שני בכירים לשעבר בחברת שיכון ובינוי עוכבו לחקירה במשרדי יחידת להב 433, במסגרת פרשת השוחד לכאורה של שיכון ובינוי באפריקה וברחבי העולם. גיורא הרטוב, לשעבר ראש מחלקת ברשות לניירות ערך, התייחס היום (ראשון) בשיחה עם 103FM לעובדה שבמשך עשרות שנים נעשו תשלומי שוחד במדינות עולם שלישי ללא כל אכיפה. הוא הסביר כי "בשנת 2008 חוקק חוק האוסר על מתן שוחד, ואיסור הלבנת הון נכלל בו". לדבריו, הדבר הזה נאכף בצורה דומיננטית במשך הרבה מאוד שנים בישראל.
"הרשות לניירות ערך לא עוברת בין החברות ומחטטת את מי שיחדו באפריקה. זו לא מדיניות האכיפה בישראל", הסביר בשיחה עם מתן חודורוב בתוכנית "איפה הכסף", "זה נכון שזו לא מדיניות האכיפה בישראל ויכול להיות שזה משהו שהרשות להלבנת הון כן מתעסקת בו". לדבריו, כל עוד אדם עושה ולא נתפס אז הוא ממשיך. "אם אתה נתפסת על ידי המשטרה - תשלם את המחיר".
אתה רוצה לומר שגם חברות גדולות במשק "גונבות" כשהם מקוות לא להיתפס?
"יש את כללי משחק בעולם הגדול, יש את כללי משחק למזרח הרחוק ויש גם את הכללים באפריקה. ככה זה עבד במשך הרבה מאוד שנים. כללי המשחק השתנו לאחר שנוסף החוק וכיום דבר הזה הוא בניגוד לחוק. אם הרשות לניירות ערך מגלה עבירה בתחום הזה היא מנהלת חקירה".
"במקרה הזה, כנראה שהיה אדם שדיבר והתריע על הדברים, וכך גם הפך את הפרשה לחקירה פלילית", הסביר הרטוב. הוא התייחס לאשת העסקים ששמה אסור עדיין לפרסום: "כשזהותה תיחשף מידת הבכירות שלה לא תשאיר מקום לספק. יהיה לזה אפקט מצנן על עסקים פוטנציאליים מהיום ואילך. עבריינים יביאו בחשבון שאם התעסקו איתה יתעסקו גם איתם".
הוא הסביר כי "כל חקירה יוצרת אפקט הרתעה". לדברי החוקר לשעבר, מאוד יכול להיות שהחקירה הפלילית הזו תיהפך לחקירה בינלאומית - תלוי דרך איפה הכסף עבר. "כשחברות בינלאומיות מתמודדות על מכרזים בינלאומיים הם נדרשות להצהיר שיש להם מדיניות ברורה עם נהלים ברורים לאי מתן שוחד. לכן נשאלת השאלה אם החברה הצהירה הצהרות שווא בפני גופים כאלה ואחרים", סיכם.