שר האוצר משה כחלון (כולנו) יביא היום (שני) לאישור הממשלה את עיקרי הרפורמה בבנקאות כפי שגובשה על ידי ועדת מומחים בראשות דרור שטרום, הממונה לשעבר על ההגבלים העסקיים. אישור הממשלה יינתן לאחר שמאמצים בלתי נלאים הביאו להשגת ההסכמות על עיקרי הרפורמה בין משרד האוצר לבנק ישראל.

הדבר הסמלי שמביא את זה לידי ביטוי הוא העובדה שבישיבת הממשלה היום ישתתפו נגידת בנק ישראל קרנית פלוג והמפקחת על הבנקים חדוה בר. בר נאלצה עקב כך לדחות את מסיבת העיתונאים השנתית שלה שנועדה אף היא להתקיים היום. עקרונות הרפורמה סוכמו בישיבה בהשתתפות שר האוצר, הנגידה, המפקחת, שטרום ומנכ”ל האוצר שי באב”ד, שהתקיימה ערב החג. בעקבות ההבנות עם בנק ישראל לא ייאלץ האוצר להשתמש בחוק ההסדרים כדי להעביר את הרפורמה אלא יסתפק בהליך חקיקה רגיל. המהלך צפוי לזכות בתמיכת הקואליציה וגם חלקים מהאופוזיציה.

מרבית ההבנות בין האוצר לבנק ישראל הושגו בפועל כבר לפני למעלה מחצי שנה, ובמרכזן עומדת ההחלטה לחייב את בנק לאומי למכור את השליטה בלאומי קארד ואת בנק הפועלים למכור את השליטה בישראכרט. נוסף לכך הוחלט על הוצאתו לפועל של חוק נתוני האשראי.

השאלה שהייתה עד כה שנויה במחלוקת - האם דיסקונט ייאלץ למכור את השליטה בוויזה כאל - הוכרעה: דיסקונט יישאר עם חברת האשראי בארבע השנים הקרובות. השאלה אם המצב יישאר כך גם לאחר מכן תוכרע בהתאם לתרומתו לתחרות במערכת הבנקאית. עדיין לא ברור לפי איזה אינדיקטורים ניתן למדוד תרומה זו, אבל היא תגובש על ידי נוסחה בפיקוח על הבנקים. בכל מקרה, נראה כי הבנק גם ייאלץ לצרף שותף אסטרטגי לכאל. נזכיר כי איש העסקים אליעזר פישמן היה בעבר שותף בחברה אבל מכר את חלקו. זאת ועוד: ויזה כאל תרמה עד היום לתחרות בענף האשראי הרבה מעבר לחלקה היחסי. התחום הבולט הוא כניסתה - עוד לפני עשור - לתחום האשראי החוץ בנקאי, מה שעודד גם את המתחרים להיכנס לשם.

סוגיה נוספת השנויה במחלוקת נגעה לשאלת הפיקוח על ענף כרטיסי האשראי. סוכם שהפיקוח יישאר בידי בנק ישראל, תוך הבנה שלא ייתכן שפעילות סליקה כספית בהיקף של מיליארדי שקלים לא תיעשה באחריות הבנק המרכזי. באוצר מקווים שחברות כרטיסי האשראי יבקשו היתרים להפעלת בנקים מסחריים, ואלה יינתנו להם לאור דרישות ההון המקלות. אלה כוללות הפחתה דרמטית ל־50 מיליון שקל של ההון העצמי הנדרש להקמת בנק, ומתן פטור לבנקים חדשים מהדרישה לעמידה בהלימות הון מינימליות עד שהונם יצמח ל־600 מיליון שקל.

הסוגיה המרכזית שהיתה עד כה שנויה במחלוקת - האם לבנקים המסחריים יותר להמשיך להנפיק כרטיסי אשראי – נפתרה. סוכם שלכל בנק יותר להנפיק 40% מהכרטיסים של חברת האשראי שבבעלותו, ואת יתרת 60% הוא יחויב להנפיק עבור כרטיסי אשראי של לקוחות חברות האשראי האחרות. הבנקים יחויבו לשתף פעולה עם הבעלים החדשים של חברות כרטיסי האשראי בשיווק ובמכירת כל מוצריהם.

אם כן, במרבית הנקודות המרכזיות התעקש בנק ישראל ובסופו של דבר עמדתו התקבלה. סמכותו כרגולטור העיקרי במערכת הפיננסית נותרה ללא שינוי. השאלה הגדולה היא האם רפורמת כחלון בבנקאות אכן תגדיל את התחרות, תעודד את מתן האשראי ומעבר לכל הסיסמאות הללו - האם היא תוזיל את עלויות השירותים הפיננסיים לצרכן. ברור שזה לא יקרה מיידית אלא עלול להימשך מספר שנים.