ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, פרופ' נדב דוידוביץ', התראיין היום (רביעי) בתכניתה של ענת דוידוב ברדיו 103FM להחלטה על פתיחת החנויות לאור העלייה בתחלואה בקורונה והדגיש כי "יש לעשות את הדברים בצורה הדרגתית", והוסיף כי "מופעלים הרבה מאוד לחצים וזה מאוד מובן"

אנחנו מדברים על עוד פתיחה ועוד פתיחה כששומעים שמקדם ה-R כבר חוצה את ה-0.8. אולי נסביר שכשזה מתקדם לכיוון ה-1 זה לא טוב. זה אומר שיש יותר מדי נבדקים ורמת התחלואה עולה, נכון?
"כן, מקדם ההדבקה אומר כמה כל אדם מדביק. כאשר ישבנו ובנינו את תוכנית היציאה דיברנו על מדדים שונים ביניהם אחוז הבדיקות החיוביות וגם מקדם ההדבקה ודיברנו על ירידה מתחת ל-0.8. כבר הגענו למקדם הדבקה של 0.6 וזה היה מאוד ניכר כי ראינו ירידה משמעותית".

מחלקת הקורונה בבית החולים רמב"ם, קרדיט דובר צה"ל

"כרגע יש עלייה וזה היה צפוי כי ידענו שפתיחת המשק היא מאוד חשובה, כמו גם נושא החינוך ודברים אחרים, אבל זה אומר שאנו חייבים לא לחזור על הטעויות שעשינו ביציאה הראשונה. לעשות את זה בצורה הדרגתית. מופעלים הרבה מאוד לחצים וזה מאוד מובן, אבל אני חושב שההיבט הכלכלי צריך להיות מטופל על ידי הממשלה. לראות איך מסייעים לכל הגורמים השונים כשיש עוד דרך ארוכה".

אז אם אני מבינה את מה שאתה אומר, אתה בעצם מגבה את משרד הבריאות ואומר זה נכון, צריך לחכות כל פעם שבועיים לפני שפותחים את השלב הבא, לא לפתוח עכשיו חנויות וקניונים וכל מיני דברים כאלה כי זה עלול להגביר את התחלואה, אלא קודם כל לקבל נתונים על השבועיים שחלפו כדי להבין בדיוק איפה אנחנו ושהממשלה תשלם בבקשה לאותם אנשים שאין להם מה לאכול.
"אני מבין את עייפות הקורונה וגם את ההיבט הכלכלי, הוא חלק בעיניי מבריאות הציבור, וזה בריאות הציבור נגד הכלכלה ובריאות הנפש כמובן וגם תחלואה שהיא לא קורונה, אנחנו רואים שיש בעיות שונות שעולות כולל ירידה בבדיקות סקר לסרטן ודברים אחרים".

"אני בזמנו סברתי והבעתי את עמדתי בתוך קבינט המומחים של גמזו שפתיחת מסחר ברחוב בצורה של טייק-אווי ואפשר לדעתי גם בחנויות בגדים לאו דווקא להיכנס ולעשות את המדידות את הדברים בחוץ, לדעתי ההצעה אז בזמנו לא התקבלה, אבל ברגע שנקבעו לוחות הזמנים ואנו כל פעם מנסים לקצץ ולא לחכות עד הסוף, אני חושב שזה בעייתי".

"מה שבעיניי יותר חשוב זה לחזור לתוכנית הרמזור, לתת כמה שיותר לרשויות המקומיות את האוטונומיה ולפעול בצוררה דיפרנציאלית כי יש אזורים עם תחלואה שונה וגם זה ייתן תמריצים לרשויות המקומיות להיכנס ולהגביר את הבדיקות, אין מספיק בדיקות שנעשות היום בגלל חוסר היענות".

אנשים עם מסכה בזמן קורונה בירושלים (למצולמים אין קשר לכתבה) (צילום: מארק ישראל סלם)אנשים עם מסכה בזמן קורונה בירושלים (למצולמים אין קשר לכתבה) (צילום: מארק ישראל סלם)

כי אנשים לא הולכים להיבדק וכשאנו שומעים את פרופ' גמזו שהוא מאוד מודאג וחושב שרמת התחלואה היא פי עשרה ממה שאנו יודעים עליה, זה מאוד מדאיג. אבל למה שאדם שלא מרגיש שום תסמין יילך להיבדק? גם אם הוא אסימפטומטי הוא לא יודע בכלל, מה הוא צריך ללכת ולעמוד בתור עם כל האנשים, אולי הוא כן ייבדק דווקא שם? למה לנו את זה?
"לא מדובר פה סתם שכל אדם יילך להיבדק ואני לא בעד התוכנית שראינו בסלובקיה, אנו צריכים לדבר על אוכלוסייה מאוד מוגדרות, חלקן זה נעשה בצורה מצוינת כמו הנושא של עובדי מערכת הבריאות, אנחנו צריכים לשפר הרבה יותר את נושא מערכת ההוראה, גננות ומורים, לעשות דגימות מדגמיות של תלמידים ולקחת את האזורים האדומים והכתומים ושם גם אסימפטומטיים לאפשר להם בדיקה, ודובר על זה שנוכל אולי לקצר את משך הבידוד כמו שעושים כבר היום לצוותים רפואיים, מה שנקרא בדיקות במקום בידוד, לקצר את זה וגם יש לזה חשיבות למשק".

לו אתה צריך להחליט בראשון, פותחים חנויות רחוב, קטנות או לא?
"אני חושב שברגע שהתקבלה תוכנית, ושוב למרות שהבעתי בזמנו את עמדתי אני חושב שצריך לחכות שבועיים ולתת את הפיצוי הכספי המתאים כדי שנוכל לצאת בצורה מדורגת ונכונה, וזו ריצת מרתון אין ברירה".