מערכת חדשנית שפותחה על ידי מדען ויזם ישראלים עתידה למנוע השמדת מיליוני אפרוחים זכרים בתעשיית ייצור הביצים. המערכת מבוססת על טכנולוגיית עריכה גנטית, המסמנת את הביצים שמהן עתיד להיוולד אפרוח זכר ולמנוע את העברתן למדגרה. באמצעות המערכת החדשה ניתן להפריד את ביצי הזכרים טרם בקיעתן ולחסוך את תהליכי גידול ומיון האפרוחים החיים והשמדתם. על פי הערכות, כשבעה מיליארדי אפרוחים זכרים בוקעים מהביצים מדי שנה ברחבי העולם, ורובם מסיימים את חייהם בתוך זמן קצר בדרכים שונות ואכזריות.

מי שפרסו את חסותם על מיזם הומני זה הם אנשי חברת מאסצ'לנג', מקדמת הסטארט־אפים הבינלאומית, השוכנת בבוסטון, ארצות הברית, שהגיעו לישראל לפני כשנתיים וקבעו את מקום מושבם בשוק מחנה יהודה בירושלים. תומי בר־אב, מנהל השיווק ואקוסיסטם של 'מאסצ'לנג', מסר: "אנחנו ארגון ללא מטרות רווח שנועד לתמוך במיזמים לטובת עתיד האנושות. לאחרונה יצאנו בקול קורא ליזמים להצטרף לקבוצת הסטארט־אפים הרביעית שאנחנו פותחים בארץ, ובממוצע אנחנו תומכים ב־50 מיזמים בשנה. אנחנו מחברים את היזמים למנטורים, נותנים להם שירותי משרד ואת כל המשאבים שהם צריכים כדי להתפתח במהירות ולהצליח".

הפיתוח הישראלי לא רק יחסוך סבל רב מבעלי החיים, אלא גם אמור לשפר את רווחיות יצרני הביצים והמדגרות, שלא יצטרכו לטפל בזכרים שהם חסרי ערך כלכלי מבחינתם. היזם שפיתח את המערכת, יהודה אלרם, הוא בן למשפחת מגדלי ביצים, בוגר הרווארד בן 48, שחבר למדען המתמחה בתחום הגנטיקה של בעלי חיים פרופ' דני אופן, חוקר מוח מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב.

"מקבלים הבנה ותמיכה מהמגדלים". פרופ' אופן ואלרם, צילום: ענבר לוי"מקבלים הבנה ותמיכה מהמגדלים". פרופ' אופן ואלרם, צילום: ענבר לוי

"מקיימים סדנאות ליזמים, כדי שיידעו להנגיש את הפיתוחים ללקוחות"

"האתגר שעומד לפני יזמים כמו יהודה הוא לקחת את הרעיון או הטכנולוגיה ולהנגיש אותו לקהל של לקוחות ותאגידים – להפוך רעיון לעסק. אנחנו מקיימים סדנה ליזמים בנושא, שנמשכת ארבעה חודשים", מוסיף בר־אב. יהודה אלרם עצמו כבר סיים את הסדנה של מאסצ'לנג' ונמצא בימים אלה במגעים עם גורמים שונים בעולם כדי להניע את הטמעת הטכנולוגיה החדשה. בשיחה מסין הוא סיפר: "אנחנו נמצאים בשלבי הפיתוח הסופיים. הפרויקט מבוסס על טכנולוגיית CRISPR‏ חדשנית המאפשרת עריכה גנומית, ונמצאת כבר היום בשימוש בתחום הרפואה.

מה שעשה שותפי פרופ' אופן הוא לבודד גן שיש לו יכולת ביטוי אופטית. כשהביצים מוטלות, מוצמד להן תג זיהוי אופטי והן עוברות דרך המכשיר שפיתחנו, המזהה אם מדובר בביצת זכר או נקבה. המערכת החדשה ממיינת ומוציאה את ביצי הזכרים וכך הן לא מגיעות למדגרה". אלרם מסביר: "היום מדגירים את כל הביצים שמהם 50% הם זכרים. המיון נעשה רק בסוף התהליך באופן ידני. את האפרוחים הזכרים משמידים. אנחנו בעצם הופכים את התעשייה על ראשה.

"הרעיון הגיע אלי מפרופ' אופן, שהיה לקוח שלי כשהייתי עורך דין. כשחזרתי משנת לימודים בהרווארד, נודע לי שנפתח מאיץ המיזמים בירושלים, נרשמנו אליו ואז התחלנו כחברה בתוך אסצ'אלנג', וחיברו אותנו למומחים בתחום הטכנולוגיה ובתחום החקלאות. אחרי שנה של פיתוח, אנחנו נמצאים היום בשיח עם חברות באסיה ובארה"ב ונראה שזה הולך בכיוון חיובי.

"גם בישראל מודעים לפיתוח שלנו וכבר ישבנו עם שר החקלאות ובכירי משרדו ועם אנשי התעשייה בארץ. אנחנו מקבלים הבנה ותמיכה גם מצד המגדלים מסיבה פשוטה – המודעות הצרכנית לצער בעלי חיים גבוהה מאוד כיום, ויש לחץ מצדם למגר את התופעה הזאת. אף אחד לא אוהב לדעת שכדי לאכול ביצים, צריך להרוג כל כך הרבה בעלי חיים.

"פונים אלינו רשתות שיווק במערב שדורשות את הפתרון הזה. מבחינה כלכלית, זו צרה צרורה למגדלים. הפיתוח שלנו עתיד לחסוך לתעשיית הביצים בעולם כשני מיליארדי דולר מדי שנה. הרצון לפתור את הבעיה קיים הרבה שנים, אבל הטכנולוגיה שאפשרה את זה היא חדשה יחסית, ופרופ' דני אופן הוא חלוץ בתחום".