מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, מותח ביקורת נוקבת הסדר ניגוד העניינים עליו חתם ראש הממשלה בנימין נתניהו בתפקידו כשר התקשורת. בפרק מיוחד בדוח על שוק התקשורת, שבדק חשש לניגוד עניינים לכאורה של ראש הממשלה, על רקע הקשרים החבריים בינו ליו"ר דירקטוריון בזק, שאול אלוביץ'.



"בעקבות כתבה שהתפרסמה בתקשורת באוקטובר 2015 ולפיה לנתניהו קשרים חבריים עם יו"ר דירקטוריון בזק, שאול אלוביץ', ערך ביוני 2016 היועץ המשפטי לממשלה הסדר ניגוד עניינים לראש הממשלה, בתפקידו כשר התקשורת בתחום זה", מציין שפירא בדוח. "בהסדר צוין, כי על מנת למנוע טענות בדבר חשש לניגוד עניינים ומטעמים של נראות הציבור, הודיע ראש הממשלה ליועץ המשפטי לממשלה, כי הוא יהיה מוכן להימנע מלטפל בעניינים הנוגעים אלוביץ' ולחבורת שבשליטתו".

בהסדר צוין עוד, כי בתיאום עם ראש הממשלה, הוסכם שהוא יימנע מלטפל בשורה של נושאים, בהם עניינים הנוגעים לקבוצת בזק, או משפיעים באופן מהותי על אחת מהחברות בקבוצה, לרבות אסדרת תחום התשתית הקווית הנייחת ושירותי הטלפוניה הנייחת. "נקבע כי סמכויות שר התקשורת בעניינים אלה יועברו לשר אחר וביולי 2016 הועברו סמכויות שרד התקשורת בנושאי אלו לשר צחי הנגבי", מבהיר שפירא בדוח.

שפירא קובע בדוח, כי באפריל 2016, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה החל בבחינת הזיקה של ראש הממשלה לאלוביץ', רוכזה בלשכת מנכ"ל משרד התקשורת רשימת נושאים שבהם עסק נתניהו מאז כניסתו לתפקיד, שיש להם קשר ישיר או עקיף לבזק. "נמצא כי רשימה זו לא נמסרה למשרד המשפטים בעת שגיבש את הסדר ניגוד העניינים", מוסיף המבקר.

"הסדר ניגוד העניינים לא שוקף לציבור"
"בעת גיבוש הסדר ניגוד העניינים בחן משרד המשפטים את השלכות ההסדר על החלטות, אשר ראש הממשלה היה מעורב בקבלתן במסגרת תפקידו כשר התקשורת לפני גיבוש ההסדר, וקבע כי ההסדר יחול מעת גיבושו ואילך", ממשיך המבקר - "הביקורת העלתה, כי משרד המשפטים פרסם את הסדר ניגוד העניינים, אולם הקביעה ולפיה ההסדר אינו משליך על החלטות עבר לא שוקפה לציבור".
עוד נטען בדוח, כי בעת גיבוש הסדר ניגוד העניינים פנה משרד המשפטים לראש הממשלה בתפקידו כשר התקשורת, בעניין קשריו עם אלוביץ'. "הביקורת העלתה, כי בנוסח התשובה שהועברה מטעם ראש הממשלה למשרד המשפטים לא היה כדי להסיר את החשש שנושאים שבתחום אחריותו של משרד התקשורת או השר העומד בראשו נדונו ביניהם", צוין עוד. עם זאת, אלוביץ' הבהיר במרץ 2017 למשרד מבקר המדינה, כי הוא לא דן עם נתניהו בנושאים אלו.

"לא היתה תמונה מלאה". מבקר המדינה, יוסף שפירא. צילום: פלאש 90"לא היתה תמונה מלאה". מבקר המדינה, יוסף שפירא. צילום: פלאש 90
"התוצאה של המצב שנוצר מעוררת קושי של ממש. מההתחלה לא דווח על זיקה חברית בין ראש הממשלה לבין גורם מרכזי בתחום התקשורת", קובע שפירא. "ראש הממשלה שימש בתפקיד שר התקשורת מנובמבר 2014 והיה מעורב בפועל בכמה נושאים המשפיעים במישרין או בעקיפין על בזק. בפני משרד המשפטים לא עמדה תמונה מלאה בנושא היקף העיסוק של ראש הממשלה בנושאים הקשורים לחברת בזק. בתשובה שניתנה מטעם ראש הממשלה למשרד המשפטים לפני גיבוש ההסדר לא היה כדי לשלול את קיומן של שיחות בינו לבין אלוביץ' הנוגעות לנושאים שבהם היה מעורב בתפקידו כשר התקשורת בתקופה שקדמה לבירור נושא ניגוד העניינים".

ביקורת על סעיף התקשורת בהסכמים הקואליציוניים
שפירא גם מותח ביקורת קשה על הכללת הסעיף המתייחס לשוק התקשורת בהסכמים הקואליציוניים, שנחתמו בין הסיעות המרכיבות את הממשלה הנוכחית. "נוסח הסעיף עלול לעורר קושי מיוחד בנסיבות שבהן נלמד בדיעבד, כי בעת חתימת ההסכם לעומד בראש סיעת הליכוד ובראשות הממשלה היתה זיקה לגורם מרכזי בתחום התקשורת", מציין עוד שפירא.
"עיקרון יסוד הוא, כי אסור לבעל תפקיד ציבורי להימצא במצב של ניגוד עניינים. הדוח כולל תובנות עקרוניות בתחום ניגודי העניינים, משלב ההצהרה על זיקות בעת כינון הממשלה ועד להשלכות הסדר העניינים", מסכם שפירא - "דוח זה מצביע על הצורך בחידוד ההוראות הנוגעות להצהרת זיקות מלאה על ידי שרים בעת כניסה לתפקידם, הצורך בשיקוף מלא לציבור בדבר קיומה של בחינה אודות השלכות הסדרי ניגוד עניינים על החלטות עבר ותוצאותיה והצורך בבחינה עקרונית של סוגיית השלכת הסדר ניגוד עניינים של שר על מנכ"ל שמונה בנסיבות שבהם גורם משמעותי במינוי הוא רמת אמון גבוהה ביניהם".