ענקית התרופות הבינלאומית גילאד פארמה הודיעה אתמול (שני) על כוונתה לרכוש את חברת קייט פארמה, בבעלותו של הישראלי לשעבר פרופ' אריה בלדגרין, המפתחת תרופות חדשניות לתחום הסרטן, ב־11.9 מיליארד דולר. מדובר באחת העסקאות הגדולות אי פעם של חברה שהמוצרים שלה עדיין אינם מאושרים לשיווק, וסכום המכירה מהווה פרמיה של 29% על שווי החברה בשוק.

קייט פארמה פיתחה שיטה חדשה להנדסה גנטית של תאי מערכת החיסון כך שיתקפו באופן ממוקד את הגידול הסרטני. החברה הוקמה בארה"ב על ידי פרופ' בלדגרין, שעל שמו רשומים שני אקזיטים גדולים בעבר. קייט פארמה אומנם הוקמה בארה"ב, אולם חלק משמעותי מן הטכנולוגיה בבסיס המוצר פותח במעבדתו של פרופ' זליג אשחר במכון ויצמן.

המרוויחה הישראלית העיקרית מהמהלך היא קרן פונטיפקס, אשר השקיעה בקייט 3.8 מיליון דולר בלבד בראשית דרכה, אך חילקה את מניות החברה למשקיעיה בסכומים של כ־120 מיליון דולר. עם המשקיעים הישראלים שקיבלו מניות של קייט פארמה מפונטיפקס נמנות החברות מנורה, שגם קנתה מניות בשוק, וכעת הנתח שלה בחברה שווה מעל 100 מיליון דולר, הפניקס, אלטשולר, מיטב ד"ש, הראל ומורי ארקין.

עם זאת, יודגש כי קייט ממתינה לאישור שיווק המוצר שלה לאחר שעברה בהצלחה ניסויים קליניים בכ־100 חולים במסלול המקוצר מאוד למוצרים חדשניים בתחום הסרטן. המוצר מיועד תחילה לטיפול בסרטן הדם, והתקווה היא כי בהמשך אפשר יהיה להרחיב את השימוש בו גם לסוגי סרטן נוספים. מובן אפוא שמדובר בהימור משמעותי מצד חברת גילאד, שצריכה לוודא תחילה שהמוצר אכן יקבל את אישור ה־FDA.

בלדגרין (67) אונקולוג ישראלי שחי כיום עם אשתו וארבעת ילדיו בלוס אנג'לס, מכהן בקייט פארמה כמנכ"ל, בעלים והוא בעל המניות הפרטי הגדול ביותר בחברה. עם זאת, שורשיו הישראליים, כך נראה, לא נשכחו ממנו, כשבראיון לעיתון "גלובס" על רקע העסקה אמר כי ניהל אותה "כמו ביחידה 669 בצבא" - יחידת החילוץ של חיל האוויר שבה שירת בצה"ל כרופא עתודאי. לדבריו, "אף אחד לא ידע ולא שמע כלום. הפגישות נוהלו במקומות שבהם אף אחד לא ראה אותנו, ולפני ההודעה רק חמישה עובדים שלנו ידעו. זה היה הביצוע הטוב ביותר האפשרי מבחינתנו".

פרופסור אריה בלדגרין. צילום: אתר חברת קייט פארמה

אקזיט שלישי של בלדגרין

פרופ' בלדגרין השלים תואר ד"ר ברפואה באוניברסיטה העברית ב־1974, משם המשיך ללימודים מתקדמים במכון ויצמן ובאוניברסיטת הרווארד. את קייט פארמה הקים ב־2009. החברה הונפקה בנאסד"ק ב־2014 במחיר של 17 דולר למניה, וגייסה בהנפקה 150 מיליון דולר, ומאז טיפסו מניותיה. קייט נישאת על הגל של מהפכת האימונותרפיה - רתימת המערכת החיסונית של הגוף לפגוע בסרטן בעצמה. תרופות אימונותרפיות כבר קיימות בשוק, ורושמות תוצאות מצוינות בניסויים מתקדמים שנערכים בהן.

יצוין שעסקה זו אינה ההצלחה הראשונה של פרופ' בלדגרין בתחום של הקמה ומכירת חברות ביומד: הוא הקים את חברת אג'נסיס, שנמכרה לאסטלס היפנית ב־560 מיליון דולר, ואת קוגאר פארמה, שנמכרה לג'ונסון את ג'ונסון בכמעט מיליארד דולר, והתרופה שלה לסרטן הערמונית כבר רושמת הכנסות של 3 מיליארד דולר בשנה.

גורם במכון ויצמן, שבמעבדותיה פותחה השיטה המרכזית של קייט פארמה בשנות ה־80, סיפר אתמול: "אין לנו קשר לעסקה הזאת, ספציפית, לא נרוויח ממנה דולר אפילו. נכון שזה פותח אצלנו. עם זאת, אנחנו בטוחים שיום יבוא ונרוויח הרבה מאוד כסף. למכון ויצמן אין קשר ישיר או עקיף עם קייט. עם זאת, מדובר בשיטה מאוד מבטיחה וחדשנית, מאוד מצליחה בזמן האחרון בניסויים. היא אומנם עוד לא עברה אישורים נחוצים כדי להכיר בה כתרופה, אבל התוצאות מאוד טובות. ובכלל, כל השדה הזה של האימונותרפיה מאוד מבטיח ויש עוד אילו עשרות חברות בעולם שמקדמות את השיטה של קייט".

"המחקר הזה הוא בזכות האלמנט הציוני שבפרופ' בלדגרין, איש מדהים ואיש של חזון", סיפרה אתמול פרופ' עירית אביבי, מנהלת המחלקה ההמטו־אונקולוגית במרכז הרפואי איכילוב בתל אביב, שם מתבצע בלעדית המחקר של קייט פארמה בארץ. היא גם היחידה שמשתמשת במוצרים של קייט זה כשנה וחצי. "אלמלא היה ישראלי, הוא היה עושה את המחקר רק בארה"ב. יש לפרופ' בלדגרין זיקה חזקה מאוד לארץ והאנשים פה חשובים לו. צריך לזכור שזה לא טריוויאלי לקחת מרכז רפואי בישראל ולבצע בו את המחקר. הרי לוקחים את התאים של החולים בארץ, חוצים איתם את האוקיינוס ואת כל הדרך ללוס אנג'לס, שם הם עוברים שינוי גנרי ומוחזרים לישראל. אלה תהליכים מורכבים עם המון בקרה ורגולציה.

פרופ' אביבי הוסיפה וסיפרה כי ביקרה את פרופ' בלדגרין לפני כשלוש שנים במעבדות החברה בלוס אנג'לס והתרשמה עמוקות ממוסר העבודה שלו. "הוא בקושי יצא מהמעבדה, היה אז צוות מצומצם, והתשתית המעבדתית הייתה מוגבלת מאוד, אך למרות זאת הם הצליחו בזמן קצר מאוד להגיע להישגים יוצאי דופן", הוסיפה. "זאת חברה שבאמת הצליחה להביא את הבשורה, הודות לאריה. אני שמחה מעצם העובדה שהטכנולוגיה הזאת קיימת ואני מקווה מאוד שהיא תעבור אישור רגולטורי בקרוב".