לאחר שנות השיא באקזיטים שמהם נהנה ההיי-טק הישראלי בשנים 2015 ו-2014, מסתמנת תפנית שלילית ב-2016. הסכום הכולל של אקזיטים (מיזוגים ורכישות והנפקות ראשוניות) ירד בשנה האחרונה ב-67% לסכום של 3.5 מיליארד דולר. ב- 2016 נרשמו 55 אקזיטים, לעומת 2015 ו-2014 בהן היו 70 אקזיטים בכל שנה.

נתונים אלה נמסרו על ידי ענקית ראיית החשבון PWC קסלמן וקסלמן שהכינה את הדוח השנתי שלה. הדין וחשבון מתייחס לאקזיטים בסכום של 5 מיליון דולר ומעלה, כשהממוצע של עסקת אקזיט בשנת 2016 עמד על 64 מיליון דולר - לעומת 153 מיליון דולר בשנת 2015. בנוסף, נרשמה עצירה כמעט מוחלטת של הנפקות ראשונות (IPO) של חברות היי-טק ישראליות, לעומת הנפקות בהיקף של 3.4 מיליארד דולר ב-2015.

לטענת כותבי הדוח אין משבר חמור בענף, ובוודאי לא משבר בסדרי גודל של שנת 2000 או 2008. הירידה בהיקפים מוסברת בהאטה בעסקאות הענק שבוצעו בשנים האחרונות. כך למשל עשרת העסקאות הגדולות בשנת 2016 הסתכמו ב- 2.5 מיליארד דולר, לעומת 4.6 מיליארד דולר בשנת 2015.

הרוכשים ממשיכים לפעול בשוק הישראלי, וחלקם אף הגבירו את נוכחותם, הריביות עדיין נמוכות וחלופות ההשקעה הקיימות לא השתנו. מכיוון שמאגר המשקיעים הפוטנציאלי נותר כמעט ללא שינוי, טבעי שלאחר גלי הרכישות של השנים האחרונות תהיה עצירה מסוימת. בכל מקרה, רכישת חברה והטמעתה הן משימות מורכבות עבור כל ארגון. עוד מתברר כי 87% מהרכישות בשנת 2015 היו של גופים וחברות שלא ביצעו רכישות נוספות בשנת 2016.

בחברת ראיית החשבון מציינים כי הרכישות הגדולות נעשו על ידי חברות ענק כמו סוני, אורקל, סיסקו ופרנסיסקו פרטנרס. האחרונה היא היחידה שביצעה רכישה משמעותית גם ב-2015 והיא גם היחידה שאינה רוכשת אסטרטגית אלא פיננסית. במהלך 2016 נרכשה אמנם Playtika (פלייטיקה) הישראלית על ידי Giant Interactive Group הסיני, אך היא לא נכללה בדוח זה. הסיבה היא שב-Playtika בוצע לראשונה אקזיט כבר בשנת 2014.

לפני נתוני קסלמן, יש הרבה כסף זמין להשקעות בהיי-טק הישראלי שמגיע מקרנות הון סיכון ישראליות וזרות, משקיעים אסטרטגים, אנג'לים וגופי השקעה נוספים עם יכולות השקעה משמעותיות. סביר שחברות היי-טק שתעסוקנה בבניית ערך לטווח ארוך, יתקלו שוב בצונאמי של רכישות וזאת לאחר שיגיעו לשלב הבשלות עם יצירת ערך וחדשנות. שחקנים חדשים נכנסים לשוק הישראלי ללא הפסק, והם מתווספים לרוכשים הפוטנציאלים העתידיים. גופים סינים מרגישים יותר ויותר נח לבצע עסקאות בישראל.