1. חג החירות הכלכלי

בפסח תשע"ג, לפני ארבע שנים בדיוק, בישרה קבוצת דלק על תחילת הזרמת הגז מקידוח "תמר" לחופי ישראל. אחרי פיצוץ צינור הגז ממצרים חברת החשמל נותרה ללא החמצן האנרגטי. הגז היה החמצן שלה. ארבע שנים מאוחר יותר, ערב פסח תשע"ז, הודיע מנכ"ל דלק יוסי אבו על תחילת העבודות בקידוח "לווייתן", תוך הבטחה שהגז יזרום עד 2019. שר האנרגיה יובל שטייניץ חגג את המהלך באירוע מתוקשר עם שרי האנרגיה של יוון, קפריסין, איטליה והאיחוד האירופי. קידוח "לווייתן" כבר אינו אוויר לנשימה למשק. מדובר בקצפת שעל עוגת הגז. זה כולל הנחת צינור גז לאירופה, אפשרות ייצוא לטורקיה (נציג טורקי בכיר השתתף השבוע בוועידת מכון האנרגיה) וכמובן עסקאות עם ירדן ומצרים.

אבל "לווייתן" זה לא הכל. לפי סקרים פנימיים שהציגו השבוע האירופים לשטייניץ, פוטנציאל הגז במימי ישראל אינו נופל מזה שהתגלה לפני עשרות שנים בנורווגיה. כדאי לא להתבלבל: נורווגיה היא מעצמת גז אמיתית.

הגז הישראלי הוא פוליסת הביטוח האנרגטית שלנו. מי שיושב על ברז הגז (כמו חברת גזפרום הרוסית) נספר הרבה יותר באירופה וכמובן בשכונה המזרח תיכונית (ראו את מדינות המפרץ). אבל האפקט המדיני אינו היחיד. הגז הוא מקור ידידותי לסביבה, יפחית משמעותית את הגזים הרעילים ויביא בסופו של דבר להפחתת יוקר המחיה. בסביבה הטוענת שמכל האמוניה בחיפה מסוכן כמו כור אטומי אין זה עניין של מה בכך.

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג העריכה השבוע שההכנסות ממיסוי הגז החל מ־2020 יסתכמו במיליארד שקל לשנה, ולאחר מכן יעלו בהדרגה. קרן העושר, שתרכז את ההכנסות, תפעל החל ממועד זה. הכסף יושקע בחו"ל, והרווחים ינותבו לפרויקטים ארוכי טווח שיבטיחו את המשך הצמיחה. הגז מתכתב בדיוק עם עוצמת המשק השנייה - ואלה יתרות המטבע. השבוע פורסם שגובה היתרות גדל לשיא של 103.3 מיליארד דולר, 32.3% מהתוצר במשק. אחת הסיבות לכך היא רכישת מטבע בהיקף של כ־10 מיליארד שקל לשנה, הנובעת מהפסקת ייבוא הגז. היתרות הן פוליסת הביטוח הפיננסית שלנו.

השר אלי כהן. ההצעה שלו כולל ארבעה סופי שבוע ארוכים. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90השר אלי כהן. ההצעה שלו כולל ארבעה סופי שבוע ארוכים. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

ב־2002, בדיוק לפני 15 שנה, עמד המשק בפני משבר חריף, ויתרות המטבע אזלו במהירות. לו מחסני המטבע היו מלאים, אפשר היה להוריד את מפלס החששות מקריסה פיננסית ולחסוך צעדי חירום שננקטו באותו מועד. פלוג אינה מתרגשת מהביקורת על היתרות. להפך. היא שבה והבהירה השבוע שלשם הבטחת הייצוא והתעסוקה, הבנק המרכזי ימשיך בהתערבות כל עוד הדבר יידרש.

העניין המרגש השלישי המשריין את חירותנו הוא ההייטק, או מה שמכונה "הסטארט־אפ ניישן". עסקת מובילאיי (שארחיב עליה בהמשך הטור) מוכיחה שההייטק אינו בועה או קוריוז בסגנון הדוט־קום. למכור חברת בעשרות מיליוני דולרים או אפילו במאות מיליונים זה עדיין מעניין, אבל פחות. הרבה יותר מאתגר למכור חברה בשלה במיליארדי דולרים, תוך שיתוף משקיע בינלאומי ענק. להבטיח את השארת מרכז הפיתוח בארץ, ולשלב בקבוצה גם עובדים מקומיים ולעורר את תאבונם של גופים אחרים.

את כל אלה מסמלת עסקת מובילאיי שמצעידה את תעשיית הטכנולוגיה לשלב המאתגר יותר של פעילותה. נכון שיש לנו חקלאות מתקדמת ואנחנו גם מייצאים אותה. וגם נכון שתעשיית הנשק מתדלקת לא רע את מוקדי הסכסוך. אבל ההצלחה הטכנולוגית מוכיחה שגם ללא גז ומחצבים, אנחנו יודעים לסחוט את הראש הישראלי. כפי שאמר השבוע יאיר לפיד, כל זה נעשה בלי שהממשלה תתערב ותפריע.

2. ארוכה הדרך לסופ"ש ארוך

בשבוע שעבר בישר יו"ר ההסתדרות על הסכמה עם ארגוני המעסיקים להפחתה של שעה ממספר שעות העבודה בשבוע, מ־43 ל־42 שעות. מתברר שזו לא הייתה סנסציה. מי שציפה לידיעה פותחת במהדורה המרכזית או לצהלולים מציבור השכירים, התאכזב. זה לא נחשב למהלך שובר שוויון בבחירות המתקרבות, שכן בפועל הוא רחוק משיפור רווחת העובד. הוא התקבל בפיהוק, שכן הציבור לא מטומטם. לכולם ברור שמדובר במהלך פוליטי בעיתוי הקשור בבחירות להסתדרות ב־23 במאי.

נוסף לכך מתברר שהתועלת הכספית הממשית הנובעת מהפחתת שעת עבודה בשבוע זניחה ביותר. בואו נחשב לרגע: בהנחה שעובד מרוויח בממוצע 40 שקל לשעה, ארבע שעות בחודש שוות ערך ל־160 שקל ברוטו או 120 שקל נטו.

המהלך מותנה בצו הרחבה של שר הרווחה, שיחיל את התוקף על כלל העובדים במשק. הוא ייכנס לתוקף רק ביולי ולא במקרה. זה יקרה אחרי הבחירות, כדי לתת הזדמנות נוספת להפעלת סוף השבוע הארוך שהגה שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן, ששימש כיו"ר ועדת הרפורמות. כהן גייס את הסכמת התעשיינים וקיבל את ברכת מרבית ראשי הארגונים, ובראשם איגוד לשכות המסחר.

לפי ההצעה של כהן, בשלב הראשון יונהגו ארבעה סופי שבוע ארוכים בשנה (הכוללים את ימי ראשון). סוף שבוע ארוך יהיה אפקטיבי בהרבה מבחינת רווחת העובד מהפחתת שעת עבודה. חופשה מרוכזת אמיתית תעצים את תחושת החירות ועדיפה על שעת עבודה, שתתפוגג במרוצת יום העבודה הארוך. הקונספט של סוף שבוע ארוך עובד יפה בחו"ל ואין סיבה שלא לייבא אותו.

וכרגיל, בענף ההייטק הפסיקו לחכות. חברת איירון סורס הבינלאומית, העוסקת בניטור אפליקציות, קיבלה החלטה חד־צדדית, בלי טובות מהממשלה, לקצר את שבוע העבודה. 600 עובדיה בישראל ייהנו מכמה מסופי שבוע ארוכים הכוללים את ימי ראשון. במייל שהופץ בין העובדים כותב המנכ״ל תומר בר זאב: "יש צורך להתאים את שיטות העבודה למציאות. החלטנו לאפשר לעובדים לאזן יותר בין שעות העבודה לפנאי. הארכת סוף השבוע לא תבוא על חשבון ימי החופשה הרגילים. יכולנו לחכות שהממשלה תנקוט יוזמה, אבל אנחנו לא יודעים מתי ואם בכלל יתרחש השינוי. אני לא מאמין שאנחנו צריכים לחכות כדי לקבל את ההחלטה הנכונה עבורנו. אם חברות נוספות יאמצו את המודל, נוכל לדחוף את התעשייה קדימה, והדבר אולי יניע גם את הממשלה".

מה יותר יפה ממייל כזה, שהייתי מת לקבל. חזרה לפוליטיקה המקומית: אם סופ"ש ארוך כל כך טוב, מדוע הועדפה החלופה של הפחתת שעת עבודה? שאלה מצוינת. ההסתדרות לא הצליחה לרתום למהלך את כל גופי המשק, ובראשם ארגוני המורים. ניסנקורן היה לחוץ להגיע עוד לפני הבחירות להישג בכל מחיר, והחליט לצאת לדרך עם המעט, שהוא בעצם כלום, שהיה לו ביד.

נועם ברדין. "המנכ"לים חייבים להיות קרובים לקהל היעד". צילום: ירנין ישראלנועם ברדין. "המנכ"לים חייבים להיות קרובים לקהל היעד". צילום: ירנין ישראל

3. המובילאיי הארצי

בשבוע שעבר נערך בסן פרנסיסקו פאנל מומחים שארגנה לאומי טק, שבמהלכו הגיעו המשתתפים לתובנות מעניינות על הענף ועל עסקת מובילאיי. היו שם מנהלי השקעות ויזמים שכבר גלגלו מיליארדי דולרים, והמספר אינו מוגזם. כולם מנהלים את העסק מעמק הסיליקון. כולם חוו הצלחות, אבל גם כישלונות לא חסרים.

המארחים היו יפעת אורון, מנכ"לית לאומי טק, ואיתן ספיר מנהל פעילות לאומי טק בארה"ב, שהעדיפו להקשיב מאשר לשאול.  באירוע השתתפו נועם ברדין, שלאחר מכירת אפליקציית הניווט ווייז לגוגל הפך למיליונר, אך גם לעובד בכיר בחברה העולמית. הוא מעורב גם בחברות אחרות בתעשייה. משתתף נוסף היה דן אבידה, מנהל באופוס קפיטל ומחזיק במיילג' חריג בתעשייה. הוא הקים יחד עם אפי ארזי את חברת EFI הנסחרת במאות מיליוני דולרים. השלישי הוא יואב לייטרסדורף, מייסד קרן YL, המתמחה בתחום הסייבר. הוא בוחן 300 סטארט־אפים לצורך השקעה, ומתוכם בוחר 5־10 להשקעה ראשונית של כ־3 מיליון דולר למיזם. יתרת הכסף נשמרת להשקעות המשך. משתתף נוסף הוא יואב סאמט, מנהל בקרן סטייג' וואן המתמחה ב"שלב הסיד" של המיזמים. סאמט, בוגר 8200 ובנו של עיתונאי "הארץ" לשעבר גדעון סאמט, שימש בעבר כסגן נשיא בסיסקו.

כל המשתתפים מסכימים שהמנהלים בתחום חייבים לפעול מארה"ב. "אנחנו רוצים להוריד סיכון. ישראל היא מקום מדהים לטכנולוגיות ולטאלנטים, אבל החפ"ק חייב להיות בשוק האמריקאי כי כך יגדל הסיכוי להצלחה", אומר סמאט. "המנכ"ל חייב להישאר ישראלי, וזה חלק מנוסחת ההצלחה. הסיכוי של מנכ"ל חיצוני להצליח אפסי. מבחינה זו נועם ברדין, שהצטרף לווייז לא בשלב ההקמה, הוא חריג".

מנכ"ל ווייז לשעבר לא נותר חייב ועונה שלא בצניעות: "אם לא הייתי מגיע לווייז, היא לא הייתה מצליחה. המנכ"לים חייבים להיות קרובים לקהל היעד. בארה"ב קשה לגייס כסף עם יזם מנהל שלא צמח עם העסק. אתה חייב מישהו שהלך במדבר ושהסטארט־אפ הוא הנשמה שלו. מי ששרד את זה עשוי מהחומר הנכון ורצוי שיפעל מעמק הסיליקון, שם ריכוז כזה של חברות אינו קיים בשום מקום בעולם. אצלנו בגוגל מרכז הפיתוח נמצא בניו יורק. אני יושב שם ואני לא מצליח לגייס אנשי פיתוח ישראלים. הבסיס לחדשנות הוא כאן".

לייטרסדורף: "בכל המקרים שהשקענו המנכ"ל היה היזם והמקים. אנחנו מחפשים יזמים שאפשר לצמוח איתם. במקביל מנסים לאמן את היזם ולכוון אותו אך לא להחליף אותו. יש הרבה רעיונות השקעה מצוינים, אבל הם מהווים 1% מהגורם להצלחה. 99% זה היזם".

על השאלה אם בהשקעה הולכים על רעיון טוב או על היזם, משיב סאמט: "יש מתח מובנה בין הרעיון ליזם. לא אממן סטארט־אפ עם רעיון מצוין אך יזם גרוע". אבידה: "אם הסוס צולע, לא אשקיע בו גם אם מי שיושב עליו הוא הרוכב הכי טוב. כשהשקענו בסטורייג' הרעיון והיזמים היו מצוינים, והיה ברור שיש לנו ביד קלף מנצח. גוגל ופייסבוק התחילו כמנוע חיפוש ורשת חברתית טובים בדיוק כמו אחרים. אבל הם הצליחו בזכות היזמים יוצאי הדופן. אחוזי ההצלחה בהשקעות אפסיים. יש קרנות השקעה סלקטיביות ויש אחרות כמו סקויה המשקיעים בהרבה תחומים. הם מפסידים עד שמגיעה הצלחה כמו UBER, ואז הכל נסלח".

על רקע מכירת מובילאיי לאינטל תמורת 15.3 מיליארד דולר, נשאל ברדין אם ווייז לא נמכרה לגוגל בשלב מוקדם מדי. ברדין: "כמה עסקאות בשווי 15 מיליארד דולר אתה מכיר בעולם? מדובר בעסקה מדהימה. היום כל חברת הייטק נרכשת מתישהו או פושטת רגל. בחברת הייטק היום זה או למות או לגדול, בדיוק כמו בצ'קפוינט. מובילאיי היא גורילה והמנהלים שלה עשו עבודה מדהימה. מתי מוכרים? השאלה מה עמדת היזמים שיודעים טוב מכולם את העיתוי המתאים. מובילאיי נמכרה בעיתוי הנכון. המתנה נוספת הייתה מאלצת אותם להילחם בשחקני ענק בשוק האמריקאי ובסין. עסקת מובילאיי מוכיחה את הבגרות של השוק. ישראל הופכת למעצמת רכב אוטונומי, וזה עושה מצוין להייטק הישראלי. חבל שבין המשקיעים של מובילאיי לא היו קרנות, וזו תעודת עניות להון סיכון הישראלי".

לייטרסדורף אינו מסכים: "לדעתי, מובילאיי נמכרה מוקדם מדי. אבל בהתחשב בעובדה שמדובר בחברה שמוכרת ב־300 מיליון דולר בשנה בלבד, הבעלים ניצלו את ההייפ בשוק ומבחינתם מכרו בנקודת הזמן האופטימלית. אם יצרני הרכב מרוויחים 3%־4% על המחזור, הרווח במובילאיי היה אלפי אחוזים. בקרן YL נכנסנו לתחום דרך חברת קרמבה המפתחת מערכות אבטחה לרכב, שזה אחד האתגרים החשובים לענף. החברה הוקמה עם תחילת הטרנד של 'רכב מחובר'. מערכות כמו טסלה נפרצו, וקיים חשש להשפעה מרחוק של גורמים עוינים על המכונית. הסייבר של תחום הרכב הוא שוק רותח".

סאמט: "השקענו בחברת אוטונומי, המתמחה במערכות רכב. הדינמיקה של כניסת שחקנים חדשים לתחום הרכב מכניסה את יצרני הרכב הגדולים ללחץ גדול, והם מתחילים לצאת מהשמרנות שאפיינה אותם עשרות שנים. בעולם יש כמות אדירה של נתונים הנוגעים לעולם הרכב, והיצרניות מחפשות דרכים להשתמש בהם בדרך האופטימלית. על ענף הרכב עובר טורנדו חיובי. זה מייצר אינסוף הזדמנויות ומשנה את האקו סיסטם הישראלי".

יפעת אורון. "הצמיחה בשוק תימשך". צילום: יח"ציפעת אורון. "הצמיחה בשוק תימשך". צילום: יח"צ

4. לאומי טק מתקתק

עם הקמת לאומי טק ב־2014, הנחת העבודה הייתה שבתוך חמש שנים תגיע החברה לאיזון ברווחיות ותעניק אשראי בהיקף 2 מיליארד שקל. המנכ"לית יפעת אורון הייתה שמרנית ביעדים, שכן ההשקעה בהייטק היא השקעה בלא נודע. שלוש שנים בלבד אחרי כן יעד האשראי הושג מזמן והחברה כבר מרוויחה. על פי ההערכות, לאומי טק סיימה את 2016 ברווח של 40 מיליון שקל.

אורון הגיעה מהענף, מחוברת אליו, והעובדה שכ־60% מהחברות בתחום, כ־4,500 חברות, פועלות באמצעות לאומי טק, אינה מקרית. בנק לאומי מעניק מעטפת שירות כוללת באמצעות הסניף בפאלו אלטו שבקליפורניה. במקום לחכות שאנשי ההייטק יגיעו אליו, הוא מגיע אליהם. במקום שבו רק בנק בינלאומי אחד או שניים מתמחים בענף, מדובר בהישג ללאומי.

"עסקת מובילאיי האיצה את כל מה שידענו עד היום על ההייטק בישראל והסטארט־אפ ניישן", אומרת אורון בתשובה על שאלתי על תוצאות רעידת האדמה הטובה שחוללה מכירת מובילאיי. "אתמול שמעתי על סבב גיוס הון מהיר של 13 מיליון דולר מחברת סטארט־אפ שרק יצאה לדרך. ישראל ידועה באיכות הטכנולוגית ו־350 גופים בינלאומיים כבר פועלים באמצעותה על ידי חברות בנות או נציגויות או גם וגם. עד היום העסקות שבוצעו לא היו בסדר גודל של 15 מיליארד דולר ולא על ידי אינטל. היקפים כאלה הם מכובדים גם ברמה הבינלאומית. זו עסקת גיים צ'יינג'ר המשנה את כללי המשחק. היא תעניק תאוצה נוספת להייטק ונראה צמיחה כלפי מעלה בגרפים בענפי הטכנולוגיה".

נושא "האוטומוטיב" של תחום הרכב הולך להיות חם במיוחד. אילו תחומים נוספים אמורים לעניין משקיעים בינלאומיים?
"ה־IOT (האינטרנט של הדברים) ימשיך להוביל ולצדו כל החברות שיוכלו להיכנס לתחום הראייה הממוחשבת, סנסורים, ראיית לילה ובינה מלאכותית. ידוע שהרחפנים הפכו ללהיט, וישראל תהיה אחת המובילות בתחום. יצרני המכוניות בעולם יקנו אצלנו טכנולוגיות הנוגעות בעיקר לתחום הסייבר, שימשיך להיות

אחד התחומים החשובים באבטחת המידע והתקשורת ברכב ובמניעת שימוש לרעה כשהרכב יהפוך לאוטונומי".

מדברים כל הזמן על ארה"ב, אבל לפעמים שוכחים את סין, שהיא אולי העולם החדש. מה קורה עם ההייטק במזרח הרחוק?
"כמו שאתה יודע, יש חדשות גם בתחום זה. חתמנו על הסכם לשיתוף פעולה עם ענק הטכנולוגיה פינג־אן הסיני, המשקיע גם בתחום הביטוח. השוק האסייתי הוא אינסופי מבחינת ההון הזמין, אבל הרבה יותר מסובך לפריצה. צריך כישורים מיוחדים כדי להצליח שם. ההסכם לשיתוף הפעולה עם פינג־אן יסייע ליזמי טכנולוגיה ישראלים. יהיה להם קל יותר לאתר את השווקים הרלוונטיים. הסינים משתוקקים לשיתופי פעולה בתחומי הביג דאטה, פינטק, אי.קומרס ומניעת הונאות, אבל הדבר מחייב סבלנות רבה".

מה התוכניות להמשך הדרך ב־2017?
"הצמיחה בשוק תימשך, ויהיה ללא ספק גידול בהשקעות מצד גופים בינלאומיים שלא השתתפו עד כה במשחק הישראלי. אני מאמינה שאחדים יפתחו כאן מרכזי מחקר. זה עשוי לייצר לנו עסקאות נוספות ולהגדיל את חלקנו באשראי ולשמור על המובילות בשוק. השאיפה שלנו היא להיות הבנק הראשון שאליו מגיע סטארט־אפ כדי לגייס את ההון הראשוני לפתיחת חשבון. אבל גם חברות בוגרות מעניינות אותנו. אני גם מעריכה שבצורת ההנפקות בנאסד"ק תישבר ולפחות חברה ישראלית אחת תנפיק שם השנה"