בשבוע שעבר פורסם דוח של משרד האוצר שהזהיר שההיי טק הישראלי כבר חדל לשמש כמנוע הצמיחה במשק. במקביל, פורסם מדד החדשנות Global Innovation Index, שהצביע שישראל הידרדרה מהמקום ה-15 למקום ה-22 ברמת החדשנות, הידרדרות שמפניה הזהיר הכלכלן הראשי במשרד האוצר.

על פי סקירת האוצר, מאז שנת 2010 קצב הצמיחה של מגזר ההיי טק עומד על כמחצית מקצב הצמיחה הכללי במשק ונפסק הגידול במשקלו של המגזר בסך הייצוא. הסקירה מציינת כי קיימים סימני שאלה לגבי עתידו של הענף. הגידול המהיר בשכר בענפי ההיי טק תומך בהערכת האוצר כי הקיפאון בתעסוקה משקף מגבלת צד ההיצע, קרי מחסור בכוח האדם המיומן. ענפי ההיי טק מעסיקים כ-12 אחוזים מהשכירים במגזר העסקי ותורמים כתשעה אחוזים מסך התוצר של ישראל.

עופר שושן, מנכ"ל חברת התרגומים "One Hour Translation" ויזם סדרתי בהיי טק, סבור שכן, יש הרבה אמת בסקירות האוצר כי הענף מתמודד עם שתי בעיות קריטיות. "מחסור בעובדים מיומנים עם רקע טכנולוגי, הנדסי ומדעי והשנייה היא הבחירה של חלק גדול מחברות ההיי טק להתמקד בשוק האמריקאי כשוק יעד יחיד לייצוא. צריך להבין שכוח האדם המיומן שדרוש להיי טק הוא בוגרי מתמטיקה, מדעים, מדעי המחשב והנדסה. גל העלייה מברית המועצות לשעבר, ששם מקצועות אלו בראש סדר העדיפות של המערכת החינוכית, הקפיץ את ההיי טק קדימה ואפשר את צמיחת הענף בשנות ה-90 וה-2000", אומר שושן.

עופר שושן. צילום: יח"צעופר שושן. צילום: יח"צ

"בשנים האחרונות ענף ההיי טק ממשיך לצמוח ולכן נדרשים עובדים מיומנים רבים נוספים שיתמכו בצמיחה. המחסור במתכנתים ובמהנדסים הוא אקוטי ובלי כניסה מסיבית של עובדים נוספים לענף לא תתאפשר המשך הצמיחה. בנוסף ישנו מחסור באנשי מכירות ופיתוח עסקי גלובליים, ששולטים לא רק באנגלית", הוסיף שושן.

איך משמרים את מעמד ההיי טק במשק הישראלי?
"דואגים שהפירות של השגשוג בהיי טק יחלחלו לשאר חלקי המשק. כדי שהפירות של ההיי טק יחלחלו לשאר החברה צריך לעודד חברות לפתוח שלוחות באזורי פריפריה בארץ. אני מדבר מניסיון. מיד אחרי שהחלטנו לפתוח שלוחה של מרכז תמיכה ומכירות בבאר שבע, שתעסיק כ-100 עובדים, ראינו כמה דברים מדהימים. ראינו את האיכות והכמות של המשאב האנושי שנמצא באזור הדרום. לצד זאת, הבנו מיד שאנחנו פותרים כמה אתגרים בו זמנית: גם מספקים תעסוקה לאוכלוסיית סטודנטים ובוגרים מהדרום, גם מרחיבים את הפעילות שלנו וגם מאפשרים לעוד ספקים בנגב להרוויח ממכירת שירותים ומוצרים לחברה ולעובדים החדשים שלה מהדרום".

מה ניתן לעשות עם זה שהנוער לא נוהר למקצועות המתאימים לתחום?
"כדי שההיי טק ימשיך להוביל את המשק הוא חייב הזרמה מסיבית של מיטב כוח האדם המיומן. אני יודע שכולם מדברים על זה ושהממשלה ומשרד החינוך מקדמים את הנושא דרך כלים כמו תוכנית לחיזוק לימודי המתמטיקה, הטכנולוגיה, המדעים והסייבר, אבל צריך לוודא שהתוכניות המצוינות שנמצאות כרגע על השולחן ביוזמת שר החינוך ומשרדים אחרים יתורגמו במהירות למציאות בשטח. צעירים שבוחרים מסלול קרירה צריכים להבין שבעתיד הנראה לעין החזר ההשקעה הטוב ביותר עבורם, כמו גם הביטחון התעסוקתי טמונים ברכישת השכלה הנדסית, טכנית או מדעית. זה מתחיל מלימודי חמש יחידות מתמטיקה ואנגלית ועובר דרך תואר בהנדסה או טכנולוגיה".

מה עושים כדי לחזק את התחרותיות של ההיי טק הישראלי בעולם?
"צריך לצאת מהקיבעון שאומר: 'השקתי מוצר, שירות או אפליקציה ואני מתמקד בארצות הברית, אנגליה או רק במדינות דוברות אנגלית'. צריך לפנות גם לשפות אחרות כדי להרחיב את פוטנציאל השוק".

וזה לא קורה?
"כן אבל לא מספיק, אבל בהקשר זה אני אופטימי ומזהה מגמה ברורה של יותר חברות, יזמים ומנהלים שרואים היום את הפוטנציאל בשיווק ומכירות במדינות נוספות למדינות דוברות האנגלית. אין סיבה לא למצות את הפוטנציאל של שוקי יעד במדינות מבוססות כמו גרמניה, צרפת ומדינות נוספות במערב אירופה, או לנסות לפרוץ לשווקים עצומים במזרח אסיה כמו סין, קוריאה, יפן והודו, או שווקים אחרים בדרום אמריקה".

על מה אתה מבסס הערכה אופטימית זו?
"בנוסף למחקרים של חברות כמו Common Sense שמראים שצרכנים מעדיפים לקנות בשפת האם, אנחנו רואים כל יום איך גופים ישראלים וזרים שעושים לוקליזציה של האתרים, הקמפיינים, המוצרים והאפליקציות שלהם מזניקים את המכירות בתוך זמן קצר. מיזמי האינטרנט שהוקמו על ידי יזמים ישראליים מבינים את זה, גם סטארט אפים וחברות היי טק יצואניות צריכים לפרוץ לשווקים מחוץ לארצות הברית שצמאים לטכנולוגיות מתקדמות. בהרבה מקרים מדובר בשווקים קרובים יותר פיזית מה שמקל על עשיית העסקים מולם. בסיכומו של דבר, ההיי טק הישראלי חייב ויכול להמשיך להיות הקטר המוביל את המשק. המפתח ברור: אותה רוח יצירתית שהניבה את הפיתוחים המדהימים מישראל יכולה לגבש וליישם את הפתרונות לאתגרים הכלליים של ההיי טק הישראלי – וזה לא חייב לקחת המון זמן".