בקיץ שעבר נקלעה דרום אפריקה למשבר המים החמור בתולדותיה: שלוש שנות בצורת רצופות ייבשו את מאגרי המים שמהם מספקים מים לדרום המדינה, ובעיקר לקייפטאון, בקצה הדרומי של היבשת.

דרום אפריקה, הנהנית בדרך כלל מכמות גשמים יציבה, לא הייתה עד כה למודת בצורת ולא השקיעה בהקמת מתקני התפלה. בקייפטאון ובערים נוספות בדרום המדינה עמדו תחת סכנה חמורה של התייבשות הצינורות, והשלטונות נקטו הגבלה וקיצוב חמורים של מים. צריכת המים ירדה ב־25%, אולם החשש היה שלא יהיה בכך די, ושנת בצורת נוספת תגרום להפסקות מים ממושכות שיעמידו רבים בסכנת חיים.

מתקני התפלה גדולים יכלו בקלות לפתור את הבעיה, אבל הם לא היו אופציה זמינה. הליכי התכנון וההקמה של המתקנים אורכים כמה שנים, ובינתיים עלולה הייתה דרום אפריקה להתייבש לחלוטין. בצר להם פנו הדרום אפריקאים לחברה ישראלית, שגם בישראל שמעו עליה מעטים, פלואנס. מדובר בחברה מכרמיאל, ובעל המניות העיקרי שלה הוא המיליארדר רון לאודר.

ההזמנה הגיעה באוגוסט בשנה שעברה. המשימה: הקמת מערכת התפלה שתספק את הצריכה של עשרות אלפי אנשים במערב המדינה, לחופי האוקיינוס האטלנטי. לוח הזמנים שדרש הקבלן הדרום אפריקאי ווין קודי, דחוק: יש לייצר את מערכות ההתפלה ולהציב אותן באתר המיועד באופן שיתחילו לפעול בדצמבר - שיא הקיץ בחצי הכדור הדרומי.

החברה הישראלית הקטנה נאלצה לגייס עשרות עובדים בקבלנות משנה, יום העבודה הוארך וככל שהתקרב מועד האספקה המיועד, עבר המפעל בכרמיאל לעבודה רציפה, 24/7. בדצמבר סופקה המערכת: עשר מכולות הונחו על חוף הים והחלו להזרים עשרות אלפי מ"ק של מי שתייה מטוהרים ל־50 אלף תושבי האזור.

פלואנס היא חברה קטנה יחסית, שהכנסותיה יסתכמו השנה ב־105־115 מיליון דולר. עיקר פעילותה בחו"ל. היא מספקת פתרונות מהירים למדינות ולאזורים הנקלעים לאחרונה, בזה אחר זה, למצוקת מים בלתי צפויה: קוסטה ריקה, מקסיקו, הפיליפינים וקליפורניה.

רננה רז בקמפיין "ישראל מתייבשת". המדינה עומדת בפני משבר חסר תקדים. צילום מסך

בצד מערכות ההתפלה מספקת החברה גם מערכות לטיהור שפכים, המבוססות על המצאה ייחודית המקטינה את צריכת האנרגיה בתהליך. הביקוש הגדול למערכות אלה צפוי להגיע מסין. מניותיה של פלואנס הונפקו בבורסה האוסטרלית, אבל החברה בוחנת רישום למסחר גם בניו יורק ובתל אביב.

דרום אפריקה ניצלה, לפחות בינתיים, מבצורת. ולא, לא בזכות מתקן ההתפלה הישראלי שהוצב במהירות שיא. השנה נשברה הבצורת, ולאחר שלוש שנים נעלמה מצוקת המים. וכמו שקורה לעתים במדינות אחרות, עם חלוף סכנת ההתייבשות חדלה ההתפלה לעניין את שלטונות דרום אפריקה. אבל אם תחזור הבצורת, לפחות הם יודעים שיש למי לפנות.

ישראל, לעומת זאת, רחוקה מלפתור את בעיית המים שלה. לאחר חמש שנות בצורת עומדת המדינה, על פי רשות המים, בפני משבר חסר תקדים, המאיים לחולל שיבושים באספקת המים. בחורף שעבר עוד קיוו ברשות ששנת גשמים טובה אחת תמלא את המאגרים ותייתר את הטיפול באסון המתקרב, אולם שנת בצורת נוספת שינתה את התמונה. כעת מבהירים ברשות שאפילו אם השנה הקרובה תהיה גשומה, המשבר לא ייפתר.

ההחלטה על צעדים חריפים להתמודדות עם המשבר נדחית מסיבות פוליטיות: קשה לאלץ את הרשויות המקומיות להפסיק להשקות את הגנים הציבוריים ערב הבחירות העירוניות. איש לא יעז להטיל הגבלות על צריכת מים וקנסות צריכת יתר, כפי שנעשה בעבר, ערב הבחירות לכנסת. בינתיים מעדיפה רשות המים לקצץ באכזריות גוברת בהקצאת המים לחקלאות: החקלאים הם כוח אלקטורלי דל, והמדינה יכולה להשלים בקלות את היבולים החסרים באמצעות יבוא מחו"ל. במסגרת המאמצים להצנעת המצב הקשה הורידה רשות המים גם את הקמפיין שיזמה לחיסכון במים.

בניגוד לדרום אפריקה, ישראל ערה זה שני עשורים להידרדרות המתמשכת במצב המים, וכבר בשנת 2005 הופעל כאן מתקן התפלה ראשון שסיפק 100 מיליון קוב מים בשנה. המתקן היה סנונית ראשונה ובעקבותיו נבנו ארבעה מתקני התפלה נוספים. בשנים גשומות ספג מפעל ההתפלה של רשות המים ביקורת, שכן, התנאי להקמת המתקנים הייתה התחייבות המדינה לרכוש מהיזמים מים במשך 20 שנה, אם זקוקים להם אם לאו.

אבל רשות המים דבקה בתחזית בינלאומית ארוכת טווח, שעל פיה אנו עומדים לפני בצורת ממושכת שתימשך לפחות עד אמצע המאה הנוכחית. למרות התחזית, הופסקה הקמת מתקני ההתפלה בשנת 2011. חמשת המתקנים שהוקמו עד כה מספקים 580 מיליון מ"ק, כמחצית הצריכה השנתית הלאומית. זוהי מערכת המספיקה בהחלט לכמות הגשמים הממוצעת שהייתה כאן לפני עשור, אבל לא לעידן ההתייבשות העובר על ישראל ועל אזורים רבים אחרים בעולם. כמו צבא שערוך ומוכן למקרה שיפרוץ שלום, כך נערך משק המים של ישראל למקרה שכמות הגשמים תשוב לעלות.

"הבאנו בחשבון את האפשרות שהבצורת תימשך", אמר לי גיורא שחם, מנהל רשות המים. "אבל אם היינו בונים מתקני התפלה והגשמים היו חוזרים, היו מאשימים אותנו בבזבוז של מאות מיליוני דולרים על הקמת מתקני התפלה מיותרים".

לפני שנתיים התבררה הטעות ורשות המים החלה לתכנן את הקמתם של שני מתקני התפלה נוספים, בשורק ובגליל. אבל עד שיוקמו מתקני הענק, העשויים לספק עד כ־250 מיליון מ"ק נוספים, יעברו עוד חמש שנים, במקרה הטוב.

מתקן התפלה של פלואנס בדרום אפריקה. "נשמח לעזור גם כאן, אבל לא קיבלנו פנייה מרשות המים"

עד אז ינסו ברשות המים להצניע את המשבר מחשש שהשרים הממונים, שר האנרגיה יובל שטייניץ ושר האוצר משה כחלון, לא יוכלו לנקוט את צעדי החירום הנדרשים להצלת משק המים.

תוכנית הפעולה צפויה לכלול את הפתרון של פלואנס, אם כי קיימות כמה חברות המציעות מערכות דומות. זהו פתרון זול יחסית וזמין: המערכת מותקנת בתוך מכולה קלה לניוד, היכולה להתפיל 1,500 מ"ק ביום ועולה כמה מאות אלפי דולרים. עשר מכולות, בעלות של כמה מיליוני דולרים, יכולות לפתור את בעיית המים של עיר כמו נהריה.

לדברי אלון אפרים, ממלא מקום מנכ"ל פלואנס ומנהל התפעול של החברה, עלות המים המותפלים לא תהיה גבוהה מעלות ההתפלה של מתקני ההתפלה הגדולים הקיימים כבר בישראל. "אנחנו חברה ישראלית ונשמח לעזור גם כאן, אבל בינתיים לא קיבלנו כל פנייה מרשות המים", אומר אפרים.

המתקנים הניידים והזולים יוכלו למנוע משבר מים חריף ולהבטיח את מי השתייה למשקי הבית, אולם הם לא יוכלו להחליף את מתקני ההתפלה הגדולים והקבועים, שצריכים לפתור אחת ולתמיד את בעיית המים בישראל.

מזור רובוטיקה. היקף המכירות שלה מסתכם ב-60 מיליון דולר בשנה, ואילו של מדטרוניק הוא 30 מיליארד דולר. צילום: מתוך אתר החברה

מדטרוניק הייתה כאן תמיד

זה קרה בערב החג, ולמרות המספרים הדמיוניים התקשתה הידיעה לתפוס כותרות: חברה אמריקאית, ששמה אינו נשמע מוכר גם למרבית קוראי המדורים הכלכליים, רכשה חברה ישראלית, קטנה אבל מוכרת קצת יותר בישראל, בשם מזור, תמורת סכום עתק של 1.64 מיליארד דולר. אלמלא הסכום הענק, ספק אם הידיעה הייתה מגיעה לעיתונים ולמדורים הכלכליים.

ננסה להסביר. מזור היא אומנם חברה קטנה ומפסידה, שהיקף מכירותיה מסתכם בקצת יותר מ־60 מיליון דולר בשנה, ואילו מדטרוניק היא חברת ענק שמרכזה במינסוטה, היקף מכירותיה 30 מיליארד דולר בשנה והיא מרוויחה כ־3 מיליארד דולר בשנה. גם כשבוחנים את נתוני הצמיחה של מזור, קשה מאוד להבין מדוע סבורים מנהלי חברת הענק האמריקאית שמזור שווה סכום הגבוה פי 27 מסך כל הכנסותיה בשנה.

ובכל זאת, אין לחשוד באמריקאים שהם ביצעו עסקה על עיוור. קודם לרכישה הייתה מדטרוניק שותפה במזור, ומנהליה עקבו מקרוב אחרי החברה הישראלית. לאחרונה הפכה מדטרוניק גם למשווקת של המערכות שפיתחה מזור, וכרגיל בעסקות כאלה, מדטרוניק לא קנתה את החברה הישראלית, ואולי אפילו לא את עובדיה. היא קנתה את הטכנולוגיה המתקדמת שפיתחה מזור לניתוחים מורכבים באמצעות רובוט.

ההפעלה הרובוטית מאפשרת לרופאים להגיע לרמות דיוק שקשה מאוד עד בלתי אפשרי להגיע אליהן בניתוח ידני. הדיוק ויכולת הניווט הרובוטית קריטיים במיוחד בניתוחים במוח ובעמוד השדרה. חברת הענק לא ציפתה לרגע שההשתלטות תגדיל את הכנסותיה בשיעור מהותי בשנים הקרובות. עיקר הכנסותיה ומקור הצמיחה של מדטרוניק הם מערכות קרדיולוגיות כגון קוצבי לב, פיתוח לבלב מלאכותי ופתרונות לטיפול בסוכרת.

אבל כמו כל חברה בענף המערכות הרפואיות, מדטרוניק יודעת שעתידה תלוי ביכולת שלה להחליף במהירות את הציוד המתיישן בטכנולוגיות המתקדמות שכובשות את הענף. הניתוחים הרובוטיים של מזור הם בעיני מדטרוניק חלק מעתיד החברה, ו־1.64 מיליארד דולר הם סכום לא מוגזם לצורך זה.

מדטרוניק לא הגיעה למזור במקרה. החברה, ששנותיה כמעט כשנות המדינה, נוכחת בישראל כבר משנות ה־70. בתחילת הדרך שירתה הנציגות המקומית לקוחות בישראל: בתי חולים ומרפאות שרכשו ממנה ציוד רפואי. הנוכחות בישראל אפשרה למדטרוניק לעקוב אחר ההתפתחויות המדהימות של תעשיית הציוד הרפואי בתל אביב.

"מדטרוניק מכירה היטב את כל התעשייה המקומית. היא משקיעה מאות מיליוני דולרים ומשתפת פעולה עם כל יתר החברות בתחום", אומר יזם ותיק בענף.

עוד לפני 22 רכשה מדטרוניק את אינסטנט - יצרנית הסטנטים שהקים פרופ' שלמה בן חיים, תמורת 200 מיליון דולר. מאז השקיעה חברת הענק האמריקאית בישראל, רכשה טכנולוגיות ושיתפה פעולה עם יותר מ־20 חברות ישראליות.

לא לכל העסקאות היה סוף טוב. אחד הסיפורים העצובים היה רכישת חברת ונטור בהשקעה של 300 מיליון דולר. שנים ספורות לאחר הרכישה סגרה מדטרוניק את פעילותה בישראל. גם חברת גיוון אימג'ינג, מפתחת "הגלולה המצלמת" שנשלטה בעבר על ידי אי.די.בי, הגיעה בסופו של דבר למדטרוניק. גיוון אימג'ינג נמכרה לחברת קובידיאן תמורת מיליארד דולר, והייתה אחת מארבע חברות הייטק ישראליות שנרכשו על ידי החברה האמריקאית. לפני ארבע שנים רכשה מדטרוניק את קובידיאן תמורת כ־43 מיליארד דולר. גיוון אימג'ינג היא אחת משלוש חברות ישראליות בתחום האנדוסקופיה (צילום פנים הגוף) שרכשה מדטרוניק, לצד ויז'ן סנס שנרכשה לפני כמה שבועות וסופר דיימנשן.