תקשיבו לזה: שיעור ההשתתפות של ערבים בענף הבניין גבוה במיוחד. כמעט 50 אחוז.

ותקשיבו גם לזה: שכרו של פועל ערבי בבניין, קטן בחצי משכרו של פועל יהודי, שנים-עשר אלף שקלים ליהודי, לעומת ששת-אלפים לערבי!



למה? ככה. וזה לא עוצר רק שם- גם בענפי התעשייה, החקלאות ובמקצועות נוספים הנתונים דומים.

תקשיבו למה שאומרת נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה, עורכת הדין מרים כבהא.

סוגיית אי השוויון בהכנסות בישראל, היא מהחמורות במדינות המפותחות, והתופעה הזאת רק הולכת ומעמיקה: עוד נשים וגברים, וכן, עדיין גם אשכנזים ומזרחיים, וכמובן פערים בין יהודים וערבים.

מקרב קבוצות האוכלוסייה שציינו, האפליה בתעסוקה כנגד עובדים ערבים מתרחבת הכי הרבה בשנים האחרונות, גם ברמות השכר, וגם ברמות ההשכלה, בגלל עוד אלף ואחת סיבות שייחודיות רק למגזר הערבי, למשל השקעה נמוכה בתשתיות, בחינוך, פחות משאבים, למרות שלאחרונה המשרד לשוויון חברתי הקצה 15 מיליארד שקלים לפיתוח.

האוכלוסייה הערבית עסוקה בהישרדות יומיומית.

על פי מחקרים שונים, ככל שהכנסה של משק בית דומה מבחינת לאום, קבוצת גיל והשכלה, העובד או העובדת יהיו מרוצים יותר ומאושרים יותר.

אז כל עוד מדובר בפערים בהשכלה במגזרים השונים, מוסכם שהתגמול יהיה שונה. אבל כששני אנשים עובדים בעבודה זהה, לא מגיע לפועל הערבי שכר שווה לחברו היהודי?