"מדד הגיוון" של הנציבות, שבחן את ייצוגן ורמות השכר של נשים, ערבים, חרדים, ילידי אתיופיה ובני 45 ומעלה ב-20 ענפי הכלכלה המרכזיים במשק, עולה תמונה עגומה שמצביעה על חוסר שוויון במשק הישראלי. דוח חמור בנושא נמסר היום (ראשון) לנשיא המדינה ראובן ריבלין וחשף הבדלים גדולים בהזדמנויות הפתוחות לקבוצות רבות בשוק התעסוקה הישראלי.

על פי בדיקת משרד העבודה, נשים מועסקות במרב התפקידים במשק, אך סובלות מפערי שכר גדולים במשרותיהן. בענף הביטוח וקרנות הפנסיה, בו שיעור התעסוקה הנשי הוא הגבוה ביותר, מרוויחות נשים 50% פחות ממקביליהן הגברים. כמו כן עלה כי נשים מרוויחות 50% פחות מהגברים בארגונים קטנים וקטנים מאוד בענף השירותים הפיננסיים, לעומת 35%-30% בארגונים גדולים וגדולים מאוד.

רק 2% מהעובדים בהיי-טק ערבים

לעומת הנשים, שמיוצגות ברוב הענפים, נמצא שערבים וילידי אתיופיה כמעט ולא מועסקים בענפים בעלי שכר גבוה. על פי הבדיקה, רק 2% מכלל המועסקים בענפי ההיי-טק הם ערבים. זאת ועוד, המדד מלמד, כי בענפי תכנות וייצור מחשבים, בהם ייצוג הערבים הוא הנמוך ביותר, שכר הערבים מהווה 55%-60% בלבד משכרם של יהודים.

חרדים נמצאים בייצוג חסר בענפים בהם רמת ההשתכרות גבוהה מאוד, כמו מחקר מדעי ופיתוח, ייצור מחושבים ותרופות וכן בענפים שבהם השכר נמוך מאוד, כמו גינון ותחזוקה. עם זאת, מבחינת השוויוניות בשכר, מצבם של החרדים מעט טוב יותר לעומת מצבם של ערבים וילידי אתיופיה. הדבר בא לידי ביטוי בכך שהפערים בין חרדים ליתר היהודים בענפים בהם השכר גבוה, נמוכים מאשר הקבוצות האחרות, אך הם עדיין משמעותיים מאוד.

מקיפוח קשה סובלים גם בני 45 ומעלה. המדד מתריע, כי שכירים בני 45 ומעלה סובלים מייצוג נמוך בענפים בעלי יוקרה ובולטות ציבורית, דוגמת פרסום, שירותי תקשורת, תכנות ושירותים משפטיים וחשבונאות. זאת, לעומת ייצוג גבוה יותר בענפי "צווארון כחול", דוגמת תעשיות מתכת, ייצור טקסטיל, תחזוקה וגינון. עם זאת, כמעט בכל הענפים, שכרם הממוצע גבוה ביחד אל מול בני 44 ומטה.

"פיתחו את השערים"

נשיא המדינה, ראובן ריבלין, אמר בעקבות ממצאי הדו"ח: "הרחבת מעגל המועסקים, מיצוי הכישרון הישראלי בכל מקום בו הוא נמצא – חיוניים לכל חברה שרוצה לצמוח ולהתחרות בעידן של חדשנות. לאורך זמן מעסיק שלא יידע לגייס עובדים מהציבור החרדי ומהחברה הערבית – פשוט לא יוכל להתחרות".

ריבלין יצא נגד הקיפוח בתעסוקה: "לכשרון הישראלי, אין צבע עור, כפי שאין לו העדפה דתית או לאומית", הוא ציין – "הדרך לשינוי המגמה עוברת בראש ובראשונה דרך יצירת המחויבות אצל אלה העומדים בשער, אצל אלה המחליטים אם לפתוח אותו, או להשאיר אותו סגור. אני קורא שוב לראשי המשק – פתחו את השערים בפני החברה החרדית, החברה הערבית, בפני קהילת יוצאי אתיופיה והירתמו למשימה של שילוב אמיתי של כל חלקי החברה הישראלית בתעסוקה הולמת, במשרות של הובלה, פיתוח וניהול".

נשיא המדינה, ראובן ריבלין. צילום: מארק ניימן, לע"מנשיא המדינה, ראובן ריבלין. צילום: מארק ניימן, לע"מ

שר העבודה והרווחה, חיים כץ, ציין כי רווחתו של אדם קשורה קשר ישיר ליכולתו להשתלב במעגל התעסוקה ולמצות את הפוטנציאל האישי שלו ואת יכולת ההשתכרות. "ככל שיותר קבוצות, נשים וגברים מכל המגזרים ישתלבו בשוק העבודה – כולנו נרוויח", הוא הוסיף והתריע: "מדד הגיוון מציג תמונת מצב מדאיגה בכל הנוגע לשוויון ההזדמנויות בשוק העבודה הישראלי ומחובתנו לפעול כדי לשנות את פני הדברים".

נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה, עו"ד מרים כבהא התריעה: "בשנים האחרונות אנו יותר ויותר מבינים שאפליה היא תוצר של מה שאנשים טובים עושים ולא בהכרח תוצר של רוע מכוון. אפליה מתרחשת גם בגלל מנהגים והטיות שאנו לא מודעים להם. 'מדד הגיוון' מעמיד ראי מול פניהם של מעסיקים בתחומים שונים במשק, כך שיוכלו לשאת על כתפיהם את האחריות החברתית לשלב מגוון אוכלוסיות ולקדם שוויון חברתי, שהוא אינטרס לאומי מהמעלה הראשונה".