לאחר הפסח אמורה ועדת שטרום, שהוקמה כדי לבחון דרכים כדי להגביר את התחרות בשוק האשראי הצרכני, לפרסם את מסקנותיה. מדובר בתחום חשוב שכן האשראי הצרכני מגלגל כ 138 מיליארד שקל בשנה, אולם הציפיות מהוועדה אינן רבות. בשיחה עם מעריב, דרור הר, שבעבר הלא רחוק היה מנכ"ל חברת כלל מימון אישי מסביר מדוע.
"הציפיות בשוק מוועדת שטרום הן אכן נמוכות. אנחנו כנראה לא נראה מפץ תחרותי שיוביל להגדלת המקורות של האשראי לציבור, ולהפחתה בעלויות של ההלוואה – עמלות וריביות. היום בו נוכל לבצע שופינג פיננסי אמיתי לפני לקיחת הלוואה עדיין רחוק".
מהם החסמים המרכזיים לתחרות שקיימים היום בתחום האשראי הצרכני?
"הריכוזיות של תחום האשראי הצרכני מקורה בשני גורמים מרכזיים – פריסה רחבה וזמינות של הבנקים בישראל ללקוחות, וזמינות למידע הפיננסי האישי שמאפשר לבנק להעריך בצורה הנכונה ביותר את מידת הסיכון של הלקוח. זה בצירוף עם העובדה שעולם הבנקאות הישראלי הוא צר, ומספר השחקנים בו קטן, יחד עם רגולציה ממשלתית שלא עודדה כניסה של שחקנים חדשים למרחב הזה, יצרה מצב בו לא נוצרה תחרות אמיתית על כיסו של הציבור".

דרור הר, מנכ"ל חברת כלל מימון לשעבר
דרור הר, מנכ"ל חברת כלל מימון לשעבר

מה המסקנות המסתמנות של וועדת שטרום, ואיך לדעתך הן ישפיעו על תחום האשראי הצרכני?
"אם להסתמך על מסקנות הביניים שפורסמו בדצמבר 2015, ועל ההדלפות מתוך דיוני הוועדה המתפרסמות בימים האחרונים, אזי מסתמן שהכיוונים המרכזיים של הוועדה כוללים עידוד התחרות על ידי הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, או לחלופין לעודד את התחרות על ידי הנמכת הדרישות הפיננסיות והרגולטוריות להקמתם של בנקים חדשים.

אלא שמרבית הפרשנים והגורמים בשוק אינם סבורים שהתוצאה של מהלכים כאלו תהיה שינוי מהותי בשוק האשראי הצרכני, ומטילים ספק ביכולת להקים בנקים חדשים, ועוד יותר ביכולת של בנקים חדשים להקים תשתית אמיתית לתחרות בבנקים הקיימים. חלק מהגורמים בשוק אפילו טוענים כי בנקים חדשים במידה ויקומו כלל לא יתחרו בבנקים הקיימים, אלא יציעו תנאים דומים להם, וזה אומר שבסופו של מהלך מורכב, אחרי כול ההקלות הרגולטוריות שיקבלו אותם בנקים חדשים, נישאר עם שוק בתנאים דומים לאלו הנהוגים כיום".
אם כך, מה לדעתך התנאים הדרושים כדי ליצור תחרות חזקה יותר על כיסו של הציבור?
"התשובה לכך אינה פשוטה, אין פתרון קסם, אין זבנג וגמרנו. יחד עם זאת, את התשובה לכך אפשר לחלק לשלושה מרכיבים עיקריים – המרכיב הראשון, צעדים רגולטוריים שיקלו על גופים מוסדיים, דוגמת בתי השקעות או קרנות פנסיה, להרחיב את השימוש בכספי העמיתים או כספי הנוסטרו לטובת מתן של הלוואות לציבור. הגישה הנוהגת בפיקוח על הבנקים היא מאוד שמרנית כאשר זה נוגע לתחום האשראי הצרכני, אפשר לומר אפילו שמרנית מדי.

מתן אפשרות לכניסה רחבה של הגופים המוסדיים לתחום יכולה להכניס שחקנים גדולים שיכולים להתחרות בשוק בצורה אפקטיבית; המרכיב השני, חוק מאגר נתוני האשראי שעבר לאחרונה בקריאה שנייה ושלישית, ומניח את התשתית להקמת מאגר מידע שיכיל את המידע על היסטוריית האשראי של הלקוח. מדובר בחומר גלם בסיסי בפיתוח של תחרות בשוק האשראי, והוא מיועד לתת קונטרה ליתרון המובנה של הבנקים בתחום ההיכרות שלהם עם ההיסטוריה הפיננסית של לקוחותיהם.

מאגר מידע כזה עתיד להתחיל לפעול בתוך כשנתיים, והוא בסיס חשוב להתפתחות של תחרות בשוק ההלוואות; המרכיב השלישי הוא הטכנולוגיה, ובדגש על טכנולוגיות דיגיטל ואנליזה עסקית. בעידן בו כמעט כול לקוח משתמש במכשיר סמארטפון, והאנושות הופכת יותר ויותר מחוברת לאינטרנט, הדיגיטל יכול לאפשר גם לגופים חדשים הנכנסים לשוק להתחרות בהצלחה במערך הסניפים של הבנקים".
תוכל לתת דוגמא לאופן בו הדיגיטל מאפשר תחרות בעולם האשראי?
"חלקים נכבדים של האוכלוסייה מקיימים אורח חיים דיגיטלי, שאחד מתוצרי הלוואי שלו הוא פיזור של סימנים המעידים על קבלת החלטות צרכניות גדולות. בין אם מדובר על טיול גדול, רכישה של רכב, שיפוץ של הבית, יציאה ללימודים, הכנות לחתונה – הגולשים מספקים סימנים מעידים, שניתן לאתר אותם בתהליך של עיבוד המידע הדיגיטלי, ומאפשר לספקית האשראי לבצע פנייה דיגיטלית ישירות ללקוח הפוטנציאלי בהצעה לקבלת הלוואה, ולעשות זאת בתהליך אינטרנטי פשוט וקל. עלויות הקמת ההלוואה בתהליך שכזה נמוכות, הפנייה נעשית לקהל רחב, ומאפשרת פנייה גם לאוכלוסיות חזקות שהיסטוריית האשראי שלהן טובה, מה שמאפשר גם להוריד את עלויות הריבית. בדרך זו ניתן יהיה להגשים את החזון של הרחבה וגיוון השחקנים בשוק האשראי, ולייצר תחרות אמיתית בין שחקנים שונים בשוק".
איפה נכנס כאן המודל של מימון המונים – זירות אינטרנטיות המחברות בין מלווים ולווים?
"אנחנו רואים בעשור האחרון התפתחות של חברות בעולם, ובשנים האחרונות גם בישראל, המציעות זירות מסחר אינטרנטיות לאשראי חוץ-בנקאי, המבצעות חיבור ישיר בין מלווים ובין לווים. התחום, המוכר בשם הלוואות Peer-to-Peer (P2P), התחיל בפעילות ממוסדת כאשר אתר בריטי בשם ZOPA החל לפעול בשנת 2005. מאז תיווכה ZOPA הלוואות בסכום פנומנלי של 1.81 מיליארד דולר, מזה סכום של 690 מיליון דולר בשנה האחרונה בלבד. האתר תיווך בין כ-60 אלף משקיעים שהלוו כספים, ובין יותר מ-150 אלף לווים שנטלו הלוואות.
בישראל פעילות בתחום מספר חברות, דוגמת בלנדר או e-Loan. אנחנו רואים בתי השקעות, כמו מיטב-דש ופסגות, שביצעו רכישות של חלקים מגופים אלה, דבר המצביע על הפוטנציאל שרואים בבתי ההשקעות המסורתיים במודל מימון ההמונים, ובכלי הדיגיטל החדשים, כדי להעמיק את כניסתם לשוק האשראי הצרכני".