יו"ר דירקטוריון בנק לאומי דוד ברודט ניצל אתמול את הוועידה הלאומית של "כלכליסט" כדי לשטוח את השקפת עולמו ביחס לבנקים ולעתיד המערכת הבנקאית. ברודט, המשמש כבר שמונה שנים בתפקידו, צפוי לפרוש בעוד כשנה מכורח הוראות הרגולציה. לדבריו, "איש אינו יודע באמת כיצד תיראה המערכת הבנקאית בסופם של השינויים בתחומי החדשנות והפינטק, מה שהופך את הבנקאות למסקרנת".



לדבריו, שינויים גדולים נמצאים בפתח, והראשון שבהם הוא המהפכה הטכנולוגית, "שנמצאת רק בתחילתה עבורנו. הדבר השני הנו השינויים ברגולציה, שכוללים את נגישות המידע הבנקאי לכל דורש במטרה להגדיל את התחרות". ברודט מסביר כי בין היתר מדובר בהקמת מאגר נתוני אשראי, תעודת זהות בנקאית, מערכות דיגיטליות להפצת מידע על לקוחות והגדלת מספר השחקנים במערכת דרך מיזמים חדשים, וכן הפרדת חברות כרטיסי האשראי. בנק לאומי, מסביר ברודט, נערך מראש לתהליכים: "הבנק עבר שינויים שחיזקו את יציבותו. תמהיל האשראי השתנה ונעשה איכותי יותר, החשיפה לאשראי ל'טייקונים' הצטמצמה משמעותית וההון העצמי הוכפל".



בדבריו, מכוון ברודט למספר יוזמות פיננסיות שעליהן הכריז רק לאחרונה הבנק, שהעיקרית בהן הייתה הקמת בנק PEPPER - בנק שבנוי במערכת מחשב נפרדת ומיועד בעיקר ללקוחות צעירים. פעילות בנק זה החלה לפני מספר חודשים, ובמסגרת תוכנית העבודה לגביו קיימת כוונה בעתיד להרחיבו באמצעות שיתופי פעולה עם גורמים בחו"ל.


כספומטים של בנק לאומי. יו"ר דירקטוריון הבנק מופתע מהתדמית השלילית של הבנקים בארץ. צילום: יונתן זינדל ונתי שוחט, פלאש 90
כספומטים של בנק לאומי. יו"ר דירקטוריון הבנק מופתע מהתדמית השלילית של הבנקים בארץ. צילום: יונתן זינדל ונתי שוחט, פלאש 90


ברודט מדגיש כי הוא עדיין מופתע מהתדמית השלילית של המערכת הבנקאית בארץ: "הפער בין העובדות ובין הדימוי הוא עצום. יש בארץ בנקים יעילים יותר ממדינות כמו בריטניה, גרמניה ושווייץ. מחירי השירותים הבנקאיים פה נמוכים ביחס לעולם. אני משתומם מהסנטימנט השלילי החזק נגד הבנקים". עוד טוען יו"ר הדירקטוריון כי "לא רק שלא נפגענו במשבר, הרשויות לא הוציאו אגורה כדי לתמוך בנו. זה לא היה נס אלא תוצאה של בנקאות קפדנית ושמרנית. אף בנק לא היה בסכנה קיומית. אנחנו ממשיכים לספק את צרכי האשראי ברציפות למשק. חבל לי, לא רק כבנקאי אלא גם כישראלי, על הפער בין העובדות ובין הדימוי השלילי שנוצר".

לדבריו, באווירה הקיימת "מסוכן לדבר על הבנקים, אבל זה בעצם המקצוע שלנו. אנחנו לוקחים את הסיכונים של המשק בזכות מערכת בנקאית טובה, יציבה ומודרנית". היו"ר דחה את הביקורת על היחס המועדף שהמערכת מעניקה כביכול למגזר העסקי ולטייקונים השונים: "הבנקים מפגינים מדיניות נוקשה יותר עם עסקים מאשר עם לקוחות פרטיים. למשל, שיעור מחיקת החובות למגזר הפרטי עמד של 8% מסך החובות ולמגזר העסקי 4%. הבנקים נבחנים על ביצועי תיק האשראי לא לפי לווה בודד כזה או אחר".

למרות דברים אלו, הבנקים התבקשו לחזק את הונם העצמי והוא גדל מ־7.8% בממוצע מלפני כעשור ל־10.7% כיום. בבנק הפועלים ובבנק לאומי ההון מוערך ביותר מ־11%. בעקבות דוח בכר והחלת הסדר פנסיית חובה, האשראי עבר מהבנקים לגופים המוסדיים, ובשל כך פחת הסיכון מנפילת לווה אחד גדול.