפרוגרסיביות בישראל נמוכה בהשוואה לארה"ב ומערכת המס שוויונית יותר.



שימוש במדד סוטס מראה שב־2013 חל היפוך, עקב העלאת שיעורי מס הכנסה על יחידים על ידי הממשלה הקודמת ורמת שוויוניות המס השתפרה.


רמת הפרוגרסיביות אמורה לבוא לידי ביטוי בכך שהעשירונים העליונים משלמים מס גבוה יותר מהתחתונים. בעיקר בגלל המע"מ הגבוה והאחיד, בישראל קיימת תופעה של מס ממוצע גבוה בעשירון התחתון. על פי נתוני החוקרים, המס הממוצע על שני העשירונים העליונים ירד בשנים 2013־2001 מ־37% ל־28% ומ־47% ל־42% בהתאמה. לעומת זאת המס על העשירון התחתון קפץ מ־29% ל־34%.