הוא הגיח משום מקום, קפץ למים הקרים של הזירה הציבורית הארצית ומאז אינו מפסיק לכבוש את כותרות העיתונות הכלכלית. קודם לכן טבל במימי הפוליטיקה המקומית של עיריית חולון, וכעת - שלוש שנים לאחר שנבחר כנשיא ארגון העצמאים לה"ב - רועי כהן מכוון גבוה, עד לשמיים. הפוליטיקה הארצית וכנסת ישראל מבחינתו כבר לא מילים גסות. אחרים כבר עשו את זה לפניו ואין סיבה שהוא לא יצליח. כהן, 41, נשוי לטל ואב לשלושה, התחיל את הקריירה שלו במועצת העיר חולון שאליה נבחר בגיל 25. משך כ־15 שנה הוא שימש כחבר מועצה ובקדנציה האחרונה קודם לתפקיד סגן ראש העיר. "את התפקידים הציבוריים שלי עשיתי עד היום ללא שכר", הוא מסביר. "אני לא רוצה טובות מאף אחד, כדי שאף אחד לא יבוא אלי בטענות של ניגודי אינטרסים. זה המוטו שלי בחיים".

כהן חולה על כדורסל. עד גיל 17 שיחק בקבוצת הילדים והנוער של הפועל חולון והוא אוהד מושבע של הקבוצה. הוא סיים בהצטיינות לימודי משפטים במכללה האקדמית ברמת גן, שם התנסה בתפקידו הציבורי הראשון כיו"ר אגודת הסטודנטים ומזכיר ארגון הסטודנטים הארצי.

רבים הפוליטיקאים הבכירים - כמו שר התחבורה ישראל כץ, השר צחי הנגבי והשר לשעבר חיים רמון - שראו בפעילות הסטודנטיאלית קרש קפיצה לפוליטיקה, וכהן אינו שונה מהם. את התואר השני במשפטים סיים בהצטיינות באוניברסיטת בר אילן וכיום הוא המשנה של אפי נווה, יו"ר לשכת עורכי הדין.



"ברגע שיוכרזו הבחירות אעשה כל מאמץ להשתלב בכנסת הבאה ולהביא לידי ביטוי את הידע והניסיון שצברתי עד היום", הוא אומר בראיון בלעדי ל"מעריב־השבוע". "המטרה שלי היא להיות הפה והאוזן של העצמאים והעסקים הקטנים בבית המחוקקים. רק משם אפשר באמת להשפיע ולגרום לדברים להתממש. צברתי את ארגז הכלים החיוני כדי להגיע לכנסת ולהשפיע ברמה הלאומית. הייתי שותף יחד עם חברים כמו שר הכלכלה אלי כהן ביוזמות חקיקה חשובות. כשנכנסתי לפוליטיקה קבעתי כאמור לעצמי כלל שאת העשייה הציבורית אעשה בהתנדבות ולא אהפוך אותה למקור פרנסה.

"ידעתי שלצד הפעילות הציבורית אהיה חייב להמשיך בקריירה מקצועית שתאפשר לי להתפרנס בכבוד. פוליטיקאי שתלוי רק בפוליטיקה כמקור פרנסתו הוא פוליטיקאי מוחלש. הוא נבחר ציבור שישים בלית ברירה את פרנסתו לפני העקרונות ואסור שזה שיקרה. אצלי זה לא יקרה".

יבקש את אמון הבוחרים

את סיכום פעילותו כנשיא לה"ב בשלוש השנים האחרונות ימסור כהן בוועידה השנתית של ארגוני העצמאים שתיערך באוקטובר. בכנס הוא יבקש את אמון הבוחרים לתקופת כהונה נוספת והסיכוי שייבחר מחדש גבוה מאוד.

בתפקידו בלה"ב הוא הצליח להעלות על המפה את מגזר העצמאים והעסקים הקטנים באמצעות שורה של מאבקים אפקטיביים. מטרתו הייתה לשנות את היחס הצונן כלפי העצמאים שנותרו החוליה האחרונה בשרשרת העסקית וליצור עבורם רשת ביטחון סוציאלית וסביבה עסקית אוהדת. הוא הצליח לפתוח עבורם דלתות של פוליטיקאים כמו ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר משה כחלון ושר הכלכלה אלי כהן, שהשתכנעו להביא בחשבון את המגזר. כהן נפגש איתם במטרה לקדם חקיקה לטובת חברי הארגונים.

בפוליטיקה מבינים רק כוח. כוחו האלקטורלי העצום וקהל מצביעים פוטנציאלי של כחצי מיליון בעלי עסקים אינו הולך ברגל. הלחצים האפקטיביים עשו את שלהם ובשנתיים האחרונות יכול כהן לסמן וי על מספר מהלכים מרשימים: הושלמה חקיקת חוק חיסכון פנסיה חובה לעצמאים; אושר חוק מוסר התשלומים המחייב את המדינה והרשויות המקומיות לפרוע את החשבונות בזמן של שוטף פלוס 30 או 45 יום מעת קבלת החשבונית; הוגדלו ב־25% תגמולי העצמאים המשרתים במילואים רטרואקטיבית מ־2016.

ניצחונות העצמאים כוללים גם את תיקון תחשיב דמי הלידה לעצמאיות. עד לתיקון הן חויבו להחזיר סכומים מדמי הלידה לביטוח הלאומי בסוף שנת המס. הגדלת נגישות העסקים הקטנים למקורות מימון גם באמצעות פלטפורמת מימון המונים (p2p) בסכום של עד מיליון שקל הייתה הצלחה נוספת. תקרת התשלומים למס הכנסה ולמע"מ באמצעות כרטיסי אשראי גדלה מעשרת אלפים שקל ל־35 אלף שקל.

רשימת הישגים לא רעה,אבל עם האוכל נפתח התיאבון. האתגרים עדיין רבים, ובהשוואה למצב התעשיינים, לארגוני העצמאים יש עדיין הרבה ללמוד. לכן גם במהלך 2018 נמשכה מתקפת ארגוני העצמאים והם אינם נחים לרגע. הם מייחלים לרגע שבו יוחלט סוף סוף לאשר את תוכנית "נטו לעצמאים" מבית מדרשו של כחלון.

אבל אפילו לנשיא לשכת ארגוני העצמאים כבר נמאס מדיבורים. "נמאס לנו לשמוע הבטחות של אחרי החגים או אחרי הבחירות", הוא אומר. "אחרי החגים זה כאן. העסקים הקטנים צריכים שינויים דרמטיים באופן מיידי. העצמאים שמים על עצמם שכפ"ץ בכל בוקר מחדש ויוצאים למלחמה כדי להתמודד עם הקשיים. בכל בוקר צצים מחדש קנסות ובירוקרטיה הזויה".

לא חסרות דוגמאות. "על בעלי המסעדות השיתו היטל של 25% על העסקת מהגרי עבודה; בעלי המוסכים מנסים לפתוח את השוק לתחרות ולמנוע את המשך הקליקה הסגורה של מוסכי ההסדר אבל באגף הביטוח באוצר לא עושים דבר; כל גוף מנסה לנגוס בנתח מההכנסה של העסק הקטן ולבעל העסק לא נשאר כלום, עד שבסוף הוא נאלץ לסגור".

נשיא לה"ב מתאר את תופעת הדלת המסתובבת המאפיינת כל כך את מצב העסקים בישראל. "כשאני מדבר על דלת מסתובבת הכוונה היא שיש עסק שנסגר ועסק נפתח. מי שמרוויח מכך היא המדינה ולעסקים לא נשאר".

הרושם שלי הוא שאתה מגזים. מה, עד כדי כך מתעלמים מכם?
"אנחנו נמצאים במקום האחרון של שרשרת המזון העסקית. שר האוצר כחלון הבטיח להפעיל את התוכנית 'נטו עסקים קטנים' שאמורה להקל עלינו, אבל בינתיים הוא רק דוחה ודוחה. פקידי משרד האוצר נמצאים בדיאטה של אחרי החגים, ומה שהם חייבים לעשות הם דוחים בכל פעם מחדש כמה שיותר רחוק. אין להם עניין אמיתי לעזור לנו".

הפוליטיקאים עמדו בהבטחות שניתנו לך? הרי אתה מכיר את הפוליטיקאים, אצלם לא תמיד מילה זו מילה.
"אני חייב לומר שבשלוש השנים האחרונות זכיתי לדלת פתוחה הן בהנהלה הבכירה של משרד האוצר והן במשרד הכלכלה בזכות השר כהן. הם שיתפו איתנו פעולה בהובלת שורה של תהליכים כמו חוק פנסיה לעצמאים. כחלון קשוב לצורכי העצמאים והעסקים הקטנים. גם מנכ"ל האוצר שי באב"ד בעדנו, אבל שר האוצר נפל לצערי בשבי המדיניות שמובילים פקידי אגף התקציבים. מבחינתם עולם כמנהגו נוהג. עסק נסגר ועסק נפתח ושום דבר לא משתנה. כחלון מבין את הבעיות שלנו בדיוק אבל לא מקדם את הפתרונות מספיק בנחרצות. אנחנו כבר תשעה חודשים אחרי הקמת ועדת 'נטו עסקים' ועכשיו אנחנו שומעים שההמלצות יתפרסמו אחרי החגים אבל אף אחד לא אומר איזה חגים. זה ביטוי שחוק עבור משהו מעורפל שאולי נראה בעתיד ואולי לא. במקרה הטוב אולי נראה את הכסף בתקציב 2021. ככה לא מנהלים מדיניות. הסיפור של סבתא בישלה דייסה מדגים מצוין את המצב שלנו. הדייסה חולקה לתעשיינים, ניתנה לשכירים וגם לעובדי המדינה נתנו. למי לא נשאר? ניחשת נכון. לעצמאים ולעסקים קטנים".

איך היחסים שלך עם ראש הממשלה נתניהו?
"מדובר בקשר טוב ובכל הזדמנות הוא מצהיר שהוא בעדנו. קיימנו מספר פגישות איתו והגישה שלו כלפינו מעודדת מאוד. בפגישה האחרונה שהתקיימה בחודש שעבר הוא הסביר לנו שהמנדט שלו לטיפול בענייני התקציב מוגבל כי הוא נמצא באחריות שר האוצר אבל למרות זאת הפגין רצון להקל את הבירוקרטיה ולשחרר חסמים. הפגישה התארכה מחצי שעה ליותר משעתיים וקיבלנו אמפתיה רבה למצבנו. בעקבותיה תתקיים פגישה עבודה נוספת עם אנשי המועצה הלאומית לכלכלה ועם מנכ"ל משרדו יואב הורוביץ, מיד אחרי חג הסוכות. הם מעוניינים להתניע את המודל של הגדלת הצמיחה באמצעות עסקים קטנים ולסייע לעסקים בתחילת דרכם באמצעות פטור ממס, פחת מואץ והטבות אחרות".

אבל אתה ער למצוקה התקציבית ומודע לכך שמימוש ההצעות שלכם יעלה מאות מיליוני שקלים, ויש המדברים על חצי מיליארד שקל. כולם, ללא יוצא מהכלל, שוטרים, מורים, נכים ומי שלא תבחר, רוצים עוד כסף. למה דווקא שאתם תקבלו?
"זה מה שבאגף התקציבים טוענים אבל לא בטוח שחצי מיליארד שקל הוא המספר הנכון. גם אם זה נכון, באוצר אמורים לדעת טוב מאוד שבקרב העסקים הקטנים המצב שונה ושלא עושים להם טובה. קיזוז הפסדים או פחת מואץ יסייע לצמיחה העסקים. ההכנסות ממיסים יגדלו בעתיד וכך גם מספר המועסקים. אנחנו מנוע הצמיחה האמיתי, אבל למרות זאת עד היום השאירו אותנו בסוף.

"אתה יודע מה הם אומרים לי בחדרים סגורים? 'רועי, אתה הולך נגד הרוח. ההסתכלות כאן היא לא לטווח הארוך אלא לטווח הקצר. אתה נלחם בטחנות רוח'. ואני עונה: 'בסוף הטפטוף הבלתי פוסק של המים יחדור את הסלע הכי קשה ונתגבר על כל המכשולים'".

עם כל הסימפטיה למגזר, מה מועיל לי בתור צרכן שיוציאו עבורכם מאות מיליוני שקלים, אם בסופו של דבר המחירים אינם יורדים?
"אתה טועה ידידי. אני מבטיח שעל כל שקל שישקיעו בעסקים קטנים המדינה תקבל כבר בטווח קצר פי שלושה מההשקעה. לאחר שפקידים לא קיבלו את התובנה הזאת הורדתי בפעם הראשונה את הכפפות ואמרתי: 'המדינה מרוויחה מהדלת המסתובבת של עסקים נפתחים ונסגרים 300 מיליון שקל לשנה. המצב הזה נוח למדינה, נוח לבנקים, נוח לרשויות המקומית ונוח לכל היועצים, רק לא לעצמאים'.

"כולם מתפרנסים מסגירה ומפתיחה של עסקים. אני מבטיח לך שאם מצבם של העסקים הקטנים ישתפר, גם הצרכן ירוויח. התחרות תעשה את שלה והמחירים בסוף יירדו. הרי גם המדינה מעוניינת שתהיה תחרות ושיוקר המחיה יירד".

מה אתה שומע מהעסקים הקטנים שאתה מייצג? על איזה קשיים הם מדברים?
"מהמסעדנים אני שומע שאף אחד בפקידות הבכירה לא מבין באמת את המצב כי אף אחד מהם לא יודע מה זה לנהל מסעדה. במקום להקל על המסעדנים ממציאים כל הזמן היטלים חדשים, כמו על העסקת עובדים זרים באופן רטרואקטיבי. חוק הפיקדון מחייב אותם להפריש 16% לטובת קרן שתשולם עם עזיבת העובד הזר את הארץ, מה שמגדיל את עלויות השכר. פתאום מחליטים על מס אשפה, היטל מחזור או אגרת שילוט.

"האחראים למדיניות הכלכלית לא מבינים מה זה הראשון לחודש לעצמאים. בתאריך זה העצמאים יוצאים לקרב וחייבים להוציא חשבוניות ותלושי שכר לעובדים. לפעמים אין הכנסות ותזרים המזומנים נפגע. כל ראשון לחודש זאת מלחמת התשה חדשה. אחרי כל זה עוד באים ומתלוננים נגד העצמאים על יוקר המחיה. אני אדאג שיוקר המחיה יירד אם יקלו על העצמאים והעסקים הקטנים".

"הפגנתי בשוק הפשפשים"


לכל הארגונים יש אג'נדה וצרות משל עצמם? מה השיטה המנצחת שלך לקדם את האינטרסים שלכם? לוביסטים? קשרים פוליטיים?

"אני יכול לומר בפשטות ששיטת העבודה שלי היא אמונה מלאה בצדקת הדרך, שאיתה אני הולך עד הסוף. אף אחד לא יכול להסיט אותי מהמטרה כי לא יצליח. כולם הספיקו להכיר אותי: אי אפשר לקנות אותי בעד שום הון שבעולם ואני גם לא צריך את זה. הדרך והאמונה היא תוכנית העבודה שלי. בכל מקום שאוכל להשפיע, שם אהיה. כשהיה צריך הגעתי לשוק פשפשים ביפו כדי להשתתף כאחרון המפגינים בנושא הכרה בהוצאות רכב. הראיתי לפקידי האוצר את האמת בפרצוף. תמצא אותי במסדרונות הכנסת, שם אני נפגש עם נתניהו, ובכל מקום שצריך.

"בכנסת אני מזדנב אחרי כל חבר כנסת כדי לשכנע להצטרף לאמת שלי. לפני כל פגישה אני מכין שיעורי בית ומגיע עם מחקר ונתוני השוואה מכל העולם. אני שולף עובדות ונתונים של מרכז המחקר של לה"ב שאיתם קשה להתווכח. אני מגיע מוכן וזה מתכון מנצח".

יש ארגונים רבים שמטפלים בעקיפין בענייני העצמאים כמו לשכת יועצי המס, לשכת רואי החשבון, לשכת עורכי הדין, איגוד לשכות המסחר וכמובן ארגון הגג של המעסיקים. איך מתאמים את שיתוף הפעולה ביניכם?

"העובדה שבארגון לה"ב יש רואי חשבון, עורכי דין, סוכני ביטוח, בעלי מוסכים, רוקחים, קבלני מיזוג אוויר ומי שלא תרצה, מאפשרת את תיאום הפעילות. המכנה המשותף יוצר תרכיב של ידע וקבלת נתונים, כל אחד בתחומו. לדוגמה, ירון גינדי בענייני מיסים, יזהר קנה בחשבונאות וליאור רוזנפלד בתחום הביטוח.

"לכל פגישה אנחנו מגיעים עם עוצמה. אני בקשר מצוין עם שרגא ברוש ועם נשיאות הארגונים העסקיים. יש לי קשר טוב עם אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר. כולם באים מתוך אג'נדה שהמדינה צריכה להחליף דיסקט ולעזור למגזר העסקי. לצערי הרב, בסופו של דבר הפוליטיקאים מבינים רק כוח ואת זה אפשר להשיג באחדותנו. בשנה האחרונה הקמתי 65 שלוחות של לה"ב המייצגים את הארגון מול השלטון המקומי בכל רחבי הארץ. יצרתי לחברים כוח צרכני חזק והקמנו מועדון צרכנות בשיתוף ישראכרט והורדנו את עמלות הסליקה לעצמאים.

"גולת הכותרת מבחינתי היא הקמת המכון להשתלמות לעצמאים שיאפשר גם לעצמאים מוחלשים להשתלם ולהכיר בהוצאה לצורכי מס ולא רק לעצמאים חזקים. את ההשתלמות יכולים לעשות מתווכים, שחקנים ועצמאים אחרים. למה לא?"

בעוד חודש אתה הולך לבחירות לנשיאות לה"ב. מה ההישג הגדול ביותר שלך בשלוש השנים האחרונות שתוכל להציג בפני הבוחרים?
"רשימת ההישגים ארוכה ואני לא מסוגל להצביע על הישג עיקרי אחד. אני כן יכול לומר שהצלחתי להעלות את נושא העסקים הקטנים והעצמאים על סדר היום הציבורי. עד לפני שלוש שנים כמעט שלא היינו על המפה אלא בחצר האחורית של המערכת העסקית. בקושי ספרו אותנו. היום כבר לא ניתן להתעלם מעוצמת המגזר. הצלחתי לקדם סדרת חוקים ששכבו שנים רבות בכנסת בלי שאף אחד דאג לקדם אותם. כשנושא ההטבות למשרתי מילואים עלה, ראש אכ"א לשעבר אלוף מיל' יודק'ה שגב החמיא על ההישג וסיפר שכבר לא האמין שמישהו יצליח להביא לתיקון העיוות ההיסטורי".

אתה מוכן לגלות מה הכישלון העיקרי שלך?
"אני מודה שעדיין לא הצלחתי לשכנע את פקידי אגף התקציבים באוצר שההשקעה בעסקים ובעצמאים תביא להגדלת הפריון והכנסות המדינה. לצערי, הם נותרו תקועים מאחור בלי חזון. הם מאלה שעדיין מסתכלים אך ורק על החור שבגרוש. זה מה שמעניין אותם. את הפוליטיקאים כבר הצלחנו לשכנע לתת תמריצי מס, לעודד פתיחת עסקים חדשים ולבלום את סגירתם של 50 אלף עסקים בשנה".

אתה מכוון גבוה לפוליטיקה הארצית. מה רע לך להמשיך ולכהן כנשיא לה"ב? שם אתה משפיע הרבה יותר.
"קודם כל לא רע לי בתפקיד. עובדה שבאוקטובר אתמודד ואני מקווה להיבחר מחדש לקדנציה נוספת. כל הארגונים תומכים בי. כשנכנסתי לתפקיד היו בלה"ב 35 ארגונים, וכיום מספרם גדל ל־51 ועוד היד נטויה. המטרה שלי היא שכל העצמאים בישראל יחסו תחת כנפי הארגון ושנהפוך לארגון היציג היחיד שלהם.

"אבל אני מאמין שההשפעה האמיתית לטובת העסקים תהיה רק כשאתה נמצא בעמדת השפעה מעשית וזה ההגה השלטוני. אביא גם לפוליטיקה הארצית את הניסיון והידע שלי בתחום הציבורי. אני מאמין שבכנסת אתה נמצא במוקד קבלת ההחלטות ורק שם אתה יכול באמת להשפיע על החלטות שמתקבלות בחדרים הסגורים. את התוצאה הסופית אתה שומע רק בסוף. כשההסכמות כבר התקבלו, קשה מאוד לשנות אותן".

מתי, להערכתך, יתקיימו הבחירות לכנסת ועם איזו מפלגה אתה תרוץ?
"הבחירות יתקיימו, לדעתי, בתחילת 2019 ועל הקדמת הבחירות יוכרז מיד עם פתיחת מושב החורף של הכנסת. אבל הכל תלוי בנתניהו. בשש השנים האחרונות לא הייתי חבר בשום מפלגה אבל היו אלי פניות מכל המפלגות. אצטרף למפלגה שבה אקבל את עמדת ההשפעה הכי אפקטיבית. אני איש מרכז־ימין בעמדותי הפוליטיות ויש מספיק מפלגות שפנו ושירצו ייצוג בנושא של העצמאים. סביר שאשתלב באחת מהן. אני יכול להרגיע אותך שהרשימה המשותפת לא תהיה אחת מהן. הוכחתי את עצמי כמי שיודע גם להביא תוצאות".

איזה חשבון נפש אתה עושה לקראת יום הכיפורים?
"בחשבון הנפש הציבורי המקצועי הסיפוק הכי גדול שאני חש בחיים הוא היכולת לשנות מציאות, וזה גדול יותר מכל עושה כסף או הצלחה אחרת. שינוי מציאות מעניק הרגשת סיפוק גדולה. ייתכן שנולדתי לזה ואני מעולם לא קיבלתי את המציאות כפי שהיא. באתי לשנות, וחשבון הנפש העיקרי שלי הוא לא להשלים עם המציאות. חשבון הנפש שלי הוא שאולי לא עשיתי מספיק ועדיין נותרה עבודה רבה. אני לא נח על זרי הדפנה.

"חשבון הנפש שלי במישור האישי הוא שהפעילות הציבורית האינטנסיבית באה על חשבון המשפחה, ואחרי שעברתי את גיל 40 הפנמתי שהזמן לא חוזר. לכן החלטתי באחרונה לפרוש מהפעילות במועצת העיר חולון ולהתמקד אך ורק במטרות החדשות. אני פועל בצורה מאוד רגשית ולפעמים נסחף ואולי פוגע באנשים בלי להתכוון, בלהט העשייה ותחושת השליחות. ייתכן שפגעתי באנשים ואם כן, אני לא מתבייש להתנצל בפניהם אלף פעמים".