"עשרות אלפי דונם של מקרקעין הועברו מהמדינה לקק"ל – בלי שהנושא הובא לאישור ועדת הכספים של הכנסת, כפי שנקבע בחוק מקרקעי ישראל ובלי שנעשתה התחשבנות כספית בין המדינה לקק"ל לגבי ערכם של המקרקעים והתמורה שהתקבלה עבורם" – מתריע מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, שפרסם היום דו"ח משלים לדו"ח המרכזי שפרסם על קק"ל, העוסק באופן הניהול של קק"ל במשך שנים ארוכות במקרקעין שבבעלות המדינה.
הדו"ח שפורסם, מהווה השלמה לדו"ח המקיף על קק"ל שפורסם לפני כחודשיים. שפירא מותח ביקורת על אופן ההתחשבנות הכספית בין המדינה לקק"ל, בהתאם לאמנה שנחתמה בין הצדדים בשנת 61'.
בדו"ח מצויין שקק"ל היא הבעלים של כ-2.5 מיליון דונם, המהווים כ-12% משטחה של מדינת ישראל. עוד עולה מהביקורת שכשליש מכלל הקרקעות באזור מרכז הארץ המנוהלות ברשות מקרקעי ישראל הן בבעלות קק"ל. 
 

על פי האמנה שנחתמה בזמנו בין הממשלה לקק"ל, הוקם בקק"ל גוף למינהל פיתוח הקרקע (מפ"ק) שעוסק בפיתוח, הכשרה, וביעור של כלל מקרקעי ישראל. במסגרת האמנה קק"ל אמורה לממן מתקציבה את הפיתוח שהיא עושה במקרקעי ישראל ולאחר מכן לקבל מהמדינה החזר.
כעבור 30 שנים – בשנת 91' חתמו המדינה וקק"ל על הסכם נוסף, הקובע שהחזרי המדינה לקק"ל בגין פיתוח מקרקעי המדינה ייעשו באמצעות העברת מקרקעין מהמדינה לקק"ל.
בעקבות ההסכם העבירה המדינה לקק"ל בין ספטמבר 1991 לאפריל 1992 מקרקעין בשטח של כ-51 אלף דונם – בגליל.
שפירא קובע שבניגוד לנדרש בחוק מקרקעי ישראל, משרד האוצר לא פנה לוועדת הכספים של הכנסת לצורך קבלת אישור לביצוע העברת המקרקעין.
בדו"ח מתריע עוד שפירא על מחדלי המדינה וקק"ל, שכלל אין בידיהן מידע מהימן לגבי היקף ההוצאות שהוציאה קק"ל בגין פיתוח מקרקעין שבבעלות המדינה.
קק"ל העריכה באוגוסט 2014 כי המדינה חבה לה כ-10.5 מיליארד שקל בגין הוצאות אלה. אבל למדינה אין מידע מהימן לגבי ערך הקרקעות שהעבירה לקק"ל, שערכן עשוי להסתכם במיליארדי שקלים.
המשמעות היא שהמדינה גם אינה יודעת, על פי הדו"ח, אם היא שחייבת כספים לקק"ל עבור הפיתוח שבוצע על ידי מפ"ק (מנהל פיתוח הקרקע של קק"ל) ובהתחשב במאות מיליוני השקלים שהתקבלו כהכנסות מאותן קרקעות והועברו לקק"ל במקום להיות מופקדים כנקבע בהסכם בקרן מיוחדת.
"משרד מבקר המדינה מעיר לכל הגופים שעסקו בטיפול בהסכם – רשות מקרקעי ישראל, משרד האוצר, קק"ל ומשרד המשפטים – שלהסכם שעליו חתמו (בשנת 91') עלולה להיות השפעה מרחיקת לכת על מדיניות המקרקעין של המדינה, שכן עולה מהסכם זה כי מפעם לפעם המדינה העבירה קרקעות שבבעלותה לבעלות קק"ל בתמורה להוצאות שקק"ל תוציא לפיתוח המקרקעין. כל זאת, בלי להגביל את זכותה של קק"ל הקבועה באמנה להחליט ולהודיע למדינה מידי חמש שנים כי אינה מחדשת את האמנה וכפועל יוצא מכך היא תנהל בעצמה ולא באמצעות רמ"מ את המקרקעין שבבעלותה", קובע עוד מבקר המדינה.
בתשובתה למשרד מבקר המדינה טענה קק"ל כי "הקביעה לפיה המדינה אינה יודעת אם היא זו שחייבת לקק"ל או שקק"ל חייבת למדינה – שגוייה בעליל" והבהירה: "אין ספק שמדינת ישראל חבה לקק"ל סכומי עתק של מיליארדי שקלים".
מבקר המדינה מעיר שלדעתו טענתה זו של קק"ל מדגישה את ההתנהלות הבלתי תקינה של המעורבים בנושא ואת הצורך להסדרת ההתחשבנות ביניהם.