הממונה על הזמן: המדענית הממשלתית שמחליטה מתי בדיוק נזיז את השעון

"המעבר לשעון קיץ נקבע על ידי החלטה של הדרג הפוליטי, אך הזמן עצמו של מדינת ישראל נקבע במעבדה הלאומית לפיזיקה שבמשרד הכלכלה. זה נעשה בעזרת מערכת מיוחדת שמשווה 86,400 פעמים ביממה את תוצאות מדידת הזמן בארץ עם תוצאות מדידת זמן של מעבדות לאומיות אחרות בעולם. המעבדה הלאומית לפיזיקה מהווה למעשה את השעון של המדינה ואת הסטנדרט הלאומי לזמן", מספרת ד"ר גולדובסקי בשיחה עם "מעריב אונליין". 

"זמן ישראל נקבע לפי חוק הזמן משנת 1992. המעבדה קובעת ומודדת את הזמן והתדר – המשמשים לצרכים ביטחוניים ואזרחיים כגון שידורי טלוויזיה, שיחות טלפון, מכשירי ניווט ומערכות צבאיות כמו: 'כיפת ברזל', מערכת ה-'חץ' ו'שרביט קסמים'.  במעבדה הלאומית ישנם שני שעונים אטומיים חדשים ששווים כשני מיליון שקלים וגם מערכת חדשנית להשוואות זמן בינלאומיות. כתוצאה מחידוש הציוד דיוק הסטנדרט הלאומי עלה לרמה 1X10-14. בראשון ליולי שנת 2015 נוספה שנייה נוספת לסטנדרט הזמן שנקרא UTC - Universal Coordinated Time.  השנייה התווספה בו זמנית לכל השעונים האטומיים ברחבי העולם, שמשתתפים בקביעת הזמן הבינלאומי, ושנייה אחת נוספה גם לשעונים האטומיים של מדינת ישראל".
 

"החשיבות של שעון הקיץ היא יותר במישור הכלכלי ופחות במישור המדעי בו אני עוסקת. שעות העבודה נקבעות על פי השעה בה מתחילים לעבוד. בגלל עונות השנה, בימים שאנחנו מכנים 'קיץ', היום ארוך יותר, ואם מתחילים את העבודה מוקדם יותר חוסכים באנרגיה, למשל בתאורה, ויש לכך חשיבות כלכלית. לפי מיטב ידיעתי שעון קיץ נהוג בכל העולם וישראל לא יכולה להיות יוצאת מן הכלל. אנחנו אחראים רק על לכוון את השעון בהתאם לדרישה".

"בגלל סיבות היסטוריות, גריניץ' נקבע כאפס, כלומר כנקודה שממנה מודדים את הזמן ביחס למקומות אחרים בעולם. כדור הארץ מחולק ל-24 פסי זמן. ככל שעוברים מזרחה, כל פס "מסיר" שעה אחת לזה של גריניץ', וככל שהולכים מערבה מלונדון מוסיפים שעה אחד. התהליך הוא גאוגרפי ואין לו קשר לקביעת זמן אמת".