1. לפני נקודת רתיחה


במקרה או לא, העיסוק בענייני הנדל"ן תפס השבוע חלק ניכר מהלו"ז של שר האוצר. קודם להצטרפותו לראש הממשלה בנימין נתניהו בנסיעה לעצרת האו"ם הוא עוד הספיק לחנוך פרויקטים נוספים של מחיר למשתכן, לחתום על הסכמי גג ברשויות, לכנס את קבינט הדיור ומה לא. נדל"ן, נדל"ן, נדל"ן. דומה כי השבוע גם סומן קו פרשת המים. לראשונה נצרבה בתקשורת התודעה שמשה כחלון אינו מצליח בטיפולו בשוק הנדל"ן, וכי הוא עלול לשלם על כך מחיר פוליטי. לדעתי, הקביעה הזאת עדיין מוקדמת. בשנתיים שעד לבחירות הכל יכול להתרחש, מה גם שבשוק הנדל"ן, כמו שנהוג לומר לגבי קידוחי הנפט, התגלו "סימני שינוי". קצב עליית המחירים בבלימה. משקיעי הנדל"ן מתקפלים.



אי אפשר לדעת מה בדיוק קרה השבוע אבל כנראה שהגורם לסנטימנט השלילי כלפי כחלון הוא רצונו לשבור את המראה. הוא הצטייר כמי שאינו משלים עם המציאות כשדרש להפסיק את פרסום הנתונים הלא מחמיאים של השמאי הממשלתי. מבחינתו, נתוני הלשכה לסטטיסטיקה הם ארציים, וצריכים להביא בחשבון גם את הפרויקטים המוזלים של מחיר למשתכן. לעומת זאת, השמאי טל אלדרוטי מסתפק במדגם של 16 ערים תוך התעלמות מנתוני מחיר למשתכן.



אגב, בלי שנשים לב הפסיק משרד השיכון, בהוראת כחלון, את פרסום מחירי הדיור. יוזמת שר האוצר העלתה את חמתו של עו"ד ארז קמיניץ ממשרד המשפטים, שבישיבת קבינט הדיור הגן על אלדרוטי, עמיתו מהמשרד. הישיבה הייתה מצומצמת, וחוץ מכחלון השתתף בה רק שר השיכון יואב גלנט. אמיר לוי, הממונה על התקציבים, עלה להתקפה ונשלח להגן על עמדת שר האוצר, אבל זה לא עזר. בתקשורת נצרבה התודעה שלא רק שכחלון נכשל בהורדת המחירים, אלא שהוא גם מסרב להכיר במציאות.



אחת החולשות של שר האוצר היא עודף הזהירות והמנהג לעבוד בדיוק לפי הספר. לפני כל שינוי הוא מוודא שהמהלך עובר את המשוכה המשפטית. לכן למרות כל ניסיונותיו, מנהל רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב, עדיין תקוע לו כמו עצם בגרון.



כחלון נוהג לספר למקורביו שהעיסוק בנדל"ן נכפה עליו על ידי התקשורת והוא נדחף לכך. למרות זאת הוא לא נרתע מלהתגייס למשימה הבלתי אפשרית. הוא הצטייד בארגז כלים מוזהב תוך שהוא מספח את סמכויות מינהל מקרקעי ישראל ומינהל התכנון. אגב, בניגוד להבטחת הבחירות הוא לא סגר מיד את היצור הפרהיסטורי ששמו מנהל מקרקעי ישראל. דברים שרואים משם לא רואים מכאן וכו'.



כחלון שונא הימורים ואת "הכספים המלוכלכים" של מפעל הפיס. לכן, כדי לא ליפול, הוא הכין לפני כניסתו לאוצר תיק משימות. שיעורי הבית הוכנו באמצעות שלושת רואי החשבון הגדולים בישראל: ארנסט אנד יאנג (באמצעות דורון שהרבני), קסלמן וקסלמן (באמצעות יוסי פילוס), וסומך חייקין (שהכין עבורו את תיק הנדל"ן). הרפורמה בבנקאות הוכנה במכללת נתניה בשיתוף אישים כמו בארי טאף, גל הרשקוביץ, פרופ' פלאטו שנהר ודרור שטרום.



למרות קורס ההכנה, הטיפול בשוק הנדל"ן הוא משימה קשה עד בלתי אפשרית לביצוע. האינטרסים בשימור המצב הקיים חזקים מאוד. צעדים שנעשים היום יורגשו רק בעוד שנתיים־שלוש. למשל, הסיבה לירידה של 7% בהתחלות הבנייה מתחילת 2016 היא שהקבלנים ייהנו בקרוב מאחוזי בנייה מוגדלים והם אינם ממהרים לבנות. אבל לך תסביר את זה לשוק. קושי נוסף הוא התקלה במינוי גלנט, גיבור ישראל בפי כחלון, לשר השיכון. הנוסחה עם גלנט פשוט אינה עובדת. יועצו החיצוני של שר השיכון, הפרסומאי משה תאומים, המליץ לו לוותר על המשרד ולעבור למשרד הכלכלה; וכפי שמסתמן זה יקרה לאחר שובה של הכנסת מהפגרה.



ולמרות כל ההתקפות, גם מתוך הקואליציה (הליכוד על מחיר למשתכן ויהדות התורה על מיסוי דירת שלושה חדרים), כחלון אינו מרים ידיים ונחישותו רק גוברת.



אלא שבינתיים ההימור על שוק הנדל"ן נכשל ומאפיל על הישגיו האחרים, שבמרכזם המאבק ביוקר המחיה. אף אחד לא יזכור לכחלון את חוק שכר הבכירים, את הרפורמה בבנקאות, את המאבק בבעלי ההון ובקבוצות הלחץ, את הורדת מחירי המזון ואת התוספות לחיילים, לקשישים ולקצבאות הילדים. הוא יימדד בעיקר בהצלחתו בטיפול בשוק הנדל"ן, ולוח הזמנים הולך ומתקצר. מכיוון שהמחירים עדיין לא ירדו, התיאבון להקדמת הבחירות, לפחות מבחינת כחלון, נעלם. כעת הוא מעורב באופן פעיל גם במגעים להרחבת הקואליציה ובמאמצי השכנוע מול בוז'י הרצוג.




2. בורסת ההימורים



"אני מסרב להצטרף לאלה שהתייאשו מהבורסה, ואני אופטימי לגבי עתידה". כך צוטט בתחילת השבוע יו"ר רשות ני"ע, שמואל האוזר, ביום עיון של לשכת רואי החשבון. נאחל לו הצלחה.



האוזר הוא אופטימיסט בלתי נלאה. זאת תכונה הכרחית עבור מי שאחראי לשוק פיננסי שמחזורי המסחר בו ירדו לשפל של קצת יותר ממיליארד שקל ליום. לזכותו ייאמר שהאסימון אצלו נפל כבר מזמן. הוא הפנים שהבעיה העיקרית היא עודף הרגולציה. "אני, בניגוד לרגולטורים אחדים, מפרסם לכל היותר שתי תקנות ברבעון. לא יותר", אמר האוזר לאחד הנוכחים ביום העיון.



האוזר. אופטימיסט בלתי נלאה. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90האוזר. אופטימיסט בלתי נלאה. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90



האוזר כיוון את דבריו למפקחת על הביטוח, דורית סלינגר. לפני שבועיים נחת על שולחן הנהלות בתי ההשקעות קובץ של 19 טיוטות הנחיות חדשות על נושאי פנסיה, איסור שימור לקוחות בביטוח, קרן ברירת מחדל, הסדרי מעסיקים, סוכני ביטוח וגם שיפוץ של מה שמכונה "מסמך ההנמקה". לזכותה של סלינגר ייאמר שהיא מאמינה בצדקת דרכה. לחובתה ייאמר שהכוונות הטובות מוליכות לגיהינום (פיננסי), כמאמר הקלישאה. גם רומא לא נבנתה ביום אחד, מנסים לשכנע אותה, אבל לך דבר אל הקיר.



הגופים המוסדיים עסוקים כיום בעיקר בפרוצדורות ולא בהשקעות. סליחה: הם כן משקיעים עשרות מיליוני שקלים במערכות מחשב ובגיוס כל עובדי התוכנה הפנויים במזרח התיכון. כל זה משליך על מצב הבורסה. האוזר מבין את כל זה ומנסה להקל ולצמצם את "ממדי האימפריה של הניירת הרגולטורית", כפי שכונתה על ידי גדעון סער. זה התחיל לעבור, אבל אז הגיע חוק שכר הבכירים וסגר סופית את הבאסטה.



"אנחנו מתייחסים לחוק זה כאל עובדה מוגמרת. אנשי השקעות מצטיינים מהראל ופסגות מתחילים לעזוב. בקרוב יהיו עזיבות נוספות בחברות ביטוח ובבנקים. המנהלים יפרשו ויעשו לביתם באופן פרטי ללא שום מגבלות שכר", אומר לי אחד מבכירי שוק ההון. אז לא רק שחוק שכר הבכירים מעודד בינוניות, אלא הוא גם מרחיק כל בעל שליטה בחברה פרטית ששוקל להנפיק בבורסה. "שלא תתבלבל. חוק שכר הבכירים לא יישאר רק בגופים פיננסיים אלא יחלחל לכלל החברות הציבוריות", אמר לי אותו מנהל.



בינתיים ממשיך האוזר בניסיונות להפריט את הבורסה, להכריז על שיתופי פעולה אסטרטגיים עם בורסת הנאדס"ק ולהחזיר את אמון המשקיעים באמצעות חקירות מתוקשרות. אבל את האמון של החברות הציבוריות אי אפשר להחזיר.



הפוליטיקאים אינם מוטרדים מהמצב. מבחינתם, הבורסה היא מועדון ספקולטיבי של בעלי ההון. הם אינם רואים את חשיבותה כאמצעי מרכזי לגיוס חוב לצמיחת המשק.



אז מה בכל זאת עושים רגע לפני שמנתקים אותה ממכשיר ההנשמה? הבורסה נמצאת ללא מנכ"ל כבר יותר משלושה חודשים. יוסי ביינרט, המנכ"ל הקודם, פרש לאחר תקופה ארוכה של מחלה. לפי בדיקתי, בימים האחרונים החלו שיחות על חידוש הליך הבחירה, ואתמול אף מונתה ועדת איתור למנכ"ל חדש. המהלך יצא לדרך לאחר שהגיעו להבנות לגבי תנאי פרישתו של ביינרט.



חלק מהדירקטורים בבורסה כבר פנו למועמדים פוטנציאליים, ובהם יהודה בן אסייג, מנכ"ל מנורה מבטחים גמל ופנסיה, שהשיב בשלילה. אבל מינוי מנכ"ל הוא החלק הקל. אם רוצים באמת להחזיר לבורסה את מנגנון הנשימה העצמאי, חיוני מהלך שובר שוויון. לדוגמה שינוי, לא ביטול, של חוק שכר הבכירים, והתאמתו ליוזמה המקורית של יאיר לפיד (מגבלת שכר של 3.5 מיליון שקל והתאמות נוספות). מכיוון שאין סיכון שזה יקרה במשמרת של כחלון, הבורסה תמשיך להתנהל לפחות בשנתיים הקרובות עם מחזורי מסחר של סופרמרקט שכונתי. לפוליטיקאים, כבר אמרנו, הרי באמת לא אכפת.




3. צדיק ורע לו



לפני ארבע שנים, במהלך הצגת מסקנות ועדת הריכוזיות על ידי נתניהו, טלפן בינו צדיק, בעל השליטה בפז, ושאל אותי בלשון מהוססת אם אפשר להזמין שאלה לראש הממשלה: "תשאל מדוע בינו צדיק ייאלץ למכור את פז או את הבנק הבינלאומי. מה זה בכלל ייתן", ביקש.



שאלתי, וכמובן - התשובה הייתה לא עניינית. המטרות סומנו מראש ומסקנות הוועדה יצאו לדרך. "זהו יום היסטורי", חגג יו"ר ועדת הכספים דאז ניסן סלומינסקי, לפני שלוש שנים. "מעתה נראה פירמידות רק במצרים", הוסיף.



צדיק. "יום עצוב עבורי". צילום: משה שי, פלאש 90צדיק. "יום עצוב עבורי". צילום: משה שי, פלאש 90



ובכן, לפי החוק ה"היסטורי" שאושר, בעלים של תאגידים פיננסיים (כמו בנקים או חברות ביטוח) ושל תאגידים ריאליים (כמו חברות תעשייה או נדל"ן) ייאלצו עד סוף 2019 למכור אחת מהחברות. במקביל, ובניגוד לעמדת יו"ר רשות ני"ע, הוחלט לכווץ את מה שמכונה "הפירמידות", ולקפל את החברות המשורשרות: החברות הנכדות ימוזגו לחברות הבת וכך הלאה.



אז מה העניק לנו בדיוק חוק הריכוזיות? יוקר המחיה לא ירד. פוטנציאל ניגודי האינטרסים בחברות הציבוריות לא נעלם. החוק, מבית היוצר של הפופוליזם במיטבו, גרר את מחיקתן של עשרות חברות בורסאיות ולהאצת התייבשות הבורסה. אנשי עסקים כמו יצחק תשובה או נוחי דנקנר, שניסו למכור את חברות הביטוח, מצאו משקיעים סינים שהרגולטור לא אישר.



אדוארדו אלשטיין, בעל השליטה הנוכחי באי.די.בי, נאלץ להתקוטט עם הרגולטור בבתי המשפט כדי להימנע מפיזור השליטה בכלל ביטוח דרך הבורסה. מכיוון שהרגולציה הצליחה להרוג את החשק לעשות עסקים, והסינים אינם נחשבים לקונים ראויים, החלה תופעה של מכירת גרעיני השליטה בבורסה. השלטון בחברות עובר בהדרגה לציבור הרחב, שאינו יודע מה לעשות באוצר שנפל לידיו. בנק לאומי היה הראשון, אחריו דיסקונט ובקרוב כלל ביטוח. אם הסינים יישארו מחוץ למחנה הקונים הלגיטימי, גם תשובה ייאלץ למכור את השליטה בהפניקס דרך הבורסה.



השבוע נפל דבר. בינו, שהתקשר אלי בניסיון למנוע את רוע הגזירה, נכשל במשימתו, ונאלץ למכור את פז דרך הבורסה. הקונים שהגיעו ביקשו להשתלט על פז דרך תעלול פיננסי, כי הסיכוי לאישורם כקונים היה דומה לסיכוי שהסינים יקבלו אישור לקניית בנק.



"זהו יום עצוב עבורי, בשעה שאני נאלץ להיפרד מתוקף חוק הריכוזיות מחברה שהובלתי במשק 20 שנה", התוודה בינו. וכך, בגלל חוק מטופש שיושם בלחץ התקשורת, נאלצים הגופים המוסדיים המנהלים עבורנו את הפנסיות לוותר על אחד מבעלי השליטה המוצלחים ביותר בפז.



בינו הוביל החלטות עסקיות מהותיות כמו קניית בתי הזיקוק באשדוד ללא שליטה משותפת עם עידן עופר (שהתעניין אף הוא בעסקה). לפני עשור הונפקה פז ושווי מניותיה זינק מאז ב־120%. פז נסחרת כיום לפי שווי של 6.1 מיליארד שקל, עוד לפני מיליארדי השקלים שחולקו בשנים האחרונות כדיבידנד במזומן. בינו לא מכר את כל מניותיו. הוא מחכה למיצוי פוטנציאל ההשבחה של פז, אבל זה יקרה כשיהיה מחוץ לחברה. הוא יסמוך על כישוריו של המנכ"ל יונה פוגל, שהוביל את החברה בתשע השנים האחרונות בהצלחה מרובה.



וכך, בגלל חוק חסר תקדים ברמה הבינלאומית, נאלצו המשקיעים לוותר על אחד מבעלי השליטה האיכותיים שצמחו כאן. אגב עידן עופר, בעל הבית בחברה לישראל השמיד ערך במיליארדי שקלים אך למרות זאת יישאר הבעלים של החברה. מדוע? כי אינו נכלל בחוק הריכוזיות.




4. אשר יגורתי



הוא נראה כמו פקיד אפרורי, אבל בגללו איכות שנתם של אלפי ישראלים נפגמת בימים האחרונים. הוא נראה כמו החנון של הכיתה אבל שלח את אליעזר פישמן לשולחן כינוס הנכסים וגרם בפועל לקריסת מגדל הקלפים שלו. משה אשר, מנהל רשות המסים, יסיים את כהונתו בעוד שנה וחצי. זה לא הרבה זמן, אבל כשמעלימי המסים סובלים הזמן עובר לאט. הגיהינום שלהם הוא גן העדן שלנו.



יעד גביית המסים ל־2016 עודכן באחרונה ל־282.5 מיליארד שקל. רשות המסים סיפקה את הסחורה ועברה את היעד ב־4 מיליארד שקל. זה מאפשר הורדת מסי חברות ומס הכנסה ליחידים. ייתכן שבעתיד יהיו מהלכי הפחתה נוספים.



אשר. "נבקר בכל מקום שאנחנו מריחים בו פוטנציאל להעלמות". צילום: הדס פרוש, פלאש 90אשר. "נבקר בכל מקום שאנחנו מריחים בו פוטנציאל להעלמות". צילום: הדס פרוש, פלאש 90



פרק המסים בחוק ההסדרים לא היה ארוך אבל איכותי. גובי המס יעמיקו את אחיזתם בקיבוצים. בכירים שהקימו חברות ארנק בניסיון להקטין את תשלומי המס יטופלו גם הם, וגם בעלי שלוש דירות יתחילו לשלם מס.



אשר הולך לישון עם ספר קריאה מעניין הכולל את רשימת 8,000 הישראלים שניהלו חשבונות בענק הבנקאות HSBC. חלקם ניהלו חשבונות כדין. אחרים התחמקו ולא דיווחו. שלשום כבר נחקרו ארבעה אחים יהלומנים ממשפחת מנחמוב, החשודים בהחזקת חשבונות לא מדווחים בהיקף של כ־90 מיליון שקל. לרשות יש הזדמנות להשלים עד סוף השנה (רצוי לפני יום הכיפורים) את דיווחי המס. עד השבוע הצטברו 5,553 בקשות לגילוי מרצון, ובמסגרתן נחשף הון פיננסי בשווי 18 מיליארד שקל.



"אני צופה שפוטנציאל גביית המס הנוסף במשך ההליך יסתכם ב־2 מיליארד שקל", אומר לי מנהל רשות המסים.



האם הופתעת מכך ש־8,000 ישראלים מנהלים חשבונות בחו"ל?


"כן. חשבתי שלכל היותר מדובר ב־1,500־2,000 נישומים. לאחר קבלת הרשימה הקמנו צוות שמטפל רק בה. אנחנו מכינים את התיקים לחקירות ובמקרים מסוימים נגיש תביעות משפטיות. חלק מהמופיעים ברשימה יקבלו בקרוב זימונים לחקירה".



כיצד מטופל אצלכם ענף היהלומים?


"אנחנו ומשרד המשפטים על סף חתימת הסכם לגילוי מרצון על פעילות היהלומנים. לפעילים בענף שהצטיין בשיעור העלמות גבוה תינתן הזדמנות להצהיר לראשונה על כל ההכנסות. הענף בעייתי מבחינתנו. קשה לתת הערכות שווי ליהלומים. בדוחות הכספיים רואי החשבון מסתייגים תמיד מהערכת המלאי. בחוק ההסדרים נמליץ לקבוע את שווי המלאי על בסיס עלות ולא על סמך הערכה סובייקטיבית" (מבדיקה שערכתי עולה ספק אם ההמלצה תאושר, בגלל התנגדות הסיעות החרדיות - י"ש).



היכן עומד המו"מ עם היהלומנים? מתי ייחתם ההסכם?


"אנחנו מקיימים דיאלוג רצוף עם נשיא בורסת היהלומים יורם דבש, ואני מניח שלפני החג ייפתח דף חדש. היהלומנים מבינים שחוק איסור הלבנת הון שהופך עבירות מסים ל'עבירות מקור' ייכנס לתוקף ב־9 באוקטובר. היהלומנים יתקשו בקבלת מימון מהבנקים בהנחה שמדובר בענף בסיכון גבוה. אם כמות האשראי תקטן, זאת תהיה מכה לענף. יהלומן שירצה לעבוד עם בנק ייאלץ להביא אישור מרשות המסים על כך שההון שלו דווח כראוי. ליהלומנים יש אינטרס עליון לחתום על ההסדר".



איזה מבצע גבייה מכינים לקראת החגים? מהם הסקטורים שעל הכוונת?


"אם אגלה לך הם ייזהרו. נטפל במלונות הביתיים כמו AIRBNB שחלקם מעלימים מס וחלקם מסתפקים בתשלום של 10%. נגיע גם למשכירי דירות, צ'יינג'רים שחלקם מלבינים הון באמצעות צ'קים הניתנים לצד ג'. נבקר בשווקים הנפתחים במיוחד לקראת החג, בירידים ובכל מקום שאנחנו מריחים בו פוטנציאל להעלמות. התוצאה של המבצעים מורגשת בגביית המסים שגדלה בשלוש השנים האחרונות ב־6% בכל שנה, כשהצמיחה באותה התקופה עמדה על 2%־3%. מדובר בתוספת גבייה של 7 מיליארד שקל לשנה.


"עסקות חד־פעמיות הביאו לתוספת ניכרת בגבייה, וכן ייעול במערך הגבייה מול המערכת הבנקאית. כמובן שגם מספר העוסקים בגבייה גדל. בישראל פועלים 500 אלף עוסקים מורשים ולשם אנחנו מכוונים".



רשות המסים גרמה לנפילתו של אליעזר פישמן בדרישתה להכריז עליו כעל פושט רגל לאחר שלא שילם 196 מיליון שקל. האם יש לך תחושת סיפוק?


"מצבו העסקי של פישמן נדון בימים אלה בבתי המשפט, ואני מעדיף לעסוק בגופם של דברים ולא בגופו של נישום זה או אחר. אנחנו ממתינים להחלטת השופט. השאלה אינה מדוע פעלה רשות המסים נגד פישמן, אלא מדוע הנושים האחרים התמהמהו וחיכו עד שנכנסנו לתמונה".



yehudasharoni10@gmail.com