בתוך שפע החוקים בגל החקיקה הנוכחי בכנסת, ייכנס לתוקף חוק בנקאי חשוב. מדובר בחוק לאשראי הוגן, שיובא בתחילת השבוע הבא לקריאה שנייה ושלישית בכנסת, לאחר שאושר שלשום בוועדת החוקה. על פי החוק שהוביל יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומיאנסקי, תיקבע תקרת ריבית בנקאית וחוץ בנקאית של 15% לשנה על הלוואות ליחידים עם אפשרות לתוספת של 3% לריבית פיגורים.
נזכיר כי הריבית הבנקאית הממוצעת עומדת על 7.6% לשנה, כך שתקרת הריבית גבוהה פי שניים מהממוצע כיום. אגב, הריבית על יתרת זכות עומדת במקרה הטוב על 0.1% לשנה בלבד. בהלוואות לשלושה חודשים תותר גביית ריבית חריגה של 20%. על הלוואות בשוק האפור והשחור תעמוד הריבית המקסימלית על 30%, ומי שיגבה יותר ממנה מסתכן בפלילים ובעונש מאסר. הריביות עצמן יוצמדו לריבית בנק ישראל, העומדת כיום על 0.1%.
אם ריבית בנק ישראל, הנמצאת ברמתה הנוכחית זה שנתיים וחצי, תעלה, יועלו בהתאם ריביות המקסימום. החוק לא יהיה בתוקף לגבי עסקאות סליקת צ'קים ועסקאות מסחריות אחרות שהיקפן נאמד ב־130 מיליארד שקל. עד היום, הבנקים וחברות כרטיסי האשראי לא הוגבלו בקביעת גובה הריבית. מנגד, גופי אשראי חוץ בנקאיים והגופים המוסדיים הוגבלו לריבית הגבוהה פי 2.25 מריבית הפריים הממוצעת (כ־7%־8% לשנה). עקב כך הם לא יכלו להתחרות בפועל עם המערכת הבנקאית.
החוק יהיה בתוקף על הלוואות ליחידים בלבד. הוא לא יחול על הלוואות לתאגידים או לעוסקים מורשים שמקבלים אשראי באמצעות ניכיון צ'קים. כמו כן הוא לא יהיה בתוקף לגבי הלוואות לבני משפחה. בעקבות כך ייאלצו חברות כרטיסי האשראי, ובראשן ויזה כאל, להוריד את הריבית המרבית שהן גובות. כאל, שמעניקה אשראי חוץ בנקאי בהיקף של 3 מיליארד שקל, גבתה לעתים מלקוחותיה ריבית של 17%־18% לשנה.
הוראות החוק החדש ייכנסו לתוקף רק בעוד 15 חודשים ממועד פרסומו ברשומות. בתקופה זו ייערכו התאמות ליישום החוק. גופים מסחריים יוכלו להיערך ליישומו באמצעות פירעון תיק האשראי הנוכחי. החוק התעכב בוועדת החוקה של הכנסת כשנה וחצי. בשלב מסוים, כשסלומיאנסקי ביקש ליישם את החוק כהוראה שעה לשלוש שנים ולא כחוק קבע, פנו הנגידה קרנית פלוג והמפקחת על הבנקים חדווה בר לשרת המשפטים איילת שקד (ממפלגתו של סלומיאנסקי) בבקשת עזרה.
בסופו של דבר, יו"ר ועדת החוקה התרצה והחוק יהיה קבוע. עם זאת, בנק ישראל יחויב בעוד שנתיים למסור דין וחשבון ולוודא שהבנקים אינם מנצלים את העלאת תקרת הריבית כדי להעלות את הריבית במשק. סלומיאנסקי אמר למעריב השבוע: "אחד מיעדי החוק הוא להגדיל את האשראי במשק לאוכלוסיות שלא מצליחות לקבל אשראי בגלל הסיכון. ייעוד נוסף הוא ליצור תחרות עם הבנקים ולשמור על האזרח מול הבנקים והגופים החוץ בנקאים החזקים ממנו".
עופר כרמל, מנכ"ל Eloan מבית מיטב ד"ש אמר: "תם עידן 'האיפה ואיפה' ועכשיו כולם ישחקו באותו המגרש. החוק ברור וידוע לכולם, לספקי האשראי וללקוחות כאחד".
דניאל מזרחי, מנכ"ל אופל בלאנס הוסיף: "ריבית פיגורים נכונה כשיש ממי לגבות. זה קצת מצחיק לדבר על ריבית בניכיון צ'קים כשאין בטוחה ממי להיפרע. ההגבלה בגובה הריבית לא תעשה טוב כי הלקוחות הפחות איכותיים לא יקבלו מענה". עו"ד גלעד נרקיס מאיגוד נותני שירותים פיננסיים אמר: "מודרי האשראי שאין להם יכולת לפתוח חשבון בנק כמו עובדים זרים יסולקו מהשוק לחלוטין. החוק עלול להנציח את יתרון המערכת הבנקאית על המלווים החוץ בנקאיים".