תמר גיל מנחם, המשנה למנכ"ל מרכז לאודר, המעודד קידום תעסוקה איכותית בנגב, ומפעיל תוכניות ליום שאחרי הקורונה הכלכלית, שוחחה עם קרן אוזן, אשת תקשורת ופעילה חברתית, במסגרת "כנס בחירות 2021" של הג'רוזלם פוסט ומעריב. היא הפצירה בצעירים שלא עובדים ומקבלים חל"ת או דמי אבטלה לחזור לשוק התעסוקה. "צאו לעבוד עכשיו, כי ככל שתשבו יותר בבית כך יהיה קשה יותר לחזור לעולם העבודה", אמרה גיל-מנחם.

עוד הוסיפה: "בסוף הסגר השלישי היו 400 אלף צעירים בחלת. החלת מעודד אי יציאה לעבודה. לפי שירות התעסוקה, יש 60 אלף משרות פנויות ו-720 אלף מובטלים שברגע שיסתיים החל"ת יתחרו על המשרות האלה. אנחנו אומרים לצעירים אל תחכו שייגמר החל"ת. במרכז לאודר מבינים שכדי להגיע לתעסוקה מלאה צריך לתמרץ גם את הצעירים וגם את המעסיקים". 

"הצעירים אכן חסרי ניסיון תעסוקתי ולכן מעסיקים מהססים לקלוט אותם. כדי לוודא שהדור הצעיר ישתלב בתעסוקה, צריך לעודד גם אותם לוותר על החל"ת - למשל על ידי השלמת הכנסה או סבסוד הכשרות מקצועיות עם השמה בקצה - וכן לעודד את המעסיקים לקלוט עובדים חסרי ניסיון על ידי סבסוד השכר שלהם."

לדבריה, הרבה צעירים זקוקים להזדמנות לחדור לשוק התעסוקה מאחר והיותם חסרי ניסיון מעשי, מהווה חסם. "קיימנו יריד תעסוקה בנגב והגיעו 33 חברות מובילות בנגב כדי לספר על מאות משרות פתוחות שיש להן. יותר מ-2,100 צעירים נרשמו כדי למצוא עבודה, רבים בדיוק סיימו לימודים: הם רוצים להישאר בנגב ולעבוד - אבל צריכים למצוא עבודה. הבעיה היא שרבים לא מצליחים לעבור את מחסום הצ'אנס הראשון להיכנס לשוק התעסוקה".

"התמחויות בזמן הלימודים הן חלק מהפתרון וזה משהו שהממשלה יכולה לקדם. כבר הוכחנו דרך תכנית ההתמחות להנדסאים של מרכז לאודר שאם מתמרצים את המעסיק לקלוט צעיר ללא ניסיון (כלומר - נותנים סבסוד לשכר העובד הצעיר) ולתת לו מנטורינג משמעותי לתקופה של חודשיים, 90% מהמתמחים מקבלים בסוף הצעת עבודה במשרה מלאה. פשוט צריך לעזור להם לקבל את הצ'אנס הראשון בשוק העבודה. את התמריץ הזה גם הממשלה יכולה לתת".

לפי גיל-מנחם, התוכנית שלהם לא פועלת רק אצל הלקוחות דורשי העבודה, אלא מציעה למעסיקים עסקה שקשה מאוד לסרב לה. "כשצעירים מסיימים לימודים ומתחילים לחפש עבודה, הם נתקלים בהרבה תשובות שליליות בעיקר בגלל שאין להם ניסיון תעסוקתי. בגלל זה הרבה צעירים עוזבים את הנגב והגליל לתל אביב. אנחנו מציעים למעסיקים חבילה בה נאתר עבורם את המועמדים הכי מוכשרים, נשלם להם מענק שכר של חודשיים וחצי, ובתמורה המעסיק מתחייב לתוכנית מנטורינג והכשרה מקצועית.  זו הייתה הצלחה פנומלית והרבה מהמשתתפים נקלטים כל שנה לעבודה.

החיבור למעסיקים במרכז הפך קל יותר לדברי גיל-מנחם, הודות לשינוי בהרגלי העבודה שהביא הריחוק החברתי בתקופת הקורונה. "תעסוקה מרחוק הפכה למשהו מקובל בישראל, והחברות מוכנות להעסיק עובדים במודל היברידי. אבל גם כדי לקלוט במודלים כאלה החברות צריכות עידוד בעיקר בקליטת צעירים".

"אנו רואים שבשכבות הגיל עד 24, 20% אינם מצליחים לחזור מהחל"ת וזה אחוז גבוה ביחס לגילאים האחרים. הסכנה היא שצעירים אלו ייקלעו למצבים של אבטלה כרונית. מעבר לתמריצים צריך גם לשאול את המעסיקים אילו משרות חסרות להם, ואנחנו נמצא להם צעירים שיקבלו מהם שלושה חודשי השמה. זה בנוסף להכשרות מקצועיות שצריכות להתקיים במקביל".

בשאלת המעורבות הממשלתית בתחום, ציינה גיל-מנחם כי יש צורך גדול בעזרה של מוסדות המדינה. "צריך מעורבות ממשלתית משמעותית במימון הכשרות מקצועיות ובתמרוץ של צעירים ומעסיקים. מרכז לאודר מפעיל פורום של ארגונים הכוללים נציגים של שירות התעסוקה. אני סבורה שיש בממשלה אנשים עם רצון, אבל יש הרבה מאוד קבוצות אינטרסים וצרכים שמחייבים מענה".

"יש כל מיני תכניות שמתגמלות מעסיקים, אך הן רלוונטיות לאוכלוסיות מיוחדות - ערבים, חרדים, אוכלוסיות מוחלשות. אין תמריצים לקליטת צעירים מהאוכלוסיה הכללית. אנחנו מציעים להתייחס לצעירים כאוכלוסיה ייחודית שצריכה לקבל תמיכה מהמדינה להשתלב בתעסוקה, ולתמרץ את המעסיקים לקלוט אותם, ובוודאי ובוודאי כשמדובר בצעירים מהנגב והגליל. 

גיל-מנחם רואה צורך ביישום מידי של שלושה צעדים חיוניים בתחום תעסוקת הצעירים: "ראשית, לתמרץ אותם לוותר על החל"ת ולמצוא עבודה. שנית, לתמרץ מעסיקים לקלוט צעירים בלי ניסיון על ידי סבסוד השכר והכשרות מקצועיות שיקדמו אותם בתוך המפעל. ובנוסף, להפעיל תוכניות התמחות של צעירים תוך כדי הלימודים על מנת שיקלטו בסופן לעבודה במקצוע אותו למדו".